פרשת פלד-גבעוני

העליון שולח מסר לעברייני הצווארון הלבן: החמיר את עונשו של מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד

השופטים דחו גם את הערעורים שהגישו הנאשמים האחרים: טל יגרמן, דוד הבי ואריה גבעוני ■ השופטים: "בעבר הקלנו עם מבצעי עבירות מסוג זה, בשל תדמיתן 'הנקייה' יותר - ואולם, לעיתים החורבן שהן עלולות להמיט על נפגעיהן הוא גדול לאין ערוך מאשר עבירות רכוש 'רגילות'"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

שופטי בית המשפט העליון דחו היום (ג') פה אחד את ערעורו של רפי פלד, מפכ"ל המשטרה לשעבר, שהורשע על ידי שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, בעבירות מרמה והפרת אמונים ונידון ל-6 חודשי עבודות שירות וקנס של 100 אלף שקל. שופטי העליון יורם דנציגר, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז החליטו לדחות פה אחד גם את הערעורים שהגישו הנאשמים האחרים בפרשה: טל יגרמן, דוד הבי ואריה גבעוני.

שופטי בית המשפט העליון גם החליטו להחמיר את העונשים שהשית כבוב על יגרמן ופלד באיתות בולט בנוגע למגמת ההחמרה בעבירות כלכליות. הם השיתו על יגרמן עונש של 6 שנות מאסר, במקום 4 שנות מאסר שנגזרו עליו על ידי כבוב. בנוסף, הוחלט להחמיר גם בעונשו של פלד - ולהעלות את הקנס הכספי שהוטל עליו ל-200 אלף שקל.

רפי פלד (באמצע) עם עורכי דינו, גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, בבית המשפט העליון
רפי פלד (באמצע) עם עורכי דינו, גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, בבית המשפט העליוןצילום: אמיל סלמן

השופטים קיבלו את טענת הפרקליטות לפיה כבוב הקל מדי עם פלד ויגרמן: "בעבר נטו בתי המשפט להקל עם מבצעי עבירות מסוג זה, בשל תדמיתן 'הנקייה' יותר ביחס לעבירות אחרות. ואולם, לעיתים החורבן שעבירות כלכליות עלולות להמיט על נפגעיהן הוא גדול לאין ערוך מאשר עבירות רכוש 'רגילות'. נזקיהן עלולים להשתרע לאורך זמן ולסחוף גם את קרוביהם ומשפחתם של הנפגעים אל עברי פי פחת. הן עלולות להביא לסחרור ולפגיעות נוספות ברכוש, בגוף, בכבוד ובחרות".

השופט כבוב צפוי להכריע בקרוב בשני תיקים פליליים גדולים שהתנהלו באולמו בשנה האחרונה: הרצת המניות של נוחי דנקנר ופסגות.

הארבעה הורשעו לפני כשלוש שנים במסגרת פרשת הונאה שזכתה לכינוי פרשת פלד-גבעוני. הכרעת דין שהשתרעה על פני 500 עמודים, הביאה לסיומו משפט שנמשך כשבע שנים והקיף יותר מ-6,000 עמודי פרוטוקול. עונשו של הבי שנידון ל-12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 20 אלף שקל יוותר על כנו וכך גם עונשו של גבעוני שנידון ל-24 חודשי מאסר בפועל וקנס של 20 אלף שקל.

קבוצת פלד-גבעוני פרצה לתודעת שוק ההון  לפני למעלה מעשור כהבטחה. השמות שנזרקו באוויר כמשקיעים כללו מלבד המפכ"ל לשעבר פלד כוכבים נוספים: יוסי מימן, עו"ד דב ויסגלס, איתן הבר, דן הלפרין וגם איש עסקים אלמוני יחסית, אריה גבעוני, בעליה של חברת הבנייה הקטנה מיאב. אלא שכבר בשלב הראשוני התברר שמכל השמות האלה, שנעלמו מהשטח במהרה, מורכבת הקבוצה למעשה מארבעה אנשים: פלד, גבעוני והבי (בעלים של חברת בנייה פרטית אחרת, בסט בית), ומאחוריהם יועץ צללים שנחשב עד אז לגאון פיננסי, טל יגרמן.

טל יגרמן בבית המשפט העליון
טל יגרמן בערעור בבית המשפט העליוןצילום: אמיל סלמן

הארבעה הם עמודי התווך של כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, לאחר חקירת רשות ניירות ערך. הרשות החלה לחקור את הקבוצה בעקבות קריסתה ואחרי שהיא נותרה עם חובות גדולים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. כתב האישום שהוגש ב-2005 ייחס ליגרמן, הבי וגבעוני גניבות בהיקפים של יותר מ-45 מיליון שקל, ולפלד - עצימת עיניים.

הפרשה מבוססת בעיקרה על יוזמה עסקית שהסתבכה, הקבוצה החלה כמיזם עסקי יומרני, אם כי חוקי לגמרי, ב-2001-2002. בעלי השליטה בקבוצה נטלו הלוואות פרטיות גדולות מבנקים וקיוו שקופת המזומנים של חברת פויכטוונגר תעשיות, שעליה השתלטו, תשמש להחזרת החובות. המיזם התפתח אך לא בהתאם לתוכניות המקוריות, ובשלב מסוים נאלצו גבעוני והבי, בהכוונת יגרמן, לשלוח ידם לקופות המזומנים של החברות הציבוריות כדי להחזיר הלוואות פרטיות.

השאלה העיקרית שעמדה במרכז הערעורים היא האם הפעולות של הארבעה היו פעולות עסקיות תקינות או שיש להטיל עליהם אחריות פלילית בגין המעורבות שלהם במשיכות הכספים בהיקפים של מיליונים. שופטי העליון קבעו פה אחד כי הם אכן ביצעו את העבירות שבהן הורשעו. הם ציינו כי יגרמן, גבעוני והבי ביצעו עבירות של גניבה בידי מנהל כאשר העבירו כספים מקופותיהן של החברות הציבוריות לחשבונות של חברות פרטיות. עוד נקבע כי פלד היה מודע להעברות הכספים האלו, ולכל הפחות עצם את עיניו ביחס אליהן.

עם מתן פסק הדין מסרו עו"ד חנה קורין - סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך, שגם מובילה את כתב האישום שהוגש נגד נוחי דנקנר, ועו"ד יוני לבני מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) כי: "בית המשפט העליון שולח היום מסר ברור לכלל המנהלים, נושאי המשרה ובעלי השליטה בחברות הציבוריות בישראל כי כספי ציבור אינם הפקר וכי יש לראות בחומרה ניצול משאבי חברה ציבורית לטובת אינטרסים פרטיים. עוד עולה כי כללי הממשל התאגידי אינם בגדר המלצה, ובעלי תפקידים בחברה - יהא תארם אשר יהא, שלא ינהגו על פיהם, עלולים למצוא עצמם מורשעים בפלילים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ