הרשימה נחשפת: כל העמותות שתוכלו לקבל מהן זיכוי כספי - ואחת שלא העזה לבקש - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשימה נחשפת: כל העמותות שתוכלו לקבל מהן זיכוי כספי - ואחת שלא העזה לבקש

לידי TheMarker הגיעה הרשימה המלאה של 5,900 העמותות שאושרו לצורך סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורמים לקבל הטבות מס ■ אוניברסיטאות, עמותות צדקה ומוסדות דת - בפנים; ארגוני רבנים ורופאים לזכויות אדם - בחוץ

8תגובות
משרדי שוברים שתיקה בתל אביב, השבוע
רויטרס

על גבי הקבלות של עמותות הניתנות לתורמים מופיע בדרך כלל, באותיות זעירות, המשפט "מאושר לפי סעיף 46". מאחורי האותיות הקטנות מסתתר כסף גדול - 300 מיליון שקל בשנה, לפי ההערכות - שמעניקה המדינה כזיכוי מס לתורמים למטרות פילנתרופיות.

בישראל, כשאזרח מחליט לפתוח את כיסו ולתרום כסף לעמותה כלשהי - הממשלה משתתפת בתרומה. לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אדם שתרם 180 שקל או יותר בשנה לארגון מסוים רשאי לקבל זיכוי מס בגובה 35% מהתרומה. הזיכוי הוא מעין סובסידיה ממשלתית עקיפה לארגונים שמקבלים את התרומות - בפועל הוא מוריד את עלות התרומה לתורמים, ובכך מתמרץ אותם להגדיל את הסכומים. גם חברות שתורמות זכאיות להטבת המס, אך שיעור הזיכוי במקרה שלהן הוא כשיעור מס החברות (25% החל בינואר הקרוב).

מטרה ציבורית

ד"ר ניסן לימור
אוריה תדמור

הארגונים שמקבלים את התרומות אמורים לפעול למטרות ציבוריות, שהמדינה היתה עשויה להידרש לקיימן אלמלא פעילות הארגונים, ולכן היא מעוניינת לעודד את הציבור לתרום. מנגד, זיכויי מס אלה גורעים הכנסות מקופת המדינה, ולכן היא מעוניינת לקיים פיקוח כלשהו על מקבלי התרומות.

הבסיס לפיקוח הוא אותו סעיף 46, הקובע כי הזיכוי לא יוענק לכל ארגון ללא כוונת רווח, אלא רק לארגונים שקיבלו הכרה פרטנית משר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת. בפועל, רשות המסים היא זו שעורכת את הסינון בשם שר האוצר, והיא מסתייעת בבדיקה שעורך רשם העמותות.

בשל כך, קבלת ההכרה חשובה מאוד לארגונים. ארז אורעד, מנהל המחלקה למוסדות ציבור ומלכ"רים ברשות המסים, הבהיר זאת במאי בישיבה של ועדת הכספים, כשאמר לגבי עמותות שהאישור שלהן התעכב, כי "מכיוון שאין להן (הכרה לפי סעיף) 46, אנשים לא תורמים להן. דעו לכם, ה-35% האלה הם מצ'ינג חשוב מאוד".

לרשימת העמותות - לחצו כאן והורידו את קובץ האקסל (ראו למטה בדפדפן)

להמשך הרשימה - לחצו כאן

המבחן העיקרי לקבלת הכרה שקובעת פקודת מס הכנסה הוא שהארגון צריך להקדיש את פעילותו ל"מטרה ציבורית", ולא עסקית. הפקודה מונה רשימת מטרות כאלה: קידום ענייני דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד וספורט, וכן סעיף כללי של "מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר".

עם זאת, רשות המסים אינה מפרסמת את הרשימה המלאה של הגופים שקיבלו אישור לפי סעיף 46. באופן זה, לאדם שמבקש לתרום - וליהנות מהטבת המס - אין אפשרות נגישה לבחור מבין העמותות כדי להבין גם מי מהן עברו בדיקה לגבי ניהול תקין. תורם פוטנציאלי צריך לבדוק באופן פרטני את הסטטוס של העמותות שמעניינות אותו, וכך לבצע את הבחירה.

שרה פריש
עופר וקנין

בעקבות פנייה לרשות המסים לפי חוק חופש המידע, נמסרה לראשונה הרשימה המלאה של הגופים שאושרו. היא כוללת 5,904 עמותות שקיבלו אישור לפי סעיף 46 - פחות משליש מ-21 אלף הגופים שמסווגים כ"מוסד ציבורי".

לפי הנתונים שנמסרו, והגיעו ל-TheMarker, בשלוש השנים האחרונות הוגשו יותר מ-1,000 בקשות - 382 ב–2013, 366 ב-2014 ועוד 309 בקשות מתחילת 2015 ועד סוף אוקטובר. הרשימה המלאה מתפרסמת באתר TheMarker.

ברשימה מופיעים גופים קטנים וגדולים, החל בבתי כנסת שכונתיים ועד הסוכנות היהודית, ארגוני דת ואוניברסיטאות ומכללות. היא כוללת בין השאר את יד ושם, רשות העתיקות, מרכז יצחק רבין, מרכז פרס לשלום, אדם - המדרשה לדמוקרטיה ושלום ע"ש אמיל גרינצווייג, האגודה לזכויות האזרח, המגבית היהודית, קק"ל, אגודות ידידים שונות, קרנות מלגות, קרנות מחקר, ארגוני צדקה, מועדוני ספורט, הקרן לטיפוח הרעיון הציוני והגשמתו, המכון ללימוד, מחקר ובניין המקדש, יד לאחים, מדרשת חברון, רגבים, מרכז להנצחת מורשת גוש קטיף ועמותת אפרת לעידוד ילודה בעם היהודי. בולטים ברשימה מוסדות הדת, ובהם ישיבות, כוללים, מדרשות, אולפנות ותלמודי תורה.

יש ברשימה גם גופים שמעלים תהייה באשר ל"מטרות הציבוריות" המנחות אותם. דוגמה בוטה לכך היא ארגון חֹננו, המעניק סיוע משפטי לחשודים יהודים בטרור, ולפי חשיפה של ערוץ 10 באוגוסט, אף תומך בעבריינים מורשעים ונותן מענקים כספיים למשפחות אסירים שהורשעו בפגיעה בפלסטינים. תוקף האישור שניתן לארגון לפי סעיף 46 יפוג בסוף השנה, ומרשות המסים נמסר כי "הליך חידוש האישור לעמותה טרם הסתיים".

ברשימה בולטת גם נציגות דלה לחברה הערבית. ברשימה אותרו 45 ארגונים מהחברה הערבית, ובהם מכללת סכנין, קרן נצרת, מכללת באקה אלגרבייה ועמותה לקידום התיאטרון הערבי. עמותות ערביות הן פחות מ-1% מכלל הגופים ברשימה.

ליאור פינקל פרל

עם זאת, רשות המסים לא מסרה - מטעמים שהיא הציגה כחובת סודיות וחשש לפגיעה בשם הטוב ובפרטיות - לאילו עמותות היא סירבה לתת אישור ולאילו נשללו אישורים, או לא חודשו. מכיוון שכך, אין לדעת כמה עמותות ערביות, אם בכלל, ביקשו אישור ולא קיבלו.

לרשימת העמותות - לחצו כאן והורידו את קובץ האקסל

להמשך הרשימה - לחצו כאן

חקיקה תקועה

בסוף 2013 מינה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את השופטת בדימוס שרה פריש לעמוד בראש ועדה שתבחן את הקריטריונים להכרה ב"מוסדות ציבוריים". הרקע למינוי הוועדה היה ביקורת שמתח בג"ץ על יישום המדיניות בסעיף 46. הביקורת נכללה בפסק דין בעניינה של עמותת ויפאסנה לישראל, שבקשתה להכרה לפי הסעיף נדחתה.

מתנדבי ארגון לתת
אילן אסייג

הוועדה, שהגישה את המלצותיה באמצע 2014, המליצה להתוות אמות מידה ברורות יותר ברשות המסים להכרעה בעניין זכאות ארגונים להכרה לפי סעיף 46 — "בטווח הקצר באמצעות פרסום חוזרי רשות המסים הקובעים את התנאים להכרה, ובטווח הארוך - באמצעות תיקוני חקיקה". ועדת פריש המליצה לקבוע לוח זמנים של שנה לטיפול בבקשה חדשה, לעומת טווח הזמן הלא סביר לכל הדעות של שלוש שנים, ולמכן את ההליך לשם התייעלות ושקיפות. בנוסף, המליצה הוועדה כי משך הפעילות המינימלי לעמותה המבקשת אישור יופחת לשנת פעילות רצופה.

מנגד, הוועדה ביקשה להגביר את הפיקוח והאחריות מצד הארגונים. כך למשל, היא המליצה לדרוש כי בארגונים שיקבלו הכרה שמאפשרת לתורמים להם לזכות בזיכוי מס יהיו לפחות חמישה חברים בוועד המנהל או הדירקטוריון.

באשר לאופי הגופים שיהיו זכאים להכרה, הוועדה סברה כי יש להרחיב את ההגדרה של "מטרה ציבורית", כך שתתאים לרשימת המטרות שנקבעה בחוק החברות בהתייחס לחברות לתועלת הציבור (ראו תרשים). עוד הומלץ לאפשר הכרה גם לגופים הפועלים לטובת תושבי ישראל בחו"ל ועוסקים בפעילות הסברה או פעילות הומניטרית דחופה.

בעקבות זאת פירסמה רשות המסים באוגוסט 2015 קווים מנחים להחלת סעיף 46, שבהם נקבע כי יינתנו לראשונה הטבות מס גם לעמותות הפועלות בחו"ל לטובת אזרחי ישראל ולארגונים הומניטריים. בנוסף, הוגבלה תקרת השכר המקסימלית בעמותה, כך שלא תעלה על עלות שכר מקסימלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, וכן הוגבלו דרכי השקעתם של עודפי כספים שעשויים להיצבר בעמותה. נוסף על כך, גוּון הרכבה של הוועדה הפנימית ברשות המסים הבוחנת את הזכאות של מוסדות. מהרשות נמסר כי "בשנה האחרונה הורחב הרכבה של הוועדה ומונו נציגי ציבור ונציג למשרד המשפטים, ובהם ירון קידר, רשם העמותות לשעבר, ויגאל בן שלום, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר - בהמשך ליישום ההמלצות של ועדת פריש".

ברשות המסים הוסיפו כי "צעדים שננקטו, ובהם שינוי וייעול שיטות העבודה, הובילו לקיצור זמני ההמתנה לקבלת אישורים להטבות מס מארבע שנים בממוצע לארבעה חודשים בממוצע, תוך הגברת השקיפות והנגישות לציבור באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים, צמצום הצורך בשירות פרונטלי בכ–90% ופישוט הליכים".

עוד באותו החוזר מאוגוסט נקבע, בהתאם להמלצות של ועדת פריש, כי כלל פעילות ציבורית היא זו שנועדה לקדם את רווחת הציבור או רווחת ציבורים מובחנים, ללא אפליה, אינה נוגדת את ערכי מדינת ישראל, אינה כרוכה בהפרת חוקי המדינה, אינה פוגעת בביטחון הציבור ובתקנת הציבור, אינה מסייעת למטרה פוליטית־מפלגתית, משרתת יעדים לאומיים ואינה מתוקצבת דיה בתקציב המדינה.

בחוזר לא נכללו הקריטריונים שהומלצו על ידי ועדת פריש וכרוכים בתיקוני חקיקה, כמו הרחבת המטרות הציבוריות. עד שאלה יעוגנו ויגברו הבהירות והוודאות, גם נשאר הסעיף הכללי שקובע כי שר האוצר יכול לאשר כל מטרה אחרת כציבורית. מרשות המסים נמסר כי הם קיימו את המלצות הוועדה לטווח הקצר והוציאו חוזר, אך תיקוני החקיקה דורשים חשיבה מערכתית, ודבר זה כרוך בשיתוף פעולה של כמה גורמים רגולטוריים.

"המלצות הוועדה חיוביות ומתקדמות, בעיקר בנושא הרחבת המטרות, אבל היישום הוא הפן הבעייתי", אומרת ליאור פינקל־פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי, המייצג את העמותות והמלכ"רים. "נושאי החקיקה נתקעו כי הממשלה הקודמת נפלה, ועדיין אין הצעת חוק ממשלתית. כך, רשימת המטרות הציבוריות עדיין לא עודכנה, אף שזה החלק המרכזי של המלצות הוועדה".

אילו ארגונים נשללו?

העובדה שרשות המסים לא מסרה אילו בקשות נדחו, פוגעת בשקיפות וביכולת ההשוואה. יש לכך חשיבות מיוחדת מכיוון שגם לאחר יישום חלק מההמלצות נותר בידי רשות המסים מקום לשיקול דעת, למשל בשאלה אם ארגון יידחה מכיוון שפעילותו נוגדת את ערכי המדינה. בהקשר זה מסרו מרשות המסים כי אין בקריטריון זה זיקה או קשר לשיקול פוליטי, וכי "כראיה לכך, הוסר הקריטריון שהופיע בחוזר שקדם לחוזר החדש, שלפיו נדרשנו לשקול בעבר מהי 'פעילות השנויה במחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה'".

שאלה זו עולה, למשל, בנוגע לשני גופים שלא קיבלו אישור בשנה וחצי האחרונות: רבנים למען זכויות אדם ורופאים לזכויות אדם. המשותף להם הוא פעילות בנושאי זכויות אדם בשטחים.

לפני שנה החליטה רשות המסים שלא לאשר את בקשתו של רבנים למען זכויות אדם לקבל הכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46, בנימוק שחלק מפעילותו "אינו לטובת תושבי ישראל". בארגון, שנוסד ב–1988, חברים רבנים מזרמים שונים. הוא מגדיר את מטרותיו בין השאר "למנוע ולתקן פגיעות בזכויות האדם ולהביא לתודעה הציבורית את היהדות כמצע לפעולה חברתית". בשנות ה–90 קיבל הארגון את פרס יו"ר הכנסת על תרומתו בתחום קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה, שמירה על זכויות האדם ועידוד הסובלנות.

הארגון מפעיל ארבע מחלקות - שתיים עוסקות בזכויות אדם ובמאבקים משפטיים בשטחים, ושתיים פועלות בתחומי הקו הירוק. לפי הארגון, כשני שלישים מתקציבו מופנים לשתי המחלקות האחרונות, שפעילותן כוללת בין השאר מרכז זכויות בחדרה, המסייע לאנשים החיים בעוני, פעילות ברחבי הארץ למען נפגעי הדיור הציבורי וקידום חינוך לזכויות אדם. המחלקות שבגינן שללה רשות המסים את ההכרה פועלות בדרך כלל למען זכויות האדם והמקרקעין של פלסטינים החיים בשטחים.

כמה חודשים לפני כן לא אושר חידוש ההכרה בארגון רופאים לזכויות אדם, לאחר עשור שבו החזיק בהכרה. ההכרה לא חודשה בין השאר לאחר שהארגון סירב לדרישה למסור נתונים אישיים על מקבלי הסיוע (אחת הטענות של הארגון היתה שהוא מחויב לסודיות רפואית). הדרישה הגיעה לאחר שרשות המסים העלתה הסתייגויות בנוגע לפעילות בעלת גוון פוליטי וחוסר התאמה בין מטרות העמותה ופעילותה למטרות הציבוריות המנויות בחוק.

העמותה פועלת בקרב הבדואים בכפרים הבלתי־מוכרים בנגב, אסירים ועצירים הכלואים בישראל, מהגרי עבודה ופליטים בישראל, תושבי השטחים ותושבי ישראל. לאחר שורה של התכתבויות, ולאחר שנערכה פגישה עם רשות המסים, מחכים כעת בעמותה להחלטה חוזרת, שצפויה בקרוב. אם התשובה תהיה שוב שלילית, מתכננים בעמותה לעתור לבג"ץ.

מרשות המסים נמסר כי "במגבלות הוראות חיסיון המידע נציין כי הליך הטיפול בבקשת העמותות לאישור טרם הסתיים".

מצד אחד, המלצות ועדת פריש מרחיבות את הקריטריונים להכרה לפי סעיף 46 גם לבריאות, הצלת חיים, זכויות אדם וארגונים הומניטריים. מצד שני, נקבע כי לא תאושר פעילות פוליטית־מפלגתית שנוגדת את ערכי המדינה. האם אכן ניתן לומר ששתי העמותות שלא אושרו פועלות למטרה פוליטית־מפלגתית? האם מטרתן נוגדת את ערכי המדינה? והחשוב מכל: האם התשובה על שאלות אלה יכולה להיות מנותקת מממד פוליטי, או לפחות מפוטנציאל לממד כזה?

העימות התקשורתי הנוכחי בין הארגונים שוברים שתיקה לאם תרצו ממחיש את הבעיה בפרשנות הקריטריונים והקווים המנחים. לאם תרצו יש אישור לפי סעיף 46 (מכיוון שהיתה בתהליך חידוש האישור, היא אינה מופיעה ברשימה שנמסרה) ושוברים שתיקה לא ביקשה אישור מכיוון שהניחה כי לא תקבלו מהמדינה בשל אופי פעילותה.

לטענת פינקל־פרל, "צריך להבחין בין פוליטי למפלגתי. פעילות פוליטית יכולה להיות כל פעילות לשינוי חברתי - ולעמותות צריכה להיות אפשרות לשינוי פוליטי מבחינה חברתית. הוועדה התקדמה לכיוון החיובי, אבל הניסוח בהמלצותיה שמדבר על פעילות שמסייעת במישרין או בעקיפין למטרה פוליטית־מפלגתית, הוא עמום".

"השיטה עקומה"

ד"ר ניסן לימור, ראש המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, אומר כי אף שסביר שאנשים שונים ישיבו אחרת לשאלה מהי תועלת הציבור, שיקול הדעת של רשות המסים הוא מקצועי, כך שהשאלה היא אם שיקול הדעת מופעל בצורה עקבית.

"אני יוצא מנקודת הנחה שככל שהכללים קיימים, הפקידות עושה עבודה מקצועית", אומר לימור. "בית המשפט הוא הגורם המוסמך לפרש את החוק, ואם מישהו סבור שהפרשנות אינה נכונה, הוא יכול לפנות לבית המשפט. הצעתי בוועדה שהכללים יובאו באופן מסודר של תקנות, ולא באמצעות נוהל פנימי של רשות המסים, כך שהסטטוס יהיה אחר וקבוע, וגם בית המשפט יוכל להתערב".

לימור מוטרד מכך שהמערכת הפוליטית - שר האוצר ולצדו ועדת הכספים של הכנסת - היא שנותנת באופן רשמי את חותמת ההכשר להכרה בעמותות לפי סעיף 46. "אין לזה אח ורע", הוא אומר. "במדינות אחרות קובעים בחוק את הכללים, והפקידות מבצעת. ההצעה שלי בוועדת פריש היתה שהכללים ייקבעו בחוק, והאחראי במשרד האוצר יטפל לפי אותם כללים, לא השר ולא ועדת הכספים. בדיוק כמו שמס הכנסה יודע כמה מס לגבות, ולא צריך עוד אישור".

ועדת הכספים מאשרת בדרך כלל את רשימות העמותות המוגשות לה ללא דיון פרטני, לאחר שכבר קיבלה את אישורה של רשות המסים. אבל במקרה חריג אחד, באוגוסט, סירבה הוועדה לאשר את עמותת יחד רמת השרון, המטבילה יהודים לנצרות, לאחר שאושרה על ידי רשם העמותות ורשות המסים.

"לא ייתכן שהמדינה תסייע לעמותות שפועלות בניגוד לחוק ולעמותות שחותרות תחת אושיות המדינה", אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "אם היינו מאשרים את ההטבה לעמותה הזאת, המשמעות היתה שהמדינה מאפשרת ואף מעודדות לגייס תרומות לפעילות מיסיונרית שחותרת תחת יהדותה של המדינה. כל עמותה שיתגלה לגביה כי היא פועלת בניגוד לחוק, לא נאשר לה את ההטבה מתוקף סעיף 46".

לדברי לימור, "השאלה אם לתת אישור נובעת מהשאלה אם העמותה עומדת בכללים. משרד האוצר הוציא כללים, ואני לא מבין את שיקול הדעת הנוסף בוועדה בכנסת. רשם העמותות רשם את העמותה, ורשות המסים עשתה את הבדיקות. אם מישהו עובר על החוק, המשרדים הממשלתיים צריכים לבדוק את זה - ולא ועדת הכספים. כל השיטה עקומה, והיא צריכה להשתנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#