הפסיקה שממחישה את הרשלנות בעבודתם של דירקטורים בחברות קטנות

יו"ר רשות ניירות ערך הבהיר כי אוזנו קשובה לטענות החברות על רגולציה מכבידה, ואף קיבל רוח גבית משר האוצר

עידו באום
עידו באום

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, קיבל בשבוע שעבר משר האוצר, משה כחלון, הארכת כהונה וגם גיבוי להמשיך במהלכי ההקלות הרגולטוריות על חברות בורסאיות. בכנס של איגוד הדירקטורים, שהתקיים זמן קצר לאחר מכן, אמר האוזר כי אם יוכיחו הדירקטורים אחריות רבה יותר, יבואו הקלות רגולטוריות נוספות. כמו שאומרים היום: ייתנו - יקבלו.

האוזר הבהיר כי אוזנו קשובה לטענות שבאות מכיוון החברות, ולפיהן "זמן רב מדי מושקע בהיבטים פרוצדורליים על חשבון היבטים עסקיים; הדירקטוריון מושפע מהצורך להצדיק את פעילותו בדיעבד במקרה של תביעה; דירקטורים חוששים ומבקשים חוות דעת מגוונות - משפטיות, כלכליות או מקצועיות אחרות (עלויות גבוהות); חלק מהדירקטורים נמנע מליטול סיכונים או להציע חשיבה יצירתית; וריבוי ועדות גורר הוצאות כבדות בגין שכר דירקטורים".

פרופ' שמואל האוזר
פרופ' שמואל האוזרצילום: ניב קנטור

האמנם? בפסק דין שפירסמה השופטת הכלכלית רות רונן בסוף השבוע שעבר ניתנה המחשה נוספת לרשלנות הדירקטורים. החשש גדול במיוחד בחברות קטנות, בדיוק בשעה שהאוזר מקדם הקלות רגולטוריות מרחיקות לכת בחברות הקטנות הללו.

חברת פינרוס, העוסקת בחלקי חילוף לרכב, נדחקה לרשימת השימור בבורסה עקב שווי נמוך של אחזקות הציבור, וב-2012 נמחקה מהבורסה בהצעת רכש מלאה. התובע הייצוגי דב גולדשטיין טען כי החברה ובעליה התרשלו בכך שלא מנעו את כניסתה לרשימת השימור. הוא דרש פיצוי בגובה ההפרש בין המחיר הנמוך ששולם לבעלי מניות המיעוט בעת מחיקת החברה מהבורסה לבין מחיר שהיה צפוי אילו המשיכה החברה להיסחר.

גולדשטיין, שיוצג על ידי עוה"ד אהוד ארד, ענבל אביעד ורועי מיודובניק,  טען כי העברת חברה לרשימת השימור מזיקה לבעלי המניות מהציבור יותר מהנזק לבעלי השליטה. השופטת רונן תמכה בגישה זו, ואף באפשרות שמעבר לרשימת השימור אינו מזיק אלא אפילו מועיל לבעלי שליטה, אם הם רוצים לקנות את מניות הציבור. זאת, מאחר שברשימת השימור יש סיכוי כי מחיר המניה יצנח.

לנוכח התובנה הזאת, העירה השופטת רונן כי יכול להיות שאמת המידה לבחינת שיקול הדעת שהפעילו הדירקטורים בניסיון למנוע את כניסת החברה לרשימת השימור לא תהיה רגילה (כלל "שיקול הדעת העסקי"), אלא מחמירה יותר. האוזר רוצה להקל? רונן שומרת על סטנדרט גבוה. בפועל השופטת לא בחנה את שיקול הדעת של הדירקטורים, משום שפינרוס לא עמדה בציפיות במישור אחר: פינרוס ובכיריה לא הצליחו להוכיח שפעולותיהם למניעת כניסתה של החברה לרשימת השימור היו סבירות. למשל, החברה ביצעה שתי רכישות עצמיות של מניותיה.

רות רונן
רות רונןצילום: יוסי זמיר

לטענת עורכי דינה של פינרוס, רפאל ליבא ויוחאי שלף, רכישה עצמית משדרת אמון ומונעת נפילה בשער המניה, שהיתה עלולה להוביל לרשימת השימור. לדעת השופטת, לרכישה עצמית יכול להיות אפקט הפוך - היא מקטינה את שווי המניות שבידי הציבור, דבר שדווקא קירב את החברה לרשימת השימור. רונן פסקה לרעת פינרוס ובכיריה, משום שהחברה לא הציגה פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון שהוכיחו כי ההחלטה על רכישה עצמית נבחנה באופן מושכל.

"אנחנו חברה קטנה. אין לנו יועץ משפטי, אין לנו מזכיר... ולא כל דבר נרשם בצורה מסודרת", התגונן בעדותו המנכ"ל אורי וינקלר. השופטת התעקשה: "החובה לנהל פרוטוקולים מסודרים חלה גם על חברה קטנה". בלי תיעוד אין ברירה אלא לקבוע כי החברה ונושאי המשרה התרשלו.

כיצד חושב המחיר ההוגן של מניות פינרוס? השופטת הסתמכה על מחיר שנקבע בעסקות קודמות שנעשו במניות החברה על ידי סוחרים מתוחכמים וגופים מוסדיים. בהזדמנות זו הסתייגה רונן מעמדה גורפת שהביעה באחרונה עמיתתה השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן ביחס למשמעות הסכמתם של משקיעים מוסדיים להצעת רכש. אגמון-גונן סבורה כי הסכמה של גוף מוסדי למחיר בהצעת רכש מלאה היא ראיה כמעט מכרעת להוגנות המחיר. רונן ציננה את ההתלהבות. לדבריה, "אין מקום להניח בכל המקרים כי המצוי עולה בקנה אחד עם הרצוי מבחינת ההתנהלות של המשקיעים המוסדיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ