"עם האמריקאים לא רבים": הבונוסים של בכירי לאומי - והדיון הסודי בבית המשפט

עו"ד רם כספי, המייצג את בכירי לאומי לשעבר: "אם הייתי מייצג אנשים יותר צעירים, לא היינו מתפשרים"

עורכי דין בכירים הצטופפו בשבוע שעבר באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לדיון בהמלצות הוועדה הבלתי־תלויה שהקים בנק לאומי לבחינתה של פרשת הסיוע שהעניק הבנק ללקוחות אמריקאים שלו להתחמק מתשלום מסים. לדיון התייצבו בין היתר עורכי הדין רם כספי, צבי אגמון, רלי לשם וגיל אוריון. הדיון לא קיבל כותרות, ונראה שכל הנוגעים בדבר מנסים להותיר אותו מתחת לרדאר. בהתחשב בכך שלכל הצדדים יש אינטרס בסיום ההליך בפשרה שקטה - זה לא מפתיע.

בסיום הדיון נענה השופט כבוב לבקשת הצדדים, והורה על ארכה של 45 יום כדי להגיע לפשרה. עם זאת, במהלך הדיון עלו תהיות בנוגע לחלק מהמלצות הוועדה, ובמיוחד בכל הנוגע להמלצותיה לפטור מאחריות את רואי החשבון של הבנק - משרדי סומך חייקין (KPMG) וקוסט פורר גבאי את קסירר (EY). כבוב קבע כי הדיון הבא יתקיים ב–7 בפברואר.

גליה מאור ואיתן רףצילום: עופר וקנין

בנוסף, במהלך הדיון עלתה השאלה מדוע רק שלושה נושאי משרה בבנק - יו"ר הדירקטוריון לשעבר איתן רף, המנכ"לית לשעבר גליה מאור וראש החטיבה הבינלאומית לשעבר צבי איצקוביץ' - נדרשו על ידי הוועדה להחזיר חלק מהבונוסים שקיבלו בסכום מצטבר של כ–5.1 מיליון שקל.

עו"ד עמית מנור, שמייצג את התובע הייצוגי בארי לנואל, הודה כי נציגי לאומי לא פנו אליו כדי להציע פשרה. עם זאת, הוא ציין כי אם הבנק יציג מתווה שישביע את רצונם, הם יהיו מוכנים להתפשר.

הוועדה הבלתי־תלויה הוקמה על ידי דירקטוריון הבנק כדי לבחון את הפרשה, שבה סייע לאומי ללקוחות אמריקאים בישראל, בארה"ב, בשווייץ ובלוקסמבורג בהעלמת מס ב–2002–2010 ושבגינה שילם כבר קנסות של כ–400 מיליון דולר. היא המליצה לאמץ את הסדר הפשרה התקדימי שהציעו חברות הביטוח של נושאי המשרה לשעבר בבנק, בראשות לוידס הבריטית - תשלום של 92 מיליון דולר (כ–360 מיליון שקל, כולל 26 מיליון דולר שתשלם חברה בת של לאומי בעלת רישיון מבטח) לבנק תמורת סיום התביעות נגד לאומי ועובדיו עקב הפרשה. הוועדה גם המליצה כאמור כי מאור, רף ואיצקוביץ' ישיבו ללאומי בונוסים.

עו"ד רם כספי
עו"ד רם כספיצילום: תומר אפלבאום
גד סומך
גד סומךצילום: מוטי קמחי

הוועדה הוקמה השנה בעקבות כמה תביעות, הן בישראל והן בארה"ב, שהוגשו נגד בעלי תפקידים וחברות בנות בקבוצת לאומי. בראש הוועדה עמד השופט בדימוס אורי גורן, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. יתר חברי הוועדה היו שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס אורית אפעל־גבאי; ד"ר לאה פסרמן־יוזפוב; פרופ' ידידיה שטרן, המכהן כדירקטור בבנק; וד"ר סאמר חאג'־יחיא, המכהן גם הוא כדירקטור. הוועדה מינתה גם יועץ משפטי שליווה את עבודתה - ד"ר אסף אקשטיין מאוניברסיטת בר־אילן.

קנסות חסרי תקדים

הקנסות ששילם לאומי עד כה לרשויות המס האמריקאיות וליועצים שליוו אותו בתהליך הם חסרי תקדים בהיקפם לתאגיד פיננסי ישראלי. בדיון בבית המשפט טען כספי, שמייצג את נושאי המשרה של לאומי באותם השנים, כי ההסדר עם הרשויות האמריקאיות נכפה על הבנק. "עם האמריקאים לא רבים, לצערי", הדגיש. "הבנק הודה כי ההסדר נכפה עליו. ההסדר הזה לא היה נחתם עם אף מדינה בעולם, זאת האמת".

כבוב, במשפטו של נוחי דנקנר
כבוב, במשפטו של נוחי דנקנרצילום: עופר וקנין

כספי ציין כי המדיניות המחמירה של הרשויות האמריקאיות חשפה שורה ארוכה של בנקים בעולם לתביעות שלא נוהלו בשנים קודמות, ועם זאת אף בנק בעולם לא נקט בהליכים נגד נושאי המשרה שלו. "אם הייתי מייצג אנשים קצת יותר צעירים, הייתי מנהל את התיק הזה", הוסיף כספי.

כספי מייצג במקביל את בנק מזרחי טפחות, שגם הוא גם נמצא בימים אלה תחת חקירה של משרד המשפטים האמריקאי בכל הנוגע למעורבותו בסיוע ללקוחות אמריקאים להעלים מס. להבדיל מלאומי, הנמצא בישורת האחרונה של הפרשה, מזרחי טפחות - שעד כה הפריש בדו"חותיו כ–143 מיליון שקל על רקע החקירה - צפוי להיכנס לדיונים אינטנסיביים יותר עם הרשויות האמריקאיות במהלך 2016.

בדו"ח הוועדה ניתן היה למצוא גם התייחסות להתנהלות רואי החשבון של הבנק, סומך חייקין וקוסט פורר גבאי את קסירר. הוועדה סברה כי יש להם אחריות כלפי הבנק בגין כשלים בעבודתם. שני המשרדים מכהנים בתפקידם שנים רבות, והם מבקרים את הדו"חות הכספיים המאוחדים של קבוצת הבנק תמורת שכר נאה.

חברי הוועדה התייחסו לטענה שלפיה אירוע בסדר גודל עולמי, כפי שהיה עם הבנק השווייצי UBS, חייב את רואי החשבון המבקרים לבדוק באופן מעמיק אם סוג האירועים והסיכונים שחשפו את UBS להליכים פליליים ותשלומי קנסות כבדים בארה"ב מתקיים גם במקרה של בנק לאומי.

רואי החשבון טענו כי לא נפל פגם בעבודתם וסירבו להשתתף בהסדר הביטוח. הם הציעו להעביר את הדיון בעניינם לוועדת הביקורת של הבנק. הסירוב האסטרטגי של רואי החשבון להשתתף בהסדר הביא לכך שהוועדה המליצה לא לתבוע אותם כלל. חברי הוועדה מתחו ביקורת על התנהלותם של רואי החשבון והמליצו לדירקטוריון הבנק לבחון את המשך כהונתם.

"יש למנוע את 
ההליך בארה"ב"

בדיון בבית המשפט טען עו"ד ניר כהן, שמייצג את סומך חייקין שבראשות גד סומך, כי לבנק אין עילה לתבוע את רואי החשבון בפרשה. לדבריו, יש פסיקה אמריקאית בפרשות גדולות וחמורות יותר, שלפיה תאגיד שהודה שביצע עבירות כמו במקרה זה לא יוכל לתבוע את רואי החשבון, משום שזו תביעה משולשת.

"ברגע שהתאגיד מודה בעבירה שביצע במודע, הוא אינו יכול לבוא בטענה לרואי חשבון מדוע 'לא עדכנתם אותי שזה מה שאני עושה'. הפסיקה האמריקאית השוותה את זה לאדם שמצית אש, וטוען שלו מכבי האש היו מגיעים מוקדם יותר היה נמנע נזק רב", אמר כהן.

עו"ד אוריון, שמייצג את קוסט פורר, הצטרף לעמדה זו: "ברור כי לרואי החשבון אין אחריות כלל בסיפור הזה", אמר. "אני מופתע מעצם העובדה שהם נדחקו אליו. אם תוגש תביעה מהבנק נגד רואי החשבון, הם לא יהססו להגיש הודעות צד ג'. זה לא יסתיים ברואי החשבון, כי אין ספק שחובה זו יש לגלגל לפתחם של אחרים".

עו"ד לשם, שמייצג את לאומי, ניסה להצדיק את הפטור שנתן הבנק לרואי החשבון. הוא הסביר כי הוועדה הסתייעה במומחה חשבונאי מהשורה הראשונה, ולאחר שקיבלה את חוות הדעת שלו ודנה בדברים, היא לא מצאה שיש בידיה מספיק ראיות להוכיח כי רואי החשבון התרשלו. לכן, המלצתה היתה שהנושא ייבחן כשהבנק יחליט בנוגע להארכת כהונתם. עו"ד אגמון, שמייצג גם הוא את הבנק, הצטרף לעמדה הזאת והודה כי מדובר בסיטואציה משפטית לא פשוטה. "הסכמנו לה כי רצינו לסגור את זה", הוסיף.

לשם הסביר כי מדובר בהליך שהיה תקדימי בנוף המשפט הישראלי. "הוועדה נסעה בשדה לא חרוש, ונדרשה להשקיע זמן רב ומאמץ גדול להתמודד עם שאלות שרבות מהן טרם התעוררו בישראל", אמר. לדבריו, הוועדה קיימה 36 ישיבות, בנוסף להתייעצויות פנימיות רבות שלא נמנו, ושמעה גורמים רבים מהבנק ומחוצה לו, כולל באי כוח הנתבעים הפוטנציאליים, רואי חשבון מארה"ב ומומחים לדין האמריקאי והשווייצי.

לשם ציין גם כי לאחר שהדירקטוריון החליט לאמץ את המלצות הוועדה, בכוונת הבנק להביא את העניין לידי הסכם פשרה. הקושי בכך נובע, לדבריו, מכמה הליכים משפטיים שמתנהלים נגד הבנק בעניין זה, וגם בדרישה של חברות הביטוח, שאינן מעוניינות להישאר חשופות לתביעות עתידיות.

נכון להיום, תלויה ועומדת נגד הבנק גם תביעה שהוגשה בארה"ב. לשם התייחס לתביעה הזאת וביקש מכבוב "להיאחז בכל אמצעי למנוע את ההליך, שאמור מטבעו להתנהל בישראל". לדבריו, לבית המשפט הישראלי יש סמכות לאשר פשרה בתמונה הכוללת של חברה ישראלית הנסחרת בישראל, "אחרת אנו מייצרים מתכון נפלא: כל תביעה שתוגש בישראל - ימצאו מתכון בארה"ב. זה שיבוש מוחלט של כלי שניתן לבעלי מניות לפעול בצורה הוגנת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker