מעכשיו יהיה קל יותר להרשיע מנהלים שמעלו בעבירת גניבה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעכשיו יהיה קל יותר להרשיע מנהלים שמעלו בעבירת גניבה

פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת פלד־גבעוני יקל על הפרקליטות במאבק במעילות ■ עוד חידוש: הטלת אחריות על בעלי השליטה בפירמידות ועל נושאי משרה תהיה פשוטה יותר - גם אם הם לא מחזיקים בתפקיד או בתואר בחברה

פרשת פלד־גבעוני נחשבת לעניין סבוך בתחום שוק ההון, אבל החידוש הדרמטי ביותר בפסק הדין שחתם בשבוע שעבר את הפרשה נוגע דווקא לעבירת הגניבה בתחום הפלילי. לפרקליטות יהיה מעתה קל יותר להרשיע בעבירות גניבה את מי שמעלו בכספים, לאו דווקא בשוק ההון.

קצב האירועים המשפטיים דחק לשוליים את פסק הדין עב הכרס של בית המשפט העליון בערעורם של המורשעים בפרשה. פסק הדין אמנם עסק בסוגיות שהתרחשו בפירמידת החברות שנודעה בשם "קבוצת פלד־גבעוני" לפני יותר מעשור, אבל ההכרעות העקרוניות של השופטים יורם דנציגר, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז אקטואליות גם היום.

משפט פלד גבעוני יגרמן
אמיל סלמן

אפשר להצביע על ארבעה חידושים מרכזיים בפסק הדין. הראשון הוא השינוי ביישום עבירת הגניבה. השני, הרחבת ההגדרה של המונח "נושא משרה". השלישי, גישה מרחיבה ואקטואלית במיוחד להגדרת "בעל שליטה" בתאגיד. האחרון, עצה לעורכי דין המייעצים לתאגידים.

גניבה "קלאסית" היא לקיחת רכוש מתוך כוונה לשלול אותו מבעליו. החוק מכיר גם בווריאציה נוספת על גניבה - "שליחת יד" ברכוש הזולת שהופקד בידי הנאשם. למשל, כשכסף מופקד בידי אדם בנאמנות - וזה משתמש בכסף שלא למטרה שלשמה הופקד.

בעבירות "שליחת יד" התעוררה מחלוקת בפסיקה בשאלה אם נדרשת כוונה לשלול את הכסף מבעליו באופן קבוע. לפחות חלק מבתי המשפט גרסו עד היום כי נדרשת הוכחת כוונה כזאת כתנאי להרשעה בעבירת גניבה בשליחת יד. מכיוון שהתביעה התקשתה להוכיח כוונה כזו, בתי המשפט היו מוכנים במקרים רבים להסיק כוונה כזו, אם הוכח שהמועל ידע כי לא יהיה מסוגל להחזיר את הכסף. כך, למשל, ניתן היה להרשיע את אתי אלון במעילה בבנק למסחר, אף שהתכוונה להשיב את הכסף שלקחה.

הרתעה מול מנהלי כספים של אחרים

במקרה של פרשת פלד־גבעוני, הרשיע השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי שלושה מהנאשמים - דוד הבי, אריה גבעוני וטל יגרמן - שנטלו כספים מחברות ציבוריות, והעבירו אותם לחברות פרטיות ולשימושים אחרים מאלה שלשמם ניתן להם הכסף. בנוסף, רפי פלד, שהיה יו"ר הדירקטוריון, לא גנב כספים - אך הורשע בכך שכיו"ר, לא הגיב ל"נורות האזהרה" כמתחייב.

הבי, גבעוני ויגרמן הורשעו, בין היתר, בלקיחת 35 מיליון שקל מהחברות הציבוריות. הם טענו להגנתם כי התכוונו להחזיר את הכסף, ולראיה הוכיחו כי 15 מיליון שקל הוחזרו על ידם, וחלק מהכסף אף הוחזר ימים ספורים לאחר שנלקח.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, שיוצגה על ידי עורכי הדין חנה קורין ויונתן לבני, וקבע הלכה חדשה: אין צורך להוכיח שהנאשם התכוון לשלול את הרכוש שלילה מוחלטת מבעליו כדי להרשיע בעבירה של שליחת יד. די בכך שהכסף נלקח במרמה - כלומר, שלא למטרה שלשמה ניתן.

הלכה זו חשובה במיוחד להרתעה נגד מנהלי כספים, נאמנים ומי שמקבל לניהולו ולרשותו רכוש וכסף של אחרים. בעבר ויתרה הפרקליטות על הגשת כתבי אישום רבים בעבירות גניבה בידי מורשה (עונש מקסימלי של שבע שנות מאסר) עקב הקושי להוכיח כוונה לשלול את הכסף לצמיתות, והסתפקה בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות (חמש שנות מאסר). מעתה, ההרשעה בגניבה תהיה קלה יותר.

השופט חאלד כבוב
עופר וקנין

עוד הכתיב העליון בפסק הדין כי אירועים ותפקידים בתאגיד ייבחנו באופן מהותי ולא טכני. למשל, תקדים חשוב נוגע לשאלה מיהו "נושא משרה". העליון אישר את קביעתו של השופט כבוב בבית המשפט המחוזי, שלפיה "נושא משרה" אינו חייב להיות אדם המחזיק תפקיד רשמי או תואר פורמלי בתאגיד. לכן, נפסק כי טל יגרמן, שהיה הרוח החיה במעשי ההונאה בקבוצת החברות, הורשע בגין אחריותו כנושא משרה בחברה - אף שלא החזיק בתפקיד רשמי.

באותה רוח לא פורמליסטית, אימצו השופטים גישה מרחיבה לשאלה מיהו "בעל שליטה" בתאגיד. רשות ניירות ערך ובתי משפט מחוזיים נוהגים זה מכבר לפי גישה מרחיבה, שגורסת כי בעל שליטה הוא מי שיש ביכולתו לכוון את פעילותו של התאגיד, ולא משנה כמה מניות בדיוק הוא מחזיק.

לעומת זאת, בעליון שררה הלכה שלפיה שליטה נבחנת באמצעות חישוב אחוזי האחזקה במורד פירמידת החברות. כך, מי ששולט ב–50% מחברה אחת, וזו שולטת ב-50% בחברה שמתחתיה בפירמידה - נתפש כמי שמחזיק ב-25% בלבד בחברה הנכדה, וייתכן שאינו בעל שליטה במובן המשפטי, גם אם הוא בעל השליטה מבחינה מעשית.

העליון דחה עתה את השיטה הזאת, המכונה "שיטת המכפלות", והבהיר כי השליטה תיבחן באופן מהותי. כך, נקבע כי פלד וגבעוני הם בעלי השליטה בקבוצה - אף שבפועל החזיקו אחוזים בודדים בלבד בחברה שבראש הפירמידה.

ההלכה הזאת ממחישה כי בבית המשפט העליון הפנימו את העובדה שבשוק ההון הישראלי קיימים מבני שליטה מתוחכמים, וכי נדרשת בחינה מהותית כדי להשית על בעלי השליטה את החובות החיוניות לאמון הציבור.

העליון ממליץ לתאגידים לבזר את הייעוץ המשפטי

עורכי הדין מלווים את חייו של תאגיד בכל יום, ומשמשים יעד לבעלי שליטה ולנושאי משרה המבקשים להגן על ישבנם במצבים בעייתיים. מה מצפה בית המשפט העליון מעורכי הדין במצבים הללו?

עו"ד גבי הייק — כיום שותף וראש מחלקת שוק הון במשרד עורכי הדין הגדול גולדפרב־זליגמן — היה עורך הדין שליווה את פעילותה של קבוצת פלד־גבעוני, והנאשמים בפרשה טענו בשורה ארוכה של נושאים כי פעלו בהסתמך על הייעוץ המשפטי שקיבלו ממנו. הייק לא הוזמן להעיד בבית המשפט המחוזי — והשופט חאלד כבוב דחה את טענת ההסתמכות שהציגו הנאשמים, וקבע כי הייק לא קיבל מידע נכון, ולכן לא היה מקום להסתמך על חוות הדעת שלו.

שמו של הייק חוזר ועולה כמעט 100 פעמים לאורך פסק הדין של השופטים בערעור בעליון. הם מאמצים את קביעותיו של השופט כבוב, אבל בסופו של דבר מוסיפים כמה מלות הנחיה לעתיד.

ההמלצה ראשונה שנתן העליון בפסק הדין היא להסתמך על יותר מעורך דין אחד: "חרף היתרון הגלום בליווי צמוד של עורך דין או אף של צוות משפטי בכל הנוגע לפעילות של אדם או תאגיד, יש לתת את הדעת לכך שלעתים יש בביזור הייעוץ המשפטי או בקבלת חוות דעת נוספת כדי להבטיח את הימנעותן של טעויות בהבנת הדין. הכל, כמובן, בהתאם למורכבותה או לחדשנותה של הסוגיה".

המלצה שנייה היא להימנע מעצות מעורפלות: "מצופה הן מן ה'מתייעצים' והן מה'מייעצים' כאחד לגלות אקטיביות וערנות במהלך הייעוץ, לנקוט משנה זהירות, ובה בעת גם להימנע מעמימות. אפשר שעמימות יכולה להיות מועילה בהקשרים אחרים, אך לא לייעוץ משפטי שעשוי לשמש בסיס לטענת הסתמכות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#