התביעה שחושפת את הבלוף של חברות הארנק

בתביעה שהגישו בכירים לשעבר בחברת אניקליפ הם מודים במפורש כי הסכימו להתקשרות באמצעות "חברות ארנק", למרות שהתקיימו יחסי עובד-מעביד לכל דבר

אפרת נוימן
אפרת נוימן

התביעה שהגישו השבוע שני עובדים לשעבר בחברת הסטארט אפ אניקליפ מדיה, חושפת תופעה מקובלת במשק בכלל ובחברות היי-טק בפרט ולפיה תשלום שכר לבכירים נעשה באמצעות חברות ארנק שהם מקימים רק לצורך משרה אחת - כשבפועל מדובר בפיקציה לדחיית תשלומי מס שכן קיימים בינם ובין החברה יחסי עובד-מעביד לכל דבר.

חברת ארנק היא תכנון מקובל אצל מקבלי שכר גבוה, שבהם במקום לקבל משכורת רגילה כשכירים הם מקימים חברה ייעודית שמקבלת ממקום עבודתם תשלום על "שירותי ניהול" או "דמי ייעוץ" - על מנת לדחות תשלומי מס. מודל זה מקובל אצל רופאים בכירים למשל שנותנים ייעוץ לגורמים שונים. ההכנסה מוזרמת לתוך החברה, משולם עליה מס חברות של 26.5%, ואם בעל המניות מושך ממנה כסף הוא משלם מס דיווידנד של 30%, אך פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

אורן נאומן
אורן נאומןצילום: אניקליפ

במידה שמושכים את כל ההכנסה כמשכורת אין יתרון מיסויי מובהק, אם בכלל, ל"חברות הארנק", כי נטל המס הכולל יהיה פחות או יותר בגובה המס השולי המקסימלי. היתרון המשמעותי מתגלה אם צוברים לפחות חלק מההכנסות בחברה, ובכך דוחים את תשלום המס. כך, למשל, יכול להתפנות כסף להשקעות.

במקרה המדובר, טען אורן נאומן, המנכ"ל לשעבר של אניקליפ מדיה בתביעה שהגיש נגד החברה וקרן JVP לתשלום כספים שמגיעים לו לטענתו לאחר שפוטר כי: "ההתקשרות בין הצדדים נערכה באמצעות 'חברת ארנק' ('חברת אני בע"מ') הנמצאת בבעלות מלאה של התובע. בטרם תחילת ההתקשרות, סיפרה הנתבעת 2 (אניקליפ) לתובע כי היא רגילה ומעדיפה להתקשר עם המנהלים הבכירים שלה באמצעות חברות ארנק שבבעלותם, שאלה האם גם לתובע ישנה אפשרות כזו, והתובע השיב בחיוב. כך נוצרה ההתקשרות עם התובע באמצעות חברה שבבעלותו. התובע השתלב באופן מלא במערך הארגוני של החברה ושימש כמנכ"ל שלה. בין התובע לחברה התקיימו יחסי עובד ומעסיק בהתאם לכל מבחני הפסיקה, והדבר עולה ברורות גם מן המערכת ההסכמית עם התובע".

כלומר, על מנת לבסס את הטענה כי היה עובד של החברה על כל המשתמע מכך, מסביר נאומן כי דרך ההתקשרות הזאת - לפיה החברה בבעלותו מקבלת דמי ניהול או ייעוץ -  הייתה פיקציה שאינה משקפת את המצב האמתי שכן התקיימו יחסי עובד-מעביד לכל דבר. עובדה זו יכולה להעמיד אותו במצב בעייתי מול מס הכנסה, גם מכיוון שלא שילם מס כהכנסת עבודה כנדרש וגם מפני שהסכים ביודעין לדרך התקשרות שלא משקפת את המצב האמתי. 

גם במקרה של התובעת יונית גולדברג נטען בכתב התביעה כי "התקשרותה של התובעת עם החברה נעשתה אף היא באמצעות 'חברת ארנק'. בפועל התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים על פי מבחני הפסיקה וכעולה גם מן ההסכמים".

בפסק דין שניתן לפני שנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין קרן תל אביב לפיתוח שהעסיקה את אברהם בן שושן ושילמה לו באמצעות חברת ארנק בבעלותו קבעה השופטת מיכל אגמון –גונן כי "לשון ההסכם ומכלול האינדיקציות הרלוונטיות מצביעים על כך שמדובר ביחסי עובד־מעביד לכל דבר". באותו המקרה טענה רשות המסים כי מדובר בהסכם העסקת מנכ"ל לכל דבר, כי ההסכם מתייחס לאדם ספציפי ולא לחברה - ולכן אין משמעות לאופן התשלום שבו בחרו הצדדים.

השופטת קיבלה עמדה זאת במקרה זה וקבעה כי ההסכם בין החברה למנהל הוא פיקציה, ולא הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול, ולכן לכוונת הצדדים בסיווג ההסכם כמתן שירותי ייעוץ אין משמעות, וההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה.

מדובר בפסיקה משמעותית עבור חברות שמעסיקות בכירים באמצעות "חברת ארנק", ויש להן חשיפה לתשלומי מס במקור שלא שולמו ולמס מעסיקים (במקרה של מלכ"ר). במקרה הנוכחי – לאור הצהרתם הברורה של נאומן וגולדברג שמדובר ביחסי עובד-מעביד- יהיה קשה לתקוף את העמדה כי מדובר בחברת ארנק לגיטימית. 

תגיות:

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ