בישראל מוגשות 5.5 תביעות ייצוגיות 
בכל יום - כמה מהן מגיעות לפשרה? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בישראל מוגשות 5.5 תביעות ייצוגיות 
בכל יום - כמה מהן מגיעות לפשרה?

בארבע השנים האחרונות הוכפל ויותר מספר התביעות הייצוגיות ■ סיכום 15 הפשרות ופסקי הדין הגדולים של העשור האחרון מראה כי לציבור הושבו בתקופה זו 1.3 מיליארד שקל, ועורכי הדין גרפו 67.5 מיליון שקל

תגובות
אולם בית משפט
אילן אסייג

במארס 2006 אישרה הכנסת את חוק התובענות הייצוגיות, שבא לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות בבתי המשפט, ומאפשר לציבור לתבוע תאגידים ורשויות. התוצאה: מאז חלה עלייה דרמטית במספר הבקשות שהוגשו לתביעה ייצוגית.

כך, אם ב–2006–2011 הוגשו כ–2,100 תביעות ייצוגיות, בארבע השנים האחרונות הוכפל מספרן ואף יותר מכך — והוגשו כ-5,300 ייצוגיות, כך שסך הכל מאז שהחוק אושר, הוגשו כ–7,400 תובענות ייצוגיות (כ–2,500 תיקים נותרו פתוחים).

מדובר במגמת עלייה חריגה ביחס למגמה היציבה ביתר סוגי התיקים האזרחיים. עד כה, מספר השיא של הגשת בקשות לתביעה ייצוגית נרשם ב–2012, שבה הוגשו כ–1,400 בקשות (כ–20 בקשות יותר מאשר ב–2015).

הנתונים, שנאספו על ידי עו"ד אסף פינק והוצגו אתמול בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל שערך מרכז הלכה ומעשה להשתלמויות מקצועיות, מבוססים על פנקס התובענות הייצוגיות, רשימת התביעות באתר נט המשפט, מאגרים משפטיים ופנייה למשרדי עורכי דין לקבלת נתונים. חלק מהם מבוססים על תשובות שהתקבלו.

השופט עופר גרוסקופף
בתי המשפט

כך, ב–2015 לבדה הוגשו כ–1,380 תביעות ייצוגיות — כ–150 יותר מאשר בשנה שקדמה לה. במלים אחרות: בישראל מוגשות 5.5 תביעות ייצוגיות בכל יום עבודה. ב–2015, מתוך 731 הליכים שהסתיימו, ניתנו רק ארבעה פסקי דין, נדחו 121 בקשות, 290 בקשות הסתיימו בהסתלקות ו–113 הליכים נגמרו בהסכמה להסדר פשרה.

מסיכום עשור של תביעות ייצוגיות עולה כי מתוך כ–4,300 הליכים שהסתיימו, מספר התיקים הרב ביותר (34.5%) נסגר בהסתלקות — כלומר, לאחר שהתובע הבין שאין לו עילת תביעה או שסיכויי התביעה נמוכים, כשגם במקרים אלה יכולים התובע ועורך דינו להסכים על פיצוי מבלי שהציבור יקבל שקל אחד. עם זאת, בשנה האחרונה רואים ירידה במספר ההסתלקויות. עוד עולה מנתוני העשור כי כחמישית מהתיקים הסתיימו בדחיית הבקשה, 17% בהסדר פשרה, 15% בדחייה על הסף ומחיקות ורק 14 הליכים — 0.2% בלבד — הגיעו לשלב של פסק דין.

22 משרדי עו"ד הגישו 55% מהתביעות

התביעות הייצוגיות הן שוק של עורכי דין מתמחים. מנתוני 2015 עולה כי כעשרה משרדים שייצגו נתבעות ריכזו את העבודה בכ–30% מהתביעות, 22 משרדים הגישו כמחצית מהייצוגיות וסך הכול 46 משרדים הגישו 70% מהבקשות.

ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקיד משמעותי בתחום התביעות הייצוגיות, ובשנים האחרונות הוא נהפך לשוטר הבולט של התחום. בשנה החולפת התנגד היועמ"ש, יהודה וינשטיין, לכ–30% מהסדרי הפשרה שהוגשו לעיונו. בכמחצית מהתיקים היו לאנשי היועץ הערות, גם ללא התנגדות.

תובע ייצוגי יכול לבקש ממשרד המשפטים או מרשות ניירות ערך לשאת בהוצאותיו. הממצאים שערך פינק מראים כי הקרן לתובענות ייצוגיות (משרד המשפטים) מימנה בשנה החולפת כ–38 הליכים בסכום של 1.3 מיליון שקל, והקרן של רשות ני"ע החליטה לממן חמש תביעות ייצוגיות ונגזרות בלבד, בסכום של כחצי מיליון שקל.

נתון מעניין נוסף שמציג פינק, הוא שנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (במשרד הכלכלה), נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (במשרד המשפטים) ורשות הטבע והגנים לא הגישו עד היום ולו תביעה ייצוגית אחת — למרות סמכותן לעשות זאת.

מדירוג העשור של משרדי התובעים, עולה כי המשרדים שהשיגו בממוצע את הפיצוי הכי גבוה לציבור ולעצמם הם (לפי סדר א'־ב') גיל רון קינן ושות' בשיתוף אביעד סרן ושות', יצחק אבירם, פירט וילנסקי ושות' ושמש מנור ושות'.

עשרת המשרדים הדומיננטיים בתחום בעשור האחרון מבחינת הישג לציבור, עיסוק רציף בתחום ומספר הגשות הם אייל גולדנברג, אמיר ישראלי, גורודיסקי ושות', מיכאל בך ושות', יוחי גבע, עדיני ברגר גבאי ורם דקל.

גם במשרדים המייצגים נתבעים אפשר למצוא "ריכוזיות" של משרדים גדולים כשבדירוג על פני עשור, המשרדים המובילים הם (לפי סדר א'־ב') אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', יגאל ארנון, ופישר בכר חן וול אוריון ושות'.

השופטים שנתנו את מספר ההחלטות הרב ביותר שהביאו לסיום הליכים ב–2015, הם יגאל גריל (מחוזי חיפה), מיכל נד"ב (מחוזי מרכז), יצחק ענבר ושושנה אלמגור (מחוזי תל אביב), גילה כנפי שטייניץ (מחוזי ירושלים), עופר גרוסקופף ואסתר שטמר (מחוזי מרכז), צילה צפת (מחוזי תל אביב), תמר בזק רפפורט (מחוזי ירושלים) ואלכס קיסרי (מחוזי חיפה).

בפילוח לפי בתי משפט, ניכרת הדומיננטיות של בית המשפט המחוזי בתל אביב שבו הוגשו, למשל, בשנה החולפת 390 תביעות ייצוגיות (30% מהתביעות) ואחריו בית משפט מרכז, ירושלים וחיפה. במספר הייצוגיות שהוגשו ב-2015 בירושלים וחיפה יש קפיצה משמעותית לעומת 2014 כשפינק מסביר זאת בכך ששם יש יותר נטייה לאשר הסתלקות מתוגמלת מתביעה.

התביעה הייצוגית מחליפה את האכיפה

סיכום של 15 הפשרות ופסקי דין הגדולים של העשור האחרון מראה כי הושבו לציבור (במזומן, במניות או החזרים) 1.3 מיליארד שקל ועורכי הדין קיבלו 67.5 מיליון שקל.

פינק מציין כי על אף קיומם בישראל של עשרות מונופולים, אפליה של מיעוטים ואפליה בעבודה כמעט ולא רואים תביעות ייצוגיות בתחומים אלו ויש לעשות שימוש הולך וגדל בכלי הייצוגית על מנת לתקוף עוולות במדינה.

לדבריו, "תובענות ייצוגיות הופכות להיות האמצעי שמבצע אכיפה אזרחית במקום המדינה. עורכי דין חברתיים, הציבור וארגונים צריכים לאמץ את כלי התובענה הייצוגית ולמנף אותו לצורך שינוי בכל תחומי החיים. במבט קדימה, המחוקק ובתי המשפט יצטרכו לתת פתרון לתופעה של תובענות מרובות בתחומים שהינם יחסית קטנים אך גוזלים זמן שיפוטי רב".

המרוויחים הגדולים מתביעות ייצוגיות הם עורכי הדין והתובעים המייצגים הציבור לרוב אינו מפוצה בצורה ראויה, והמנגנון כולו גובה משאבי שיפוט חריגים. פינק סבור, עם זאת, כי בלי פסיקת שכר טרחה משמעותי לעורכי הדין, המכשיר של הייצוגית לא יפעל.

פינק הוסיף כי "מבדיקת 15 התיקים הגדולים בעשור, מסתבר כי ממוצע שכר הטרחה הוא רק 5% מההשבה. אם רוצים לתמרץ תביעות טובות וחשובות, קיימת חשיבות עליונה לתמרץ את עורכי הדין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם