"כשעורך דין קם ולוקח מחלקה שלמה - זה לא אתי ולא מוסרי" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כשעורך דין קם ולוקח מחלקה שלמה - זה לא אתי ולא מוסרי"

הכינוס השנתי של בכירי משרדי עוה"ד המובילים בישראל התמקד בגל הנטישות והמיזוגים שחל לאחרונה בפירמות - טרנד שלא מתקבל בצורה חיובית אצל כולם

27תגובות

משחק הכסאות שהתרחש בחודש האחרון בין פירמות עורכי הדין הגדולות הצליח להרגיז לא מעט אנשים. "אני מצטער על כך שאני עוכר את המסיבה. אנחנו מכבסים את הנושא וקוראים לו מיזוג, אבל אני חושב שיש בזה פגם, זה לא אתי ולא מוסרי" - כך אמר היום עו"ד ארז אהרוני, מייסד ושותף מנהל במשרד זיסמן-אהרוני-גייר ושות', בכינוס השנתי של בכירי השותפים במשרדי עורכי הדין המובילים בישראל, בו הוצג הדירוג המסורתי של קבוצת דן אנד ברדסטריט. "אף אחד מהיושבים פה לא רוצה לקום ולגלות שזה שלצידו לקח לו מחלקה שלמה. זו מגמה פסולה, ואני מאמין ומקווה שרוב השותפים לא יעשו את זה", הדגיש אהרוני.

גל הנטישות האחרון והמיזוגים שמאפיינים את השנים האחרונות בשוק עריכת הדין עמדו במרכזו של פורום בכירי עורכי הדין. עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל של משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, ציין כי אין לו ניסיון במיזוגים, שכן המשרד שבראשו הוא עומד גדל כמעט לחלוטין בצורה אורגנית. "רוב המיזוגים בארץ נובעים מבעיות מבניות שקיימות בתוך הפירמה. ישנן בעיות של המשכיות, כאשר שותפים מייסדים מזדקנים או כאשר קבוצה של צעירים לא מרוצה מבחינה כלכלית או אישית".

פורום עורכי הדין
קובי קנטור

לדבריו, המיזוגים נובעים מבעיה ולאו דווקא מהרצון של המשרדים לייצר יתרון. "טרם הגענו למיזוגים משמעותיים ומתוחכמים בהם פירמה אחת משלימה את הפירמה השנייה. רוב המיזוגים הם אופורטוניסטים ונובעים מבעיה מבנית", הוסיף לינזן.

עו"ד רלי לשם, שותף במשרד עוה"ד מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות', חלק על הדברים: "מיזוגים לא משקפים בהכרח בעיה. בראייה נכונה הם משקפים סינרגיה והזדמנות גדולה". המיזוג של משרד מיתר עם רוזובסקי וצוות הליטיגציה בצלרמאייר פילוסוף הוא לא המיזוג היחיד שידעה הפירמה שעומדת היום בראש הטבלה. לפני כשלוש שנים התמזגה מיתר עם משרד עוה"ד קנטור-אלחנני-טל ושות', ולמיזוג הזה קדמו מיזוגים נוספים. "סדרת המיזוגים שעשינו לאורך השנים מיצבו את הפירמה במקום שבו היא נמצאת היום", הודה לשם. "אין מה לעשות, באמצעות גידול אורגני לא היינו מגיעים לשם".

לשם התייחס גם לרכש החדש של המשרד: "ההצטרפות האחרונה של אייל רוזובסקי וצוותו לא היתה מתוכננת", שיתף את הנוכחים. "זו היתה הזדמנות שנקרתה בדרכנו, וחשבנו שזה טיפשי לוותר עליה. היו לו הרבה אופציות, ואני ומאמין שבחר באופציה האופטימלית, שתייצר לו פלטפורמה יוצאת מהכלל. לא מדובר בחולשה, מאחר וכמעט כל דלת היתה פתוחה בפניו".

"משרד עורכי דין: אוסף של אגואים"

גיל יוחנן

עו"ד אמיר עמר, שעומד בראש משרד עוה"ד עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות', התייחס לפן הרגשי של מהלך נטישה. עמר עומד מאחורי אחת העריקות הגדולות בשוק עריכת הדין הישראלי: בשנת 2009 הודיעו שבעה שותפי הון במשרד רון-גזית-רוטנברג ושות' על פרישתם מהמשרד לטובת הקמת משרד עצמאי. שבעת השותפים, שביניהם נמצא גם עמר, לקחו עמם 18 עורכי דין שכירים. בסך הכל נטשו את המשרד 25 מתוך 30 עורכי הדין שהועסקו בו אז, שחברו יחד להקמת משרד עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ ושות'. היום מדורג המשרד במקום ה-16 בטבלה. "לפני שש שנים עזבתי משרד מכובד, והיו שם המון סנטימנטים. יש הרבה מאוד אגו במשרדי עורכי דין, והאלמנט האישי הוא דומיננטי", אמר עמר.

לדברי עו"ד דודי תדמור, המיזוגים הם הכרחיים. "המגמות שלנו רחבות יותר מהמגמה הפרסונלית", הדגיש. הוא הסביר כי עסקים גדולים עובדים עם משרדים גדולים, ולקוחות זרים מעדיפים משרדים שכאלה. "מספר עורכי הדין הוא פנומנאלי, ובשוק כזה עורכי דין מחפשים דרך לבדל את עצמם. מה שמייחד אותם הוא בעיקר המוניטין שהם יוצרים דרך גודל". הוא הוסיף כי בנסיבות האלו, גל המיזוגים לא יסתיים בקרוב.

עו"ד יהודה רווה, שעומד בראש משרד הנושא את שמו, הודה כי הוא מקבל כל מיני הצעות למיזוגים. "מיזוג מתחיל קודם כל באנשים. כשאתה מתמזג אתה צריך לראות אם אתה רוצה להיות שותף של האנשים האחרים. אחרי הכל אנחנו מבלים את רוב זמננו בעבודה", אמר רווה. עו"ד יעקב ישראלי, שותף מנהל בשבלת ושות', תוצאות המיזוגים לא בהכרח טובות למשרדים: "לא בכדי אנחנו בדרך כלל שומעים על תחילת הליך המיזוג ולא על סופו". לדבריו, חלק מהמיזוגים לא עובדים כמו שצריך, ויכולים לטלטל את הפירמה כולה. "משרד עורכי דין זה אוסף של אגואים, וזה דבר לא קל לניהול".

עו"ד אלי זהר, יו״ר משרד גולדפרב-זליגמן, סיפר כי המשרד חגג 5 שנים למיזוג הגדול שנערך בין שני משרדי עורכי הדין המובילים: גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר ושות', ו-מ. זליגמן ושות'. "על אף כל הסיכונים האפשריים, המיזוג הזה הצליח מאוד", אמר זהר. "למה צריך מיזוג? כדי לצרף אליך עיסוקים מסוגים שונים, ולאפשר את קיומו של המשרד המכונה וואן סטופ אופיס – בו אפשר לקבל את כלל השירותים. אם אנחנו רוצים לתת אופק שירות לאנשים הצעירים שגידלנו ושעתה מתבגרים, אחת הדרכים היא להגדיל את המשרד בצורה שתאפשר להם להתפתח".

עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל של משרד גורניצקי, סיכם: "המבחן האמיתי ליצירת תרבות ארגונית היא להתוות לשותף הצעיר את הדרך ולתת לו את התחושה שהמשרד זה הבית שלו, ושבעוד כמה שנים הוא יהיה כאן במקומי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#