תביעה נגד אראל מרגלית: "מסתיר את מעורבותו ב-JVP ומשתמש באנשי קש"

(פורסם בדצמבר 2015) שתי תביעות שהוגשו השבוע חושפות יחסים עכורים בין עובדים בכירים לשעבר בחברת הסטארט־אפ אניקליפ, שבבעלות קרן ההון סיכון ג'רוזלם ונצ'ר פרטנר (JVP), לבין בעל השליטה בקרן ח"כ אראל מרגלית ■ מרגלית: "זהו ניסיון סחיטה והטענות שקריות"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

שתי תביעות שהוגשו באותו יום השבוע בתל אביב, אחת בבית משפט המחוזי ואחת בבית הדין האזורי לעבודה, חושפות מערכת יחסים עכורה בין עובדים בכירים לשעבר בחברת הסטארט-אפ אניקליפ, שבבעלות קרן ההון סיכון ג'רוזלם ונצ'ר פרטנר (JVP), לבין בעל השליטה בקרן ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), גדי תירוש, יו"ר דירקטוריון אניקליפ וגיל בקר המנכ"ל.

לטענת העובדים, הם פוטרו מכיוון שרצו לחשוף שחיתויות בחברה וניהול לא תקין. החברה לעומת זאת טוענת כי העובדים התנהלו באופן מושחת ומופקר, וסחפו את החברה להפסדי עתק כדי לקדם את טובותיהם האישיות.

ח"כ אראל מרגלית בדיון בוועדת הכספים בכנסת
ח"כ אראל מרגלית בדיון בוועדת הכספים בכנסתצילום: אוליבייה פיטוסי

לאחר שהתחיל לכהן כחבר כנסת בתחילת 2013, הצהיר מרגלית כי התנתק מהקרן ובהמשך הכחיש כל מעורבות בה. כעת טוענים העובדים לשעבר כי "מטעמיו האישיים, מנסה מרגלית להסתיר את שליטתו ומעורבותו האינטנסיבית ב-JVP ובחברה תחת כסות מלאכותית של נאמנויות ושליחים".

עוד נטען כי "מרגלית מנהל את עסקיו באמצעות אנשי קש ובאמצעות חברה הרשומה באיי קיימן כמקלט מס. מרגלית עצמו מנהל את עסקיו מאחורי הקלעים, כשהוא מסתתר מאחורי גופים שונים, לרבות מאחורי עו"ד דורון שטרן שנרשם באחרונה פורמלית כמחזיק המניות של החברה שבבעלות מרגלית הרשומה באיי קיימן. מרגלית הוא בעל השליטה בחברת JVP עד היום, מעורב באופן יומיומי בניהול החברה ובניהול JVP, מעורה בפעילותן לפרטי פרטים, ועל פיו ישק דבר".

"מי אתה שתעביר את המשרדים?"

אניקליפ עוסקת בתחום הפצת התוכן והפרסום המקוון. אורן נאומן, מנכ"ל החברה ב-2015-2010, ויונית גולדברג, סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח עסקי, טוענים בתביעה בסך 2.1 מיליון שקל שהגישו השבוע לבית הדין לעבודה, כי פוטרו מכיוון שניסו לחשוף שחיתויות והתנהלות בלתי־תקינה. עוד הם טוענים כי מאז פיטוריהם, וייתכן כי אף לפני כן, חודרים בעלי החברה למיילים הפרטיים שלהם, קוראים ומפיצים אותם.

אורן נאומן
אורן נאומןצילום: אניקליפ

נאומן טוען כי הביא את החברה ממצב של טרום־סגירה, הפסדי ענק וחדלות פירעון, למעמד של חברה רווחית. לדבריו, הוא גם הביא לחברה שני משקיעים אסטרטגיים חשובים - חברת ליימליט וקבוצת מילהאוס. ואולם, לטענתו, לאחר שהשלים את מהלך הגיוס של קבוצת מילהאוס, קיבל לפתע ללא התראה מכתב פיטורים, שלפיו מסתיימים יחסי העבודה באופן מיידי וללא שימוע. גולדברג פוטרה ביום שבו פוטר נאומן.

נאומן וגולדברג טוענים כי פעלו כדי לשנות התנהלות לא ראויה בכל הנוגע למעורבות של הקרן ושל מרגלית בניהול החברה. כך למשל, נאומן טוען שרצה לוותר על המשרדים "היקרים והמיותרים" ולעבור למשרדים צנועים וזולים יותר, אך נתקל בהתנגדות בוטה מצד מרגלית, וכשבדק נאמר לו כי "ההתנגדות הנמרצת נובעת מכך שמשרדי החברה בירושלים שוכנים בבניין הנמצא בבעלות מרגלית, ודמי השכירות והשירותים המופרזים שמשלמת החברה מגיעים לכיסו של מרגלית".

עוד מציין נאומן כי באירוע הרמת כוסית לכבוד פסח, מרגלית צעק עליו בפומבי ובגסות קריאות כמו "מי אתה שתעביר את המשרדים?", "המשרדים יעברו מכאן על גופתי המתה", "אני אעיף אותך מהחברה".

אראל מרגלית מגיב בפייסבוק
אראל מרגלית מגיב בפייסבוק

נאומן טוען כי פוטר בעילה שקרית של חוסר רווחיות, ללא שימוע, משיקולים זרים וללא הודעה מוקדמת. לגבי גולדברג, נטען כי אניקליפ רצתה לסלקה מכיוון שהיא מזוהה אתו.

מהתביעה עולה כי שכרו החודשי האחרון של נאומן היה 81 אלף שקל, כשב-2014 הוא קיבל בונוס של חמש משכורות. הוא תובע 2 מיליון שקל. גולדברג, ששכרה היה כ-39 אלף שקל בחודש, תובעת כ-716 אלף שקל.

אניקליפ: נאומן הגיש תחזיות כוזבות

אניקליפ טוענת מנגד כי נאומן "הציב את טובתו האישית מעל טובת החברה, פעל בשחיתות ובניגוד עניינים מובהק, ומעל באופן חמור ושיטתי בחובות המוטלות עליו כנושא משרה בכיר בחברה". בתביעה בסך 5.6 מיליון שקל שהגישה באמצעות עוה"ד דורון שטרן ואילת ברודיצקי, מתייחסת החברה להסכם עם ליימלייט שתוקפו נקבע לשנתיים. לטענת אניקליפ, בתחילת 2015, ואף שנותרה למעלה משנה עד לסיומו של ההסכם, החליטו נאומן וגולדברג, בניגוד לכל היגיון מסחרי כי יש להתקשר עם ליימלייט בהסכם חדש. ההחלטה הזאת, לטענת החברה, התקבלה בניגוד עניינים מובהק, הרעה את מצבה והסבה לה נזקים של מאות אלפי שקלים בכל חודש.

עוד נטען כי גולדברג שימשה במקביל גם "יועצת" לחברה וגם קבלן מכירות לאותו ספק שירותים, ונהנית מעמלה נדיבה בגין חתימת ההסכם החדש. "מעורבותה של הנתבעת גולדברג ברקימת ההסכם החדש - הוסתרה מדירקטוריון החברה".

בנוסף טוענת אניקליפ כי בשנה האחרונה נאומן הרבה לטוס לחו"ל, "הרבה מעבר לנדרש לניהול החברה, ובאופן החורג משמעותית מהתנהלותו של כל מנכ"ל סביר". בתביעה נטען כי פעמים רבות הוא נסע ללא אישור הדירקטוריון, ואף ללא תיאום מראש וללא ידיעת הממונים עליו והכפופים לו. עוד נטען כי עלויות נסיעותיו לחו"ל והוצאותיו במהלכן, עלו בסכומן על המותר על פי הסכם השירותים, והיו מופרזות ובלתי־סבירות.

אניקליפ צירפה לתביעה דו"ח המפרט את נסיעותיו של נאומן בשנה האחרונה, שממנו עולה לטענתה כי הסכום שחייבים נאומן וגולדברג בגין חריגה מתקרת ההוצאות המותרות וחיוב החברה בהוצאות שאופיין פרטי, מגיע בשנה האחרונה בלבד ל-142 אלף שקל.

עוד טוענת אניקליפ כי בחודשים האחרונים לעבודתו בחברה הזניח נאומן את ניהולה, את מרבית זמנו העביר בנסיעות לחו"ל, ויצר מסך עשן ולהטעיית דירקטוריון החברה באופן עקבי, בתחזיות כוזבות אודות צפי המכירות וההכנסות. לטענת אניקליפ נאומן התנהל "התנהלות מופקרת" בניהול עסקי החברה ופיטר כל מי שהעז להעיר או לחלוק על דרכי התנהלותו.

מרגלית: "טענות התביעה מופרכות"

מלשכת מרגלית נמסר: "מדובר בניסיון סחיטה בסכום של 1.5 מיליון דולר על ידי שני אנשים שפוטרו מחברה שאין למרגלית שום מעורבות בה. כאיש משפחה וכאיש ציבור, מרגלית לא מוכן להיסחט - אלה הם ערכיו והוא לא יסטה מהם מילימטר. מרגלית לא מעורב בשום צורה או אופן בניהול החברה, ובוודאי שאין שום קשר להחלטה לסיים את ההתקשרות עם נאומן".

על הטענה שנאומן פוטר משום שהעביר את משרדי החברה מירושלים לתל אביב: "זאת טענה מופרכת. ההחלטה על המעבר לתל אביב נודעה למרגלית רק בדיעבד, וכמי שרואה חשיבות בהשקעה ובפיתוח ירושלים הוא באופן טבעי התאכזב ממנה והביע עמדתו בפני נאומן במפגש מקרי באירוע חברתי. נאומן לא פוטר אלא שנתיים מאוחר יותר, וגם על כך נודע למרגלית בדיעבד.

"לטענת איי קיימן - מדובר בטענה שקרית. מרגלית איננו מעורב או מנהל את הקרן, לא במישרין, לא בעקיפין ולא באמצעות שום חברה באיי קיימן. מרכזה של קרן JVP בישראל, והיא משלמת כדין מסים בישראל ומדווחת לרשויות המדינה כחוק".

עו"ד אריאל שמר, המייצג את נאומן וגולדברג, מסר: "תביעת JVP ואניקליפ היא תביעת השתקה קלאסית, מהלך ציני וטקטי שנוצר תוך שימוש בעוצמתם של התובעים. טרם הגשת התביעה הגישו העובדים את טיוטת תביעתם, ובתגובה הבטיחו להם הנתבעים, באמצעות באי כוחם, תביעה 'משמיצה וצהובה' שתגרום להם להצטער על התביעה".

מאניקליפ נמסר בתגובה: "כהונתו של אורן נאומן כמנכ"ל החברה ודירקטור בה הופסקה על ידי מועצת המנהלים של החברה, על רקע כשלים חמורים בתפקודו". 

מדוע התביעה נגד אניקליפ ו-JVC צריכה לעניין גם את רשות המסים

לפי כתב התביעה, ההתקשרות עם העובדים לשעבר התובעים, אורן נאומן ויונית גולדברג, נעשתה לבקשת החברה באמצעות "חברת ארנק" - כשמצוין מפורשות כי מתקיימים בינם ובין החברה יחסי עובד ומעסיק. מדובר בתכנון שמקובל אצל מקבלי שכר גבוה, שבו במקום לקבל משכורת רגילה כשכירים, הם מקימים חברה ייעודית שמקבלת ממקום עבודתם תשלום על "שירותי ניהול" או "דמי ייעוץ" - כדי לדחות תשלומי מס.

נקודה זו כשלעצמה מעלה בעייתיות, שכן בפסק דין בן שושן שניתן לפני כשנה בבית משפט המחוזי, קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן כי אף שדרך ההתקשרות בין חברה לבין המנכ"ל שלה היתה באמצעות תשלום שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלותו של המנכ"ל, לשון ההסכם ומכלול האינדיקציות הרלוונטיות מצביעים על כך שמדובר ביחסי עובד-מעסיק לכל דבר.

אגמון-גונן קבעה כי ההסכם בין החברה למנהל הוא פיקציה, ולא הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול, ולכן לכוונת הצדדים בסיווג ההסכם כמתן שירותי ייעוץ אין משמעות, וההכנסה תסווג כהכנסה מעבודה. לפחות מכתב התביעה של העובדים לשעבר, עולה כי גם במקרה שלהם מדובר בפיקציה ולא בהסכם אמיתי של מתן שירותי ניהול. מדובר בחשיפה שקיימת גם לחברה, שכן אם היא שילמה דמי ניהול ולא שכר, אז היא לא שילמה ביטוח לאומי ולא ניכתה מס במקור.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ