ורדה אלשיך: שופטת בדימוס, דירקטורית בהווה 
- למי יש בעיה עם זה

מינויה של אלשיך חלף בשקט יחסי - אבל מדובר בתקדים שכדאי להתייחס אליו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

השופטת בדימוס ורדה אלשיך מונתה באחרונה לדירקטורית בכלל ביטוח. כלל ביטוח ממקדת את תשומת הלב בימים האחרונים, לנוכח הסיכוי הגדול שתהפוך לחברה ציבורית ללא גרעין שליטה. בצל הדרמה הזאת, מינויה של אלשיך חלף בשקט יחסי. למרות זאת, זהו תקדים שכדאי להתייחס אליו.

אלשיך עמדה במשך שנים בראש מחלקת פירוקים והקפאות הליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב — חדר המיון שאליו הובאו חברות בקשיים. בהחלטותיה קבעה אלשיך אם חברות אלה ימשיכו להתקיים או יעברו למכון הפתולוגי. מה שקבעה אלשיך, חרץ גורלות.

השופטת ורדה אלשיךצילום: ינאי יחיאל

אלשיך נחשבה כמי שעושה לטייקונים חיים קשים. היא זו שהחדירה לשיח הסדרי החוב את הדרישה שלפיה, בעלי שליטה "יכניסו את היד לכיס" וגם "יביאו כסף מהבית", אם הם מעוניינים להמשיך להיות בעלי השליטה בחברות שהידרדרו אל סף חדלות פירעון.

אלשיך גם חידדה בפסיקותיה את החובה של בעלי השליטה לשלם על פטור אישי מתביעות עתידיות. זכורים במיוחד הסדר החוב שבו כפתה אלשיך על לב לבייב "תרומת בעלים" נדיבה כדי לשמר את שליטתו באפריקה ישראל, והצלפותיה המילוליות ביצחק תשובה על הסדר החוב עם התספורת הבעייתית שאושר בחברת דלק נדל"ן.

הבעיה במינוי אלשיך לדירקטורית — ואפילו לא דירקטורית חיצונית שהציבור מאשר — היא התקדים. למען ההגינות, יש לומר כי המינוי של אלשיך בכלל ביטוח אינו מעיד על הכלל; ראשית — אלשיך לא היטיבה באיזושהי צורה עם קבוצת אדוארדו אלשטיין, ושנית — בקרוב תפוזר השליטה בכלל ביטוח ממילא, ואלשיך תימדד ביכולתה לפקח על ההנהלה. חוץ מזה, אלשיך פרשה מהשיפוט לפני כשנתיים וחצי, כך שלא ניתן לטעון שלא עברה תקופת "צינון". אגב, לשופטים אין כללי צינון.

ובכל זאת, מינוי שופטים בדימוס לדירקטורים בחברות ציבוריות מצדיק עיון. נתחיל בשיקולים לחיוב. לשופטים בדימוס יש ידע משפטי עצום, וחבל שלא לנצלו. לשופטת עם ניסיון משפטי בתחום המסחרי יש בוודאי מה לתרום לדירקטוריון של חברה ציבורית. נוסף על כך, חוק יסוד: חופש העיסוק מגן גם על זכויותיה של אלשיך לעסוק בכל משלח יד שבו תחפוץ. מי שפורש לפנסיה אינו חייב להפסיק לעבוד.

הבעיה היא החשש מפני משוא פנים של השופט לפני פרישתו, הצופה פני מינויים לאחר הפרישה. הבעיה אינה חדשה. למשל, שופטים הפורשים מכס השיפוט, מצטרפים כיועצים למשרדים של עורכי דין בולטים. בעיה דומה מתעוררת ביחס לשופטים שעוברים לעסוק בבוררות או בגישור ותלויים ברצונם הטוב של עורכי הדין הבוחרים את הבורר, אותם עורכי דין שאתמול המתינו להכרעת השופט לטובת לקוחם או לרעתו.

התקדים של אלשיך פותח פתח ל"דלת מסתובבת" מהסוג המוכר לכל מי שצפה בסדרה "מגש הכסף". לא רק רגולטורים, קציני משטרה ופוליטיקאים יכולים לעבור מהשירות הציבורי למשרות נוחות בדירקטוריונים, הנמצאים בשליטת בעלי הון, גם שופטים — שלהכרעותיהם ישנה השפעה אדירה על רווחיהם של תאגידים — עלולים לשאת את עיניהם למשרת דירקטור לעת הפנסיה, ללא צינון.

אין כיום חסם חוקי מפני דלת מסתובבת כזאת. תקנון האתיקה של השופטים כולל הנחיה יוצאת דופן — שאינה מחייבת — לשופטים בדימוס: "ראוי לו אפוא לשופט בדימוס כי ישווה נגד עיניו את רוחם ואת מגמתם של הכללים, וכי יכוון התנהגותו ואורחותיו על פיהם. כך, למשל, לא יהיה זה הולם כי שופט בדימוס יפיק טובת הנאה מהיותו שופט בדימוס. כן לא יהיה זה הולם אם בעיסוקים הנושאים אופי מסחרי, יציג עצמו שופט בדימוס בתוארו זה. בייחוד יתבקש שופט בדימוס להקפיד שלא ייווצר רושם מוטעה כי מוקנה לו יתרון בפניותיו לבית משפט".

אלשיך שהיתה יו"ר נציגות השופטים, מכירה היטב את הכללים, אבל מה עם אלה שיבואו אחריה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker