האם משחק הפוקר טקסס הולדם מבוסס על מזל או יכולת? - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם משחק הפוקר טקסס הולדם מבוסס על מזל או יכולת?

שלושת שופטי בית המשפט המחוזי דחו ערעור שהגיש זוג שניהל בדירתו משחקי פוקר מסוג טקסס הולדם, וקבעו כי מדובר ב"משחק אסור" על פי חוק העונשין, משום שהוא מבוסס על מזל

19תגובות

האם משחק הפוקר טקסס הולדם מבוסס על מזל או על יכולת? הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים דן באחרונה בשאלה זו, כדי לקבוע אם מדובר במשחק אסור על פי חוק העונשין. במהלך המשפט הוגשה חוות דעת מומחה של פרופסור למתמטיקה שהתייחס, בין השאר, ליכולת של שחקן לשחק באופן המטעה שחקנים אחרים ("לבלף"). לפי המומחה, מדובר במרכיב מרכזי בסל הכישורים של שחקן.

משחק אסור מוגדר בחוק כ"משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת". לכן, כדי לקבוע אם טקסס הולדם הוא משחק אסור, השופטים נדרשו להכריע בשאלה האם מדובר במשחק שמבוסס על מזל או על יכולת.

אליפות העולם בפוקר בלאס וגאס 2012
רויטרס

השופטים אהרן פרקש, משה יועד הכהן ועירית כהן החליטו השבוע לאמץ את קביעותיו של בית משפט השלום, בערכאה הנמוכה, שהעדיף את עדויותיהם של המשתתפים במשחק — על פני עדות המומחה, שהודה כי מעולם לא שיחק טקסס הולדם, וכי חוות דעתו תיאורטית.

"ספק רב בעינינו אם השחקנים המשחקים את המשחק בפועל אכן מחשבים חישובים מתמטיים הסתברותיים מסובכים, כפי שערך המומחה", נימקו השופטים. "גם אם ניתן לומר שכל שחקן במשחק זה עורך חישובים כאלה ואחרים לגבי ההסתברות שקלפים אלה או אחרים יהיו בידי חבריו היושבים סביב לשולחן, דומה כי ניתן לומר שאת החישובים שערך המומחה אין מי מהם שעורך אותם. החישובים שערך המומחה הם חישובים מתמטיים מסובכים, שדומה כי רק מערכת ממוחשבת יכולה לערוך, ומערכת זו אינה בידי השחקנים המשחקים את המשחק".

"הגורל הוא הגורם הדומיננטי במשחק"

בני הזוג לימור ועופר עראקי ניהלו בדירתם בירושלים ערבי פוקר מסוג טקסס הולדם, שבהם השתתפו עשרות ששיחקו בסכומי כסף שונים. בכתב האישום שהגישה נגדם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, הם הואשמו בהחזקת מקום להימורים או הגרלות וכן בהגרלות והימורים איסורים.

עופר עראקי הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס. לימור עראקי כפרה תחילה במיוחס לה בכתב האישום, אבל מאוחר יותר שינתה את עמדתה, והודיעה כי היא מודה בעובדות כתב האישום — מלבד הטענה שזהו "משחק אסור".

להוכחת הטענה שהמשחק אינו מבוסס על מזל, כי אם על יכולת, הגישה עראקי חוות דעת של פרופ' עלי מרצבך, מרצה במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ומומחה להסתברות. מרצבך טען כי כשבוחנים בצורה אמפירית או תיאורטית את היחס בין הרכיבים על פני סדרה ארוכה של משחקים, יש הטיה מובנית לטובת הרכיב הקבוע, רכיב הכישורים, על פני הרכיב האקראי, הגורל — ומשקלו של הרכיב הקבוע גובר ככל שהבדיקה מתבצעת על פני משחקים רבים.

פוקר
אי־פי

עוד טען מרצבך כי גם במשחק בודד יש יתרון משמעותי לשחקן תבוני על פני שחקן שאינו תבוני. עם זאת, הוא אישר כי לא ניתן לבסס כלל מתמטי, שלפיו סיכויי ההצלחה במשחקון אחד תלויים יותר במיומנות מאשר במזל.

בהליך בבית המשפט השלום נחקרו עדים שהשתתפו במשחקים בדירתם של בני הזוג עראקי. אחד העדים הודה, למשל, כי הוא "חולה במחלה של ההימורים", ולכן הגיע לשחק בערב המעצר וגם בערבים אחרים שקדמו לו. הוא סיפר כי בתחילת המשחק הוא לקח אסימון בשווי 100 שקל ואם היה רוצה להעלות את סכום ההימור — היה יכול לקבל אסימונים נוספים במזומן או באשראי.

השופט ירון מינטקביץ מבית משפט השלום, לא קיבל את טענותיה של עראקי — הרשיע אותה והשית עליה ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס של 5,000 שקל. בערכאה זו נקבע כי תוצאות המשחק תלויות בגורל הרבה יותר מאשר בהבנה או ביכולת, ועל כן הוא "משחק אסור". המסקנה היא שעל פי חוקי המשחק, הגורם הדומיננטי — הכמעט בלעדי במשחק בודד — הוא הקלפים שקיבל כל שחקן באופן אקראי, כלומר הגורל.

"על פי חוקי המשחק, שחקן מקבל החלטות בתנאי אי־ודאות ואמור להעריך אם צירוף הקלפים שבידו אל מול קלפי הקהילה עדיף או נחות על פני צירופי הקלפים שיכולים להרכיב יתר השחקנים, ועל פי הערכה זו עליו להחליט אם להגדיל את סכום ההימור הראשוני — ובכך לסכן סכום גדול יותר — או לסגת ולהפסיד את ההימור הראשוני. המידע היחיד שיש לשחקן הוא מהם הקלפים שבידו ומהם קלפי הקהילה", ציין השופט.

לדבריו, לשחקן אין כל דרך לדעת מהם הקלפים שבידי כל אחד מיתר השחקנים. מינטקביץ הדגיש כי כדי לומר שהכישורים חשובים מהגורל, יש להראות כי שחקן יכול בעזרת כישוריו להתגבר על הגורל, ולזכות במשחק אף שהקלפים שקיבל נחותים מאלה של יריביו — ובטקסס הולדם אין הדבר אפשרי.

באשר ליכולתו של שחקן לשחק באופן שמטעה שחקנים אחרים, התייחס השופט לחוות הדעת שציינה יכולת זו בסל הכישורים הנדרשים משחקן "כעניין של מדיניות - התקשיתי לראות כיצד ניתן לראות בהטעיית הזולת סוג של יכולת המכשירה משחק אסור", הסביר השופט. "הדבר קרוב יותר לניצול מכוון של טעות הזולת, שלא לומר יותר מזה".

הסנגוריה הציבורית החליטה להצטרף

לאחר הרשעתה של עראקי ובשל חשיבות הסוגיה המשפטית, הועבר התיק לבחינה של הסנגוריה הציבורית — שהחליטה לקחת על עצמה את הייצוג בתיק. בערעור שהוגש באמצעות עו"ד טל ענר מהסנגוריה הציבורית, נטען כי בית המשפט השלום טעה כשבדק את היחס בין רכיב הגורל לרכיב היכולת במשחקון בודד — ולא על פני רצף ארוך של משחקונים.

על פי הנטען, סדרה של מאות משחקונים היא "משחק" — ולא "משחקים". לטענת ענר, קבוצה של שחקנים לא התכנסה מעולם כדי לשחק משחקון פוקר אחד, והמשחק כולל למעשה רצף של "מאות ידיים".

ענר טען בערעור כי הסברה שהמשחק הוא אסור נובעת מהטיה תרבותית או מאינטואיציה שגויה, הנוטה לזהות משחקים המשוחקים לעתים בבתי קזינו כמשחקים אסורים. אלא שטקסס הולדם, לטענתו, הוא משחק שיש בו השפעה מכרעת לרכיב הכישורים והיכולת.

הסנגור הפנה למאמרים שבהם מודגשים מרכיבים של יכולת או כישרון, הבאים לידי ביטוי במשחק, כמו הכרת הסטטיסטיקה של קלפי הכיס, הבנת הכדאיות המתמטית של הימור בכל נקודת זמן במשחק, הבנת התנהגותם של השחקנים האחרים, מיסוך היכולת של היריב להבין את התנהגות השחקן וחוסן פיזי ופסיכולוגי.

הוא גם הצביע על קיומן של אליפויות רבות, כולל אליפות עולם, וכן על קיומם של שחקנים מקצועיים המתפרנסים מהמשחק, וכן זהותם של הזוכים בתחרויות שיכולים להעיד על חשיבותו של רכיב היכולת במשחק. "לו היה רכיב המזל מושל במשחק, לא היינו חוזים בקומץ שחקנים שמגיע שוב ושוב לשלבים המכריעים באליפויות הפוקר, ולעתים אף זוכים בהם כמה שנים ברצף", נטען בערעור.

מנגד, המדינה טענה באמצעות עו"ד ערן בנאי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כי קביעת בית משפט השלום היא עובדתית, ולכן ערכאת הערעור אינה יכולה להתערב בה. עוד נטען כי המערערת לא הביאה כל ראיה לגבי טיבם של הכישורים והיכולות הנדרשים משחקן מיומן. כמו כן, לדברי הפרקליטות, האפשרות להימנות עם 18 השחקנים האחרונים בטורניר פוחתת והולכת באופן דרמטי. "ממצאים אלה מחזקים את הקביעה כי יכולת כזאת היא נחלתם של בודדים בלבד".

בדרך לעליון

השבוע דחו שופטי בית המשפט המחוזי את הערעור — ואישרו את הרשעתה של עראקי בעבירות של החזקת מקום להימור או הגרלה והגרלות והימורים אסורים.

עו"ד ענר אמר בתגובה: "הערעור חידד את שאלת חוקיותו של משחק הפוקר טקסס הולדם, משחק קלפים פופולרי ונפוץ בעולם ובישראל, ולצערי המחוזי פסק שמדובר במשחק מזל. עם זאת, מומחים רבים שנדרשו לעניין סבורים שיש במשחק זה רכיב משמעותי ביותר של הבנה ויכולת. יש להניח שהסוגיה תגיע להכרעתו של בית המשפט העליון, בתיק זה או בהזדמנות קרובה אחרת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#