"לא פעם רואים מקרים מביכים כשמגיע מומחה שמישהו מימן את דבריו"

השופטים המחוזיים נאוה בן אור ופרופ' עופר גרוסקופף מודעים לבעייתיות של חוות דעת מוזמנות, אבל שניהם מעדיפים מצב זה על פני מומחה מטעם בית המשפט ■ גרוסקופף: "בחינת ההיגיון של המומחים עוזרת לנו לחדד את המחשבה"

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

השעון מתקתק בבג"ץ מעל ראשיהם של חמשת השופטים, הכותבים הכרעה גורלית בסוגיית חוקיותו של מתווה הגז. ההתמקדות הציבורית בתיק זה מאפילה על הרבה הליכים משפטיים אחרים הקשורים בסוגיית הגז. ההליך הבולט ביותר הוא בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם צרכני החשמל בישראל שמתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה תקדימית שלפיה החברות המפיקות גז ממאגר תמר קבעו לגז מחיר מונופוליסטי, שגולגל למחיר החשמל.

ביולי הקרוב אמורים להתקיים דיוני ההוכחות בתביעה הזאת, והם יתמקדו בעיקר בחקירות של עדים מומחים. מצד אחד, מומחה בעל שם עולמי שגייסו התובעים, הטוען בחוות דעת עבת כרס כי מחיר החשמל לצרכנים נופח עקב מחיר מונופוליסטי בחוזי הגז מתמר. מנגד, מומחה אמריקאי ידוע, הטוען כי המומחה הראשון תימחר את הגז בצורה שגויה.

אולם בית משפט

באולם השופטת המחוזית אסתר שטמר, המתמחה בתביעות ייצוגיות, יתנהל לפיכך קרב של מומחים. איך מכריעים בקרב כזה? אולי צריך בית המשפט למנות מומחה אובייקטיבי מטעמו? האם יש לשופטת שטמר יכולת להכריע בין חוות הדעת של מומחים בעלי שם בתחום כלכלת אנרגיה?

השאלה כיצד מתמודד שופט עם חוות דעת כלכליות עמדה במוקד דיון שהתנהל בשבוע שעבר בהנחיית ד"ר עדי אייל, בכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט וכלכלה שנערך באוניברסיטת בר־אילן. בדיון השתתפו שני שופטים בולטים בניסיונם בהתמודדות עם סוגיות כלכליות: נאוה בן אור ופרופ' עופר גרוסקופף.

בן אור היא שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ומכהנת כאב בית הדין להגבלים עסקיים - שהוא הערכאה שאליה מובאות הכרעות משפטיות הקשורות לחוק ההגבלים העסקיים, כגון סוגיות של מעמד מונופוליסטי. בית הדין להגבלים עסקיים זכה לתשומת לב רבה באחרונה דווקא בגלל ההכרעה שלא הובאה אליו - מתווה הגז. אילולא בחר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעקוף את סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים הקודם, פרופ' דיויד גילה, יש להניח שההחלטה על הענקת הקלות לחברות הגז באמצעות צו מוסכם בינן לבין המדינה היתה מובאת לאישור בית הדין. מתווה הגז חסך את ההתדיינות הזאת.

גרוסקופף התווה איך על דירקטוריון לנהוג

נאוה בן אור
נאוה בן אורצילום: עופר וקנין

השופט גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז זוכה בשנים האחרונות בתשומת לב רבה בגלל פסקי דין חדשניים ובולטים בתחומים מסחריים ובתביעות ייצוגיות רבות המגיעות לפתחו. גרוסקופף הגיע לשיפוט משורות הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בתחום התאגידי קיבל גרוסקופף תשומת לב כשאישר את התביעה הייצוגית נגד דירקטוריון דסק"ש בגין ההשקעה הכושלת בעיתון "מעריב". תביעה זו נחשבת כאבן דרך בנושא רמת ההתנהלות המצופה מדירקטורים בעת קבלת החלטות עסקיות.

גרוסקופף מחלק את חוות הדעת המוגשות לשופטים לשני סוגים. הסוג הראשון הוא חוות הדעת הקלאסיות, שעוסקות באומדנים למיניהם - למשל, חוות דעת על שוויה של חברה, על נזק מסוים או על הגדרת שוק רלוונטי לצורך הקביעה אם חברה מסוימת היא מונופול באותו שוק.

"בדרך כלל צריכים כלכלן שיגיש חוות דעת כאלה", הסביר גרוסקופף והוסיף: "על פי רוב, במפתיע, כל צד מגיש חוות דעת כלכלית שתומכת בעמדה שלו. בתור מי שהיה פעם בצד של המומחים שכותבים חוות דעת, גם מומחים מבינים את זה. אני לא אומר שמומחים יכתבו הכל בהתאם לצד שמשלם להם, אבל יש גמישות".

השופטים גרוסקופף ובן אור הבהירו שניהם כי השיטה המועדפת עליהם אינה מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אלא בחינה של חוות הדעת מטעם שני הצדדים - גם כשברור כי המומחים של שני בעלי הדין ינסו למשוך את מסקנותיה של חוות הדעת כך שישקפו את טובתו של הלקוח ששילם להם.

השופט עופר גרוסקופף
השופט עופר גרוסקופףצילום: טס שפלן

"לא פעם ולא פעמיים רואים מקרים מביכים מאוד כל אימת שמגיע מומחה שאומר את דברו לאחר שמישהו מימן את דברו", אמרה בן אור. למרות זאת, היא הדגישה: "אני חסידה של השיטה האדברסרית. יש יתרונות למומחה מטעם בית המשפט, אבל לגבי המומחה הכלכלי - ואני חושבת שזה בולט במיוחד בכלכלה, כי כלכלה היא גם עניין של השקפת עולם - במקרה כזה בעצם השופט רואה מומחה אחד עם השקפת עולם אחת. אני לא חושבת שתפקידנו להכריע בהשקפות עולם כלכליות - להבדיל מהכרעה בשאלת הפרשנות הנכונה ביחס לאוסף העובדות שהצלחנו לגבש".

גרוסקופף התייחס גם לחוות דעת שהוא מגדיר כ"חוות דעת מסוג חדש". לדבריו, "בעשר השנים האחרונות יש תופעה של חוות דעת כלכליות מסוג אחר לגמרי - חוות דעת שנועדו לומר לנו, השופטים, אם התנהגות מסוימת היא הגיונית או לא הגיונית מבחינה כלכלית. למשל, כשיש החלטה של דירקטוריון, מביאים לבית המשפט מומחה כלכלי שמנסה להסביר כי החלטה של הדירקטוריון היתה הגיונית או לא הגיונית, כדי לתת לבית המשפט תיאוריה כלכלית לגבי השאלה אם ההחלטה היתה סבירה או רשלנית". דוגמה נוספת לחוות דעת מהסוג החדש שהביא השופט היא מצבים שבהם נטען כי התנהגות של בעל דין היא פסולה - למשל, "מומחה כלכלי מסביר מה היו השיקולים שיכולים להסביר למה מונופול התנהג כמו שהוא התנהג".

לדברי גרוסקופף, חוות דעת כלכליות מהסוג החדש מעוררות בעייתיות. "אולי זהו תחום האחריות של השופט?", אמר. "האם לא מבקשים פה ממומחה כלכלי שיכריע בשאלה שהשופט אמור להכריע לגביה - אם הדירקטוריון היה רשלן?"

אף על פי כן, גרוסקופף סבור שרוב השופטים דווקא משתמשים בחוות הדעת המוגשות להם. "אני חושב שהגישה של רוב השופטים היום אינה לפסול את חוות הדעת מהסוג החדש", הוא מסביר, "כי ההיגיון אומר: מה רע זה? בוא נבדוק את ההיגיון של המומחים, כי זה עוזר לנו לחדד לנו את המחשבה. עם זאת, אנחנו בוודאי מתייחסים לחוות הדעת האלה בצורה שונה מחוות הדעת הקלאסיות. למשל, אני לא רואה מצב שבו בית משפט ימנה מומחה מטעמו להבין מה ההיגיון שהנחה את הדירקטוריון בקבלת החלטה מסוימת".

תורת המשחקים יכולה למתן את חוות הדעת

באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון העלה השופט ד"ר יורם דנציגר שיטה להכרעה בין מומחים מתחום תורת המשחקים: השופט יודיע מראש לצדדים כי שניהם מתבקשים להגיש לו חוות דעת כלכליות - אך הוא יבחר רק אחת מבין חוות הדעת שיוצגו לו.

לפי תורת המשחקים, שיטה זו אמורה לגרום לבעלי הדין להימנע מהגשת חוות דעת מוטות בצורה קיצונית לטובתם, משום שהדבר עלול להביא לכך שהשופט יבחר בחוות הדעת האחרת - שתהיה לרעתם. אף שבית המשפט לא שלל שימוש בטכניקה זו, גרוסקופף ובן אור הסתייגו מהשימוש בה וצפו כי לא תביא כלל לתוצאות המקוות.

שני השופטים נשאלו אם לעתים, כשניכר כי פעולה עסקית מסוימת נראית לא צודקת, נעזר השופט בחוות הדעת כדי לפסול את התוצאה. השופטים הדפו בשתי ידיים אפשרות כזו. "מבחן התוצאה הוא מסוכן", אמרה השופטת בן אור. "זו גישה מסוכנת מאוד לירות את החץ ואז לשרטט את המטרה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker