הבנקים ישלמו עוד 12 מיליון שקל כפיצוי ללקוחות בפרשת העמלות; כמה יגיע לחשבון שלנו? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים ישלמו עוד 12 מיליון שקל כפיצוי ללקוחות בפרשת העמלות; כמה יגיע לחשבון שלנו?

הסכם פשרה בשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד הבנקים ב-2006 הגיעו להסכמי פשרה ■ הקבוצה שתהיה זכאית לפיצוי של שקלים בודדים היא כל מי שהחזיק בחשבון עו"ש באחד הבנקים בין 1999 ל-2006 ■ מי שייהנו באמת הם התובעים הייצוגיים ועורכי דינם

3תגובות

שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנת 2006 נגד הבנקים הלאומי, הפועלים ודיסקונט, בגין תיאום ריביות, יסתיימו בהסכם פשרה לפיו הבנקים ישלמו 12 מיליון שקל בנוסף ל-35 מיליון שקל שהפקידו הבנקים ממילא לפני כשנתיים, בעקבות המו"מ שניהלו מול הממונה על ההגבלים העסקיים.

לפני כשנתיים הסתיים תיק הדגל של רשות ההגבלים העסקיים בנוגע להעברת מידע על עמלות הבנקים בצו מוסכם הכולל התחייבות של הרשות לבטל את הקביעה מ-2009, שלפיה הבנקים קיימו ביניהם הסדרים כובלים כשהעבירו ביניהם מידע על עמלות. בתמורה, התחייבו הבנקים לשלם לקופת המדינה קנס של 70 מיליון שקל, אך נקבע כי הם יוכלו להמיר את הקנס הזה בפיצוי כספי ללקוחות, זאת במסגרת הסכמי פשרה בתביעות הייצוגיות שהוגשו נגדם.

עו"ד יצחק אבירם
עופר וקנין

על פי הסדר הפשרה בתביעות הייצוגיות שהוגש בסוף השבוע לשופט יצחק ענבר מבית המשפט המחוזי בשתי התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד הבנקים כבר בשנת 2006 בגין תיאום ריביות, סכום הפיצוי הכולל יהיה 47 מיליון שקל. הפיצוי מורכב מחלוקת הסכומים הבאים: 35 מיליון שקל מתוך הסכום שהתחייבו הבנקים לשלם ממילא לקופת המדינה וסכום של 12 מיליון שקל לפי החלוקה הבאה: 4.5 מיליון שקל שישלם בנק הפועלים, 4.5 מיליון שקל שישלם בנק לאומי וסכום של 3 מיליון שקל שישלם בנק דיסקונט.

הקבוצה שתהיה זכאית לפיצוי היא כל מי שהחזיק בחשבון עו"ש באחד הבנקים בין 1999 ל-2006. המשמעות עבור הלקוחות היא פיצוי של שקלים בודדים. מי שייהנו משכר טרחה נאה הם התובעים הייצוגיים ועורכי דינם שעל פי הסכם הפשרה ישלשלו לכיסיהם למעלה מ-6 מיליון שקל.

מדובר בשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנת 2006 ואוחדו, אחת הוגשה על ידי שרנוע מכונות מחשוב באמצעות עו"ד יצחק אבירם והשנייה על ידי פרופ' שמואל קניאל באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע ושי שריג. הסיבה להתמשכות ההליכים המשפטיים במקרה הזה היא ערעור שהגישו הבנקים לבית המשפט העליון, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את הדיון בתביעות.

עו"ד גלעד ברנע
ניר כפרי

על פי הסכם הפשרה, חברת שרנוע תקבל גמול של 650 אלף שקל. פרופ' שמואל קניאל יקבל גמול של 1.05 מיליון שקל ושני התובעים הייצוגיים שהגישו אתו את התביעה יקבלו 50 אלף שקל כל אחד. עורכי הדין אבירם ושכנר שמייצגים את שרנוע יקבלו 3.55 מיליון שקל. עוה"ד שריד וברנע שמייצגים את קניאל יקבלו 1.15 מיליון שקל.

מהערעור שהתארך - ועד להסכם הפשרה

הבנקים שערערו לבית המשפט העליון, טענו כי התובעים הייצוגיים לא הוכיחו, ולו לכאורה, שהיה ביניהם תיאום בכל הנוגע לשיעורי הריבית. הבנקים הסבירו כי גם אם שיעורי הריבית דומים ואף זהים, ניתן להסביר זאת בכך ששוק הבנקאות בישראל הוא שוק אוליגפולי, שיש בו מספר קטן של מתחרים עם חסמי כניסה גבוהים. לשיטת הבנקים אין די בזהות של שיעורי הריבית בשוק קטן ויש להוכיח פקטור נוסף כדי שניתן יהיה לקבוע שאכן נעשה תיאום שלא כדין. לטענת הבנקים, התובעים לא הוכיחו את הפקטור הנוסף.

בדיונים בפני בית המשפט העליון עלתה השאלה האם קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים יכולה לשמש כפקטור הנוסף שעל התובעים להוכיח בטענתם - כי בוצע תיאום ריביות אסור. הבנקים טענו כי קביעת הממונה אינה מהווה פקטור נוסף מאחר שהיא עסקה בעמלות, ולא בשיעורי ריבית - שבהם עוסקת התביעה הייצוגית. באפריל 2009 קבעה הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, רונית קן, כי בין חמישה בנקים התקיימו הסדרים כובלים בנוגע להעברת מידע בנוגע לעמלות מסוימות.

בנובמבר 2011 הגיש היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, חוות דעת לבית המשפט העליון ובה קרא לשופטים לאשר את הדיון בתביעה הייצוגית "בהינתן קיומה של זהות מחירים שהתקיימה בין הבנקים באופן מתמשך ולאורך השנים הרלוונטיות לקביעת הממונה על ההגבלים לשעבר יכולה קביעת הממונה לשמש כגורם מצרפי המעצים את החשד בדבר קיום תקשורת דומה, בקשר עם הריביות והעמלות והופך אותה לאפשרות סבירה". ציין היועמ"ש בהחלטתו.

נשיא בית המשפט לשעבר אשר גרוניס שעמד בראש הרכב של שבעה שופטים שדן בערעורים, החליט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בבקשת אישור התביעה הייצוגית ויחליט אם קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים מהווה פקטור נוסף שדרוש להוכחת טענות התובעים. גרוניס קבע כי "אף סוגיה זו טעונה ליבון שאין מקומו לעת הזו בערכאת הערעור". הוא הבהיר כי "אין להסיק מדברינו כי התובעת הייצוגית לא תוכל לסמוך את בקשת האישור על 'דבר מה נוסף' אחר, אם יוכח. החזרת העניין לערכאה הדיונית בנסיבות שצוינו מצדיקה שאף הסוגיות שעלו בערעורה של התובעת הייצוגית יידונו מחדש בערכאה המבררת.

בתום מו"מ ממושך הגישו בסוף השבוע האחרון הצדדים הסכם פשרה לאישורו של בית המשפט. בהסכם הפשרה צוין כי כל הצדדים לתיק, הן התובעים הייצוגיים והן הבנקים סבורים כי מדובר בהסכם הוגן, ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של כל חברי הקבוצה, משקף באופן נאות וראוי את מצב העניינים הנתון וכן את ניהול הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים בהמשך ניהול ההליך אל מול הסכם פשרה. לכך לדבריהם יש להוסיף אף את היבט החיסכון הניכר והמשמעותי בזמן שיפוטי יקר. "אין ספק כי הליכים אלו כבר גזלו ועוד היו גוזלים ממערכת המשפט זמן שיפוטי רב ויקר, תוך הקצאת משאבים לא מבוטלים לצורך כך", נכתב בהסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#