"פגיעה במעמד הביקורת על הפרקליטות תפגע באמון במערכת אכיפת החוק"

עשרות מרצים למשפטים במכתב לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה: "יש לפעול במהירות כדי לעגן בחקיקה את מעמדה של הנציבות כרשות המוסמכת לערוך ביקורת מערכתית"

יסמין גואטה
יסמין גואטה

32 אנשי אקדמיה ומרצים למשפטים שיגרו אתמול מכתב פנייה לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, בדרישה לפעול במהירות כדי לעגן בחקיקה את מעמדה של נציבות הביקורת על הפרקליטות (נבת"ם), בראשות השופטת לשעבר הילה גרסטל.

"אנו קוראים לכם לפעול במהירות כדי לעגן בחקיקה את מעמדה של הנציבות כרשות המוסמכת לערוך ביקורת מערכתית, בכלל זה על איכות פעולתה של המערכת, ולברר תלונות פרטניות על התביעה ועל מערך הייצוג המדינה בערכאות", הדגישו במכתבם.

שרת המשפטים איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקדצילום: אוליבייה פיטוסי

על הפנייה חתומים, בין היתר, פרופ' שחר אלדר מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פרופ' מני מאוטנר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ד"ר לימור זר־גוטמן מבית הספר למשפטים המכללה למינהל, פרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית ופרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס.

החתומים הוסיפו כי פגיעה במעמדה או בסמכויותיה של הנציבות בעת הזאת עשויה לפגוע בצורה קשה ולטווח ארוך באמון של הציבור במערכת אכיפת החוק.

שרת המשפטים התייחסה אתמול בוועידת "כלכליסט" לנציבות הביקורת על הפרקליטות ולחקיקת החוק להסדרת פעילותה. "מכיוון שהפרקליטות היא גוף כה חזק ועוצמתי, נדרש גוף ביקורת שייתן מענה לאזרח ויתחקר את עבודתה. גוף שאין לו סמכות להתערב באופן מעשי בפעולותיה של התביעה, ואף לא להטיל סנקציות בגין תקלות לאחר מעשה, אלא אך ורק להתריע על תקלות, מתוך אמון במערכות הקיימות, שיידעו לתקן בכוחות עצמן את הדרוש תיקון", אמרה.

שקד הודתה כי נכון להיום יש מחלוקות לא פשוטות בתוך משרד המשפטים על אופן עבודת הנציבות. השרה ציינה גם כי היא עובדת כעת על תזכיר החוק שיבטיח את המשך קיומה של ביקורת אפקטיבית על העבודה של הפרקליטות.

פרקליט המדינה שי ניצן ונציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל
פרקליט המדינה שי ניצן ונציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטלצילום: אוליבייה פיטוסי

מיד עם כניסתה לתפקיד, ועל רקע המשבר ביחסי נציבות הביקורת־פרקליטות, מינתה שקד ביוני את אליעזר גולדברג, שופט בדימוס ולשעבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על השופטים, כדי לבחון את סוגיית הביקורת הפרטנית על פרקליטים בידי נציבות הביקורת. הדו"ח של גולדברג פורסם לפני כמה חודשים.

המלצותיו המרכזיות היו כי גוף ביקורת על הפרקליטות חייב להיות מוסדר בחקיקה, כי יש להפריד בין גוף המבצע ביקורת מערכתית לגוף הבודק תלונות פרטניות, וכי שני הגופים לא יכולים להיות מנוהלים בידי אותו אדם. עוד קבע גולדברג כי המתכונת שבה הוקם הנבת"ם, כגוף הכפוף ליועץ המשפטי לממשלה ומבצע ביקורת חיצונית, אינו תקין. עם זאת, למרות ההתנגדות הנחרצת של הפרקליטים, קבע גולדברג כי יש מקום לאפשר לציבור להגיש תלונות פרטניות נגדם.

"חשיבותה הרבה של מערכת אכיפת חוק עצמאית, חזקה והוגנת לקיום שלטון החוק במדינה אינה זקוקה להסבר", נכתב בפניית אנשי האקדמיה. "משום כך נודעת חשיבות רבה לתקינות פעילותה ולאמון הציבור בה". לדבריהם, הדו"חות של נציבות הביקורת על מערך התביעה בשנתיים האחרונות תרמו למערכת אכיפת החוק על ידי גילוי כמה כשלים בעבודת הפרקליטות, למשל ליקויים ביישום חוק זכויות נפגעי עבירה".

אנשי האקדמיה התייחסו גם לסימני השאלה שהעלתה גרסטל באשר להתנהלות הפרקליטות בהליך שהתקיים בבית הדין לעבודה בעניינה של ד"ר מאיה פורמן רזניק. "כל זה לא היה נחשף ומתברר ללא פעילותה של נציבות הביקורת. יש בכך כדי להדגיש את חשיבות המשך קיומה ותפקודה של הנציבות". גם שקד התייחסה היום בנאומה למינוי של פורמן רזניק והדגישה: "כפי שכבר אמרתי, לדעתי טעתה הפרקליטות בהתערבותה במינוי. הסמכות של המינוי היתה צריכה להישאר בידי משרד הבריאות. משפטיזציית היתר פגעה בהליך ובד"ר פורמן".

מרדכי קרמניצר. תמך
מרדכי קרמניצר. תמךצילום: ניר כפרי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker