העליון דחה את ערעור השר לשעבר משה נסים: ישלם מס על רווח הון של 3 מיליון ש'

ב–2002 הקים נסים חברה אשר נכנסה בנעליו בשליש מהשותפות במשרד עורכי דין, מכר לה את המוניטין שצבר וטען כי הם נכס שניתן להעברה - ולכן חייבים במס מופחת ■ השופטת ענת ברון: "לא ניתן לקבל את עמדת המערער שלפיה הוא נפרד משמו הטוב"

אפרת נוימן

בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר ערעור שהגיש שר המשפטים והאוצר לשעבר, משה נסים, ופסק כי ישלם מס על רווח הון בסך 3 מיליון שקל.

נסים, מחברי הוועדה שהמליצה באחרונה על מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, טען כי מכר לחברה שבבעלותו מוניטין וכי מכירה כזו חייבת במס של 10% בלבד. ואולם שופט בית המשפט המחוזי, מגן אלטוביה, דחה בתחילת 2013 את הערעור על החלטת פקיד השומה, וקבע כי עליו לשלם מס רווח הון בשיעור 25%.

ב-1996 פרש נסים מהחיים הפוליטיים ושב לעסוק בעריכת דין, ב-1999 הקים משרד בשותפות עם עוה"ד מוטי רינקוב ואבי סנדרוביץ ובמאי 2002 הקים את משה נסים, חברת עורכי דין בבעלותו המלאה. כשלושה שבועות לאחר מכן, נחתם הסכם שלפיו הוא מכר את המוניטין שרכש במסגרת תחומי פעילותו לחברה שבבעלותו.

משה נסים
משה נסים צילום: דניאל בר און

נסים דיווח לפקיד השומה על רווח הון של 3 מיליון שקל בגין מוניטין. בדיווחו נסמך על סעיף בפקודת מס הכנסה, שתוקן מאז, ושלפיו עסקה למכירת מוניטין חייבת במס של 10% בלבד. ואולם פקיד שומה גוש דן קבע כי "מדובר במכירת זכותו בשותפות לידי החברה". לטענת נסים, ההיקף הניכר של ההכנסות והקצב המהיר שבו צמחה השותפות, במיוחד כאשר שני שותפיו היו חסרי ניסיון, מוכיחים כי השותפות התבססה על המוניטין הרב שקנה לעצמו.

שופטת העליון, ענת ברון, ציינה בפסיקתה כי "אין ולא יכול להיות חולק כי המערער נהנה ממוניטין. כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי, המערער הוא אדם רב פעלים שכיהן בעמדות מפתח ציבוריות ומילא תפקידים בכירים. במרוצת השנים צבר המערער מוניטין לרוב, ושמו הטוב הולך לפניו". עם זאת, היא הוסיפה כי "שומה היה על המערער להראות כי מדובר במוניטין עסקיים הניתנים להעברה - ובעניין זה הוא כשל ולא הניח תשתית עובדתית או ראייתית שתומכת בעמדתו. בדין קבע בית המשפט כי למערער מוניטין אישיים שאינם ניתנים להעברה - ואין מקום להתערב בתוצאתו של פסק הדין".

השופטת קבעה כי "אין להעלות על הדעת שההסכם הביא לכך שהמערער נפרד משמו הטוב, על כוח משיכת הלקוחות הטמון בו, ומסר אותו לידי החברה. נסיבות המקרה מלמדות כי אין לכאורה משמעות מעשית למכירת המוניטין הנטען: לאחר כריתתו של ההסכם ממשיכה השותפות לעשות שימוש בשמו הטוב של המערער למשיכת לקוחות, בדיוק כפי שהיה קודם לכן, שכן החברה היא־היא המערער. ואולם לא היה זה המצב אילו מדובר היה בהעברה אמיתית של מוניטין, שאז מקובל כי מוכר המוניטין פורש מעיסוקו הקודם, לפחות באופן חלקי, ומאפשר לרוכש להעביר אליו את קהל הלקוחות. לא ניתן לקבל את עמדת המערער שלפיה הוא נפרד משמו הטוב - על כוח משיכת הלקוחות הנלווה לו - ומסר אותו לידי החברה". לדעתה הצטרפו השופטים אורי שהם ויצחק עמית.

עוה״ד זיו שרון ושרונה בוחניק, שייצגו את נסים, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על ההכרה במוניטין האישי של נסים. עם זאת, אנו מצרים על כך שביהמ״ש לא הכיר בעבירות המוניטין לחברה. אנו נבחן בימים הקרובים את האפשרות להגיש בקשה לדיון נוסף בשאלה זו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker