אושרה ייצוגית נגד בזק בינלאומי: האטה של האינטרנט בעקבות מכירת יתר של השירותים

התביעה הייצוגית נוגעת להאטת גלישה לאתרים בחו"ל, ממנה סבלו לקוחותיה של בזק בינלאומי באוקטובר 2011

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בית המשפט המחוזי בלוד אישר השבוע ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת בזק בינלאומי. במרכז התביעה עומדת הטענה כי בזק בינלאומי הפרה את התחייבותה לדאוג לקיום תשתית ראויה למתן שירותים ללקוחות. השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כי התובעים הייצוגיים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי בזק בינלאומי ביצעה מכירת יתר של שירותים בהיקף שלא נתמך על ידי התשתית העומדת לרשותה. "מכירת יתר שכזו מהווה הפרה של התחייבות ספקית שירות האינטרנט, וחושפת אותה לאחריות חוזית כלפי ציבור לקוחותיה", הדגיש גרוסקופף.

התביעה הייצוגית נוגעת להאטת גלישה לאתרים בחו"ל, ממנה סבלו לקוחותיה של בזק בינלאומי באוקטובר 2011, בתקופה שהתחילה ביום השלישי של חול המועד סוכות והסתיימה כשבוע לאחר החג. בזק בינלאומי היתה מודעת בזמן אמת להאטה הזו ומסרה אז בתגובה כי האטת הגלישה נגרמה עקב עומסים חריגים בשימוש. עומסים אלו באו לידי ביטוי, לטענתה, בעלייה חדשה של כ-150% בכמות הגולשים בו זמנית, והסתיימו עם צאת החג כך שהשירות שב לקדמותו. ולמרות שבזק בינלאומי הודתה בהאטה, היא טענה כי היא לא הפרה את התחייבויותיה כלפי הלקוחות וסירבה לפצות אותם.

הסיבה להאטה, כפי שהתברר במהלך הדיונים בבית המשפט, היתה הקיבולת הבינלאומית שעמדה לרשות בזק בינלאומי באותה תקופה. הקיבולת הזו היתה נמוכה באופן משמעותי מהקיבולת הבינלאומית  שהיתה דרושה לצורך עמידה בביקוש של הלקוחות לתכנים מאתרים בחו"ל. גרוסקופף ציין כי הראיה לכך היא שהפיתרון להאטה בגלישה נמצא בכך שב-27 באוקטובר הגדילה בזק בינלאומי באופן משמעותי את הקיבולת הבינלאומית שרכשה בכבל מד-1.

את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הגישו שני לקוחות של בזק בינלאומי, שבאמצעות עוה"ד רחלי קלקנר טענו כי עומס התנועה שנוצר בגלישה נבע כתוצאה ישירה מכך שהקיבולת הבינ"ל שרכשה בזק בינלאומי היתה מוגבלת, ולא יכלה לתמוך בכמות הלקוחות שגלשו.

התובעים נסמכו על הודעה לעיתונות שהוציאה בזק בינלאומי באותה תקופה, בה ציינה כי היא הגדילה בתוך שנה פי 3 את מספר לקוחותיה הגולשים במהירויות גבוהות. לדבריהם, עומס התנועה וההאטה במהירות הגלישה ברשת נגרמה כתוצאה ישירה מכך שבזק בינלאומי מכרה את שירותיה לכמות גדולה יותר של לקוחות מזה שרוחב הפס שהיה ברשותה באותה עת יכול לתמוך.

גרוסקופף הדגיש כי לא יכולה להיות מחלוקת שהקיבולת הבינלאומית שרכשה בזק בינלאומי באותה תקופה לא היתה מספקת לשירות כל לקוחותיה. "הדבר ברור הן מהאטת הגלישה, בה הודתה גם בזק בינלאומי, והן מהעובדה כי בעקבות האטת הגלישה היא הגדילה את הקיבולת הבינלאומית ב-43%". הוא ציין כי בעיית מכירת היתר התפרצה במלוא עוזה במהלך חופשת סוכות, וכנראה כתוצאה מכך שמשתמשים רבים שרכשו חבילות במהירות גבוהה, ביקשו לנצל את שירותי בזק בינלאומי על מנת להוריד מאתרים בחו"ל תכני אינטרנט "כבדים" הדורשים קיבולת בינ"ל משמעותית, כמו למשל צפייה בסרטוני וידאו בשירות סטרימינג.

במהלך המשפט גם ניתנה חוות דעת של שני מומחים מטעם בית המשפט. המומחים, פרופ' עופר הדר ואינג' רן דובין, התייחסו למודל העסקי של רישום עודף, לפיו פועלות ספקיות האינטרנט. גרוסקופף התייחס למספר טעויות משמעותיות שמנו המומחים בתכנון שבוצע על ידי בזק בינלאומי. בין היתר התבססות יתר על שירותי מטמון, יכולת מוגבלת בלבד של המערכת לספוג מצבי קיצון של גלישה מעבר לממוצע, עניין שהוא בעייתי במיוחד בתקופת החגים, אימוץ הנחת העבודה לפיה רכישת חבילת גלישה משופרת לא מגדילה כמעט את היקף השימוש. כשלים אלה לפי גרוסקופף "מתיישבים עם טענת התובעים הייצוגיים כי לא מדובר בתקלה נקודתית, אלא במחדל מערכתי של מכירת יתר".

לדבריו, עליית הביקוש היתה אולי עונתית אולם "בשום פנים ואופן לא היתה בלתי צפויה". השופט דחה את טענתה של בזק בינלאומי לפיה הגידול בביקוש לתכנים מאתרים בחו"ל נבע משחרורו של גלעד שליט ב-17 באוקטובר 2010 במהלך התקופה בה היתה האטה. "טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהאטת הגלישה נמשכה 11 יום", כתב והוסיף כי התמשכותה של ההאטה במשך 11 יום היא "עניין המוציא אותה מגדר תקלה נקודתית והופכת אותה לכזו היכולה לשמש בסיס לטענה של מכירת יתר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker