המדינה תאבד מיליארדים? כיצד יכריע העליון בפסק הדין שעורר בהלה ברשות המסים

הדיון בהרכב של שבעה שופטי העליון בעניינו של שר האוצר לשעבר שהורשע בגניבה, ממחיש את הקושי שבהכרעה: מצד אחד, לא צודק שגנב משלם מסים על כספים שהוחזרו ■ ומצד שני, קביעה אחרת תייצר הלכה מרחיבה - שתעלה למדינה הון

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים19
אפרת נוימן

שנה לאחר שניתן בבית המשפט העליון פסק דין מרעיש בעניינו של שר האוצר לשעבר, , שלפיו הוחלט כי הנאשם יוכל לקזז בשנת מס קודמת מחצית מכספי הגניבה שהשיב, ובכך בעצם נקבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לקזז הפסדים לאחור - נערך אתמול (ג') דיון נוסף בנושא בבית המשפט העליון. הדיון החוזר התקיים בהרכב של שבעה שופטים מתוקף חשיבותו, שנקבעה בהחלטה שהתקבלה ביוני 2015.

פסק הדין שניתן בפברואר 2015 עורר בהלה ברשות המסים, מהחשש כי התוצאה שלו תהיה דרישות לקיזוז הפסדים שיעלו מיליארדי שקלים לקופת המדינה. ואולם, לאחר הדיון אתמול קשה יהיה לדעת מה תהיה ההכרעה לבסוף - אם בכלל תקבע הלכה. זאת, מכיוון שנראה כי לפחות חלק מהשופטים היו רוצים להימנע מהחלטה עקרונית במקרה זה וכי הם היו מעדיפים לקבור את תפוח האדמה הלוהט והלא פשוט הזה ברמה נקודתית בלבד. בתוך כך, הציעו השופטים לעו"ד עמי לינדר מהפרקליטות להגיע להסכם נקודתי - כך שמצד אחד ההלכה לא תשתנה ולא תיוותר "רעידת האדמה" שמפחידה אותם כל כך, ומצד שני, במקרה המסוים הזה ניתן יהיה לקזז הפסדים לאחור.

שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון
שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזוןצילום: אמיל סלמן

הרכב השופטים כלל את שני שופטי העליון שקיבלו את ההחלטה בעד קיזוז ההפסדים לאחור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט נעם סולברג, ואת השופט ניל הנדל, שהיה בדעת מיעוט נגד אפשרות קיזוז ההפסדים. אליהם הצטרפו להרכב המורחב הנשיאה, מרים נאור, והשופטים סלים ג'ובראן, אסתר חיות וחנן מלצר. השופט ג'ובראן הוא היחיד מבין השופטים שלא השתתף כלל בדיון, כך שלא ניתן לדעת מה עמדתו בנושא.

ההחלטה שהתקבלה בשנה שעברה עלתה בעקבות ערעור שהוגש על ידי הירשזון ואילנה דמארי (שני מקרים נפרדים שערעורם אוחד) - כל אחד מהם גנב כספים בסכומים משמעותיים והחזיק בהם במשך שנים, הורשע בגין כך ונידון למאסר בפועל ולתשלום קנס. לאחר הרשעתם, תשלומי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה. בשני המקרים הוציא מס הכנסה שומה המתייחסת לשנות המס שבהן בוצעו הגניבות, והוטל עליהן מס הכנסה. בערעורים נטען כי אם יראו את כספי הגניבה לאחר שהושבו כהכנסה חייבת במס, צריך לאפשר לקזז אותם כהפסד - גם אם הכספים הושבו מאוחר יותר.

השופט נעם סולברג
השופט נעם סולברגצילום: דודו בכר

השופט רובינשטיין פסק כי אף שהשבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה, במקרים המתאימים וכדי למנוע עיוות מס, אפשר כאמור לקזז הפסדים לאחור. הוא התיר קיזוז רק של מחצית מסכום ההשבה, "כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה שהחזיקו (המערערים; א"נ) למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם".

"סיטואציה של 
חוסר צדק"

בדיון אתמול חידד רובינשטיין את העובדה כי הפסיקה שלו התייחסה למקרה נקודתי. לדבריו, שבו גנב החזיר את שגנב, כשהוא לא בטוח שיש להשוות זאת לאדם ישר. הוא הביע את עמדתו לכיוון של פשרה, כשלדבריו, "כאן אנו מדברים על דברים נקודתיים (...) דיברנו גם על פשרה עם המדינה באותו זמן. שלטונות המס מתפשרים כל יום כי רוצים כסף. השאלה היא אם מהמקום הזה זה לא מצדיק אף היום סוג של פשרה? אותנו עניינה הגינות המדינה".

גם השופט סולברג הציע שהצדדים יגיעו לפתרון נקודתי, כך שלא יהיה צורך בהחלטה עקרונית. "למרות שפסק הדין אינו מושלם ויש עמו קשיים (...) השאלה אם אפשר לנטרל את עניין הצדק, למצוא פתרון צודק במקרה זה, כי זה עושה לכם קשיים".

מי שנקט גישה אחרת בעניין זה הוא השופט הנדל, שסבר כי צריך להגיע להחלטה כללית ולא נקודתית. לדבריו, "אם תגיעו להסדר אז זה עניינכם. אני אישית חושב כי לא רק שזה ייצור אפליה בין האנשים והמצבים. זה עשוי ליצור אפליה בין השניים המשיבים לבין גנבים אחרים. בעיני זו תוצאה שאני מתקשה להבין מדוע צריך לעשות זאת רק בתיק זה".

השופט אליקים רובינשטיין
השופט אליקים רובינשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

לינדר השיב כי לא ניתן לומר על רשות המסים שהיא אינה הוגנת בכך שהיא אינה מאפשרת את הקיזוז, וכי "אדם שגנב ונהנה מהגניבה משך שנים ובסופו של דבר ידו של החוק תפסה אותו, זה היה במצב שכבר לא היו לו הכנסות אז אין לו אלא להלין על עצמו". הוא ציין כי האבחנה בין הגנב לאדם הישר צורמת כאשר דווקא הגנב מקבל משהו בניגוד לחוק. "העולם הקפיטליסטי כל הזמן מבוסס על זה שחלק מהאנשים נכשלים. אני חולק על ההנחה כי אנו בסיטואציה של חוסר צדק".

השופט רובינשטיין המשיך ולחץ אם לא ניתן להגיע להסכמה נקודתית לאור הקושי של המדינה להתמודד עם הבעיה הכספית שיוצרת הפסיקה. "האם מה שהציע חברי השופט סולברג איננו מתאים במקרה זה? שפסק הדין יתבטל. לא יהיה מכשול רוחבי כזה, ומצד שני, יגיעו הצדדים להסדר כזה או אחר או כל הסדר מוסכם אחר".

לינדר מצדו טען שאם הקביעה תהיה נקודתית, זה ייצר ברשות המסים בעיה. זאת, מכיוון שלדבריו, "מחר יגיע מישהו ויגיד שאם בעניין הירשזון ודמארי הם הסכימו לפשרה, גם הוא רוצה פשרה ואפילו מגיע לו יותר כי הוא לא גנב. איך אענה להם? שלגנב הסכמתי לפשרה זו ולכם לא?" השופט רובינשטיין ענה לו שאין טעם להשוואות וכי "העולם העסקי זה דבר נטו", כשהוא מציין שוב שהכסף הוחזר.

תיקון רטרואקטיבי 
על ידי איון הכנסות

עו"ד זיו שרון, שמייצג את הירשזון, טען כי ההסדר שהוצע בפסק דינו של השופט רובינשטיין, שלפיו יתאפשר הקיזוז במקרים המתאימים, הוא הנכון וכי אפשר לסווג את המקרים המתאימים על מנת שלא ייפתח פתח גדול מדי. הוא התייחס לעניין המיליארדים שיעלו למדינה, לטענתה, אם יתאפשר קיזוז הפסדים לאחור ואמר כי "אינני סבור וגם לא הוכח בשום מקום כי מדובר במיליארדים", וכי דעת הרוב קבעה כי מדובר בפתח צר שנתון לשיקול דעת, ולכן הוא לא רואה את המהפכה הגדולה.

השופטת חיות, שטענה כי הצגת הגניבות כ"עסק" היא מופרכת, הציגה בדיון את העמדה כי מבחינת שלטונות המס הדרך הנכונה יכולה להיות לאיין את ההכנסה, כלומר, היות ומדובר באותה ההכנסה שהוחזרה, אפשר לעשות תיקון רטרואקטיבי באמצעות איון ההכנסה, ובכך להקטין את המס ששילמו מלכתחילה. התוצאה היא אותה התוצאה כמו קיזוז הפסדים, אבל הדרך היא אחרת.

השופטת אסתר חיות
השופטת אסתר חיותצילום: תומר אפלבאום

גם שרון טען כי יש מקרים, כמו המקרה הזה, שבהם ניתן לאיין את ההכנסה ולהחזיר כסף - כמו שעושים במקרה של החזרי חריגות שכר במגזר הציבורי. "זה סידור בדיעבד של אותה פעילות עצמה ולא אחרת. לכן הפתרון המתאים הוא איון ההכנסה תוך כדי לקיחה בחשבון של ההנאה והשימוש בכסף (...) אם בנקודת הזמן שפקיד השומה היה רואה שלמעשה לא נותר כלום, היתה רק ההנאה מהשימוש בכסף והוא היה ממסה את השימוש בכסף לא היינו מגיעים עד היום".

בסיכום הדיון, לאחר שהנשיאה נאור אמרה כי השופטים ממילא לא מתכננים לתת החלטה מחר בבוקר, אמר לינדר כי הוא יתייעץ אם לקבל את ההצעה - כלומר שפסק הדין יתבטל והדין יחול רק לגבי הירשזון ודמארי ולא כהלכה מחייבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker