מאבקי השוויון עוברים לשדה האזרחי? אושרה ייצוגית בגין הדרת נשים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבקי השוויון עוברים לשדה האזרחי? אושרה ייצוגית בגין הדרת נשים

ארגון קולך עתר נגד מדיניותה של תחנת הרדיו קול ברמה, שלא להשמיע נשים בשידור ■ העליון פסק כי ארגון יכול להגיש ייצוגית גם כשאין לו עילה אישית - וקבע את התנאים לכך

תגובות

בית המשפט העליון הכריע בשבוע שעבר בשאלה אם המדיניות של תחנת רדיו שלפיה לא יושמעו נשים בשידוריה היא עילה להגשת תביעה ייצוגית, ואם כן - באילו תנאים. במסגרת זאת קבע בית המשפט העליון לראשונה מהם התנאים שבהם יתאפשר לארגון להגיש תובענה ייצוגית גם כשאין לו עילה אישית לתביעה.

המקרה שנדון הוא תביעה ייצוגית שהגישה עמותת "קולך - פורום נשים דתיות" באמצעות עורכי הדין אסף פינק ואורלי ארז־לחובסקי, נגד תחנת הרדיו החרדית קול ברמה. התביעה אושרה כייצוגית על ידי בית המשפט המחוזי.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הביע עמדה נוקבת נגד הדרת נשים, וכתב בהחלטתו כי "בהדרת נשים יש גם כדי להשריש תפישה שלפיה החיים הציבוריים שייכים מטבעם 'לגברים בלבד', וכפועל יוצא מכך כדי להנציח פערי מעמדות מגדריים והתנהגויות שמטבען הן מבזות, משפילות ומנמיכות נשים".

בבקשה שהגישה עמותת קולך ב-2013 לאישור התביעה הייצוגית נטען שהמדיניות המוצהרת שנקטה תחנת הרדיו קול ברמה, שלפיה לא יושמעו נשים בשידור, מהווה אפליה אסורה. התחנה היא תחנת הרדיו האזורית החמישית בגודלה בישראל, והיא פועלת מאז 2009 מכוח זיכיון שקיבלה מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. רק בנובמבר 2011, בשל הנחיות רגולטוריות מטעם הרשות השנייה, היא החלה בתהליך להשמעת נשים בשידור. ב-2014 הוסרו כל ההגבלות בעניין זה שהתקיימו בתחנה.

הדרת נשים. שלט המציג כניסה נפרדת לנשים וגברים
ירון קמינסקי

קולך - עמותה הפועלת להובלת שינוי חברתי ותודעתי בנושא שוויון מגדרי בקהילה הדתית בישראל - טענה כי יש לאשר את התובענה הייצוגית על בסיס חוק איסור הפליה, וביקשה פיצוי כספי לחברי הקבוצה.

מנגד טענה התחנה כי חוק איסור הפליה אינו חל בנסיבות העניין (השירות של התחנה פתוח לכל הקהלים, ולכן אין אפליה בנגישות לשירות או למוצר), כי לקולך אין עילה של תביעה אישית בעניין, וכי לא הוכיחה שפעלה לאתר אדם שיש לו עילה כזאת.

ארגון יכול להגיש תובענה ייצוגית אם הוגשה בתחום אחת ממטרות עיסוקו, ואם בנסיבות העניין קיים קושי להגיש את הבקשה על ידי אדם שיש לו עילה לתביעה אישית. השופטת גילה כנפי־שטייניץ מבית המשפט המחוזי בירושלים קבעה כי קיים קושי מובנה להעמיד אישה חרדית "בחזית המאבק", בשל רתיעתן והנזק החברתי שעשוי להיגרם להן. עוד קבעה כי מכיוון שהתובענה מעוררת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, יש חשיבות בכך שהוגשה על ידי ארגון בעל משאבים וידע כדי להגשים את מטרותיו חוק תובענות ייצוגיות.

עוד נקבע בבית המשפט המחוזי כי הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה היא "כל מאזינות תחנת הרדיו קול ברמה, וכן כל הנשים אשר היו מעוניינות להאזין לתחנה אך נמנעו לעשות זאת עקב אפליית הנשים בתחנה".

התחנה הגישה לעליון בקשת רשות לערער על ההחלטה. בבית המשפט העליון הוחלט לקבלה ולדון בה כבערעור.

דנציגר אמר במאמר מוסגר כי בספרות המקצועית הובעה בעבר הדעה שלפיה מכשיר התובענה הייצוגית עשוי להוות כלי אפשרי להתמודדות עם מקרים של פגיעות קולקטיביות, כגון אפליה, ולריפוי נזקיהן, גם במנותק מחוק איסור הפליה. הוא הדגיש כי פרשנות הסעיף בחוק המאפשר הגשת תביעה על ידי ארגונים עדיין לא נידונה בבית המשפט העליון. עם זאת, הוסיף, העניין נדון במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כשהשופט חאלד כבוב קבע שכדי שארגון יוכל להגיש תובענה ייצוגית, עליו להוכיח כי קיימת עילת תביעה לכאורה, כי קיים קושי לאתר תובע שיש לו עילה לתביעה אישית, וכי הוא ארגון ראוי כשלעצמו.

עם זאת, דנציגר קבע כי יש לנקוט גישה מצמצמת וזהירה בפרשנות סעיף זה, שכן "הסרת החסמים הפרוצדורליים באופן בלתי־זהיר, שיאפשר לארגונים להגיש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ללא מגבלות, עלולה להגדיל את היקף התופעה של הגשת תביעות סרק. חשש נוסף הוא שהסרת החסמים תתמרץ גורמים מסוימים להתאגד אך ורק כדי להקל על עצמם להגיש תובעות ייצוגיות".

בנוסף, דנציגר קבע כי את המונח "ארגון" יש לפרש באופן צר, רק לפי הגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות - כתאגיד הפועל באופן סדיר וממשי, שפעילותו צברה כברת דרך ובוצעה במשך שנה לפחות, שמטרת פעילותו היא מטרה ציבורית, ושנכסיו והכנסותיו משמשים באופן בלעדי להשגת המטרה הציבורית - ולא לפי הגדרתו בחוקים אחרים.

תנאי מצטבר נוסף הוא שעל הארגון להוכיח כי התובענה היא בתחום אחת ממטרותיו הציבוריות. התנאי השלישי דורש הוכחה כי קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם שיש לו עילה לתביעה אישית. המונח "קושי" ייבחן בהתאם למקרה ולנסיבותיו. הוכחת תנאי זה תדרוש הצגת נתונים שלפיהם הארגון פעל "בשקידה סבירה" לצורך איתור תובע שיש לו עילה אישית לתביעה, הן במובן הכמותי והן במובן האיכותי; אך זאת בכפוף להיתכנותם של מצבים חריגים, שבהם ישוכנע בית המשפט כי יש קושי אינהרנטי או שקיימים נתונים מיוחדים, אשר די בהם כדי ללמד על קושי במציאת תובע שיש לו עילה לתביעה אישית.

לגופו של עניין, השופט קבע למרות הפרשנות המצמצמת כי קולך עמדה בתנאים. גם בשאלת האפליה הוא לא קיבל את עמדתה של התחנה וקבע כי חוק איסור הפליה חל לכאורה בנסיבות העניין. בנוגע לנזק הוא קבע כי הוכח בשלב זה במידה הנדרשת כי לחברות הקבוצה נגרם נזק בשל מדיניות התחנה - כלומר, יסוד הנזק מתקיים.

השאלה שתעמוד במרכז התובענה תהיה ההתנהגות העוולתית בתקופת המדיניות המוצהרת, ולא פרק הזמן שלאחר תחילת תהליך האסדרה להשמעת נשים בתחנה. מעבר לכך, ציין השופט כי "עצם כך שתחנת הרדיו עשתה כברת דרך חיובית במסגרת הליך האסדרה, והיא (כך נדמה) פועלת כדין בעת הזו, אינה מחסנת אותה מפני תביעה בגין עוולות שביצעה בעבר, וזאת אף שכאמור ייתכן ואפשר להתחשב בכך בשאלת הפיצוי".

אל עמדתו לדחות את הערעור ולקבוע הוצאות בסך 50 אלף שקל לזכות עמותת קולך הצטרפו השופטות אסתר חיות ודפנה ברק־ארז. הן הוסיפו, עם זאת, כי לא ראוי להכביד על ארגון המבקש לפעול כתובע ייצוגי יתר על המידה. ברק-ארז הוסיפה: "לנוכח השלכות בלתי־רצויות אלה של ההדרה גם על קבוצות נוספות - מעבר לקבוצה שנכללת בתובענה הייצוגית - דומה שהשימוש בכלי של תובענה ייצוגית מתאים כאן במיוחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#