ארגונים לא עומדים בתור להגיש ייצוגיות

אתגר קשה יעמוד בפני ארגון שיבקש להגיש תביעות ייצוגיות במקום שבו האפליה נראית מובהקת אבל אין מדיניות מוצהרת כראיה לקיומה

עידו באום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

עו"ד אסף פינק, המייצג את עמותת קולך בתביעה הייצוגית בגין הדרת נשים משידורי תחנת הרדיו החרדית קול ברמה, פועל כבר שנים להגברת השימוש בתביעות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי. החלטת בית המשפט העליון לאשר את הגשת התביעה הייצוגית של קולך היא הישג חשוב עבורו, אך הדרך עוד ארוכה.

חוק התובענות הייצוגיות מעדיף במובהק שתביעות ייצוגיות יוגשו על ידי תובעים בשר ודם שנפגעו מהעוולה. פסק הדין התמקד בתנאים שבהם תאושר תביעה ייצוגית על ידי ארגון.

השופט יורם דנציגר הוביל את בית המשפט לאשר את הייצוגית, אבל הציע לצמצם את האפשרות העקרונית של ארגון להגיש תביעות ייצוגיות. דנציגר חושש כי "הסרת החסמים הפרוצדורליים באופן בלתי־זהיר שיאפשר לארגונים להגיש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ללא מגבלות, עלולה להגדיל את היקף התופעה של הגשת תביעות סרק".

דנציגר נותר במיעוט בסוגיה זו מול השופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז. "ראוי שלא להציב חסמים גבוהים מדי", כתבה ברק־ארז. חיות הזכירה בהקשר זה את התגברות העתירות לבג"ץ מאז הורחבה זכות העמידה לעותרים ציבוריים ולא רק לנפגעים ישירים ממעשי השלטון. היא רואה בכך ברכה. לא בטוח שהכל יסכימו עמה.

אולפן רדיו - רדיו קול ברמה
רדיו קול ברמהצילום: אלון רון

לכאורה סולל פסק הדין את הדרך לשלל ייצוגיות על הדרה ואפליה לא רק בגופי שידור, אלא גם בגישה למשאבים ציבוריים שהנגישות אליהם מצומצמת ומפוקחת. למשל, קווי תחבורה, שהוזכרו בפסק הדין, או שכונות מגורים, שלא הוזכרו בו.

בפעם הבאה שחברת נדל"ן תשווק דירות לציבור דתי־אשכנזי בלבד, כפי שאירע לאחרונה בכרמי גת, היא תהיה חשופה לתביעה ייצוגית.

הבעיה היא שפרשת קול ברמה היא מקרה קל. האפליה בו התבטאה במדיניות מוצהרת, ולכן הוכחתה היתה פשוטה למדי. אם היה ספק, הוא נעלם כשהמדינה עצמה פעלה נגד התחנה. הרשות השנייה אכפה על התחנה שינוי מדיניות בגיבוי של צוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, שבחן את נושא הדרת הנשים במתחם הציבורי.

אתגר קשה יותר יעמוד בפני ארגון שיבקש להגיש תביעות ייצוגיות במקום שבו האפליה נראית מובהקת אבל אין מדיניות מוצהרת כראיה לקיומה. למשל, אפליה בקבלה לעבודה מטעמי גיל. מי שעבר את גיל 50 וניסה למצוא עבודה חדשה יודע שיש אפליה כזאת. היא פוגעת לא רק במבקשי עבודה שנדחו ללא הצדקה מחמת גילם, אלא גם בציבור שאינו מנסה כלל להגיש מועמדות בידיעה שיידחה, ובחברה כולה שמפסידה את תרומת המועסקים למשק. הוכחת אפליה כזאת היא קשה ויקרה, ותהפוך תביעה ייצוגית לעניין לא מעשי.

נותרה שאלת הפיצוי, אם קולך תזכה בסופו של דבר בתביעה. קולך תובעת 104 מיליון שקל. דנציגר הציע להתחשב בעובדה שתחנת הרדיו שינתה בינתיים את מדיניותה. הבעיה היא שהריכוך לא בא ביוזמת התחנה. חוץ מזה כדאי גם לתת את הדעת לכך שהארגון מנהל את ההליך התקדימי כבר שלוש שנים וחצי, ורק עכשיו יתחיל לנהל את התביעה גופה. גם על כך ראוי לתגמל.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker