הכירו: האשה שניצחה עם טבע בקרב המיליארדים על הקופקוסון

ד"ר גלית גונן, מנהלת המחלקה המשפטית של טבע אירופה, רשמה לפני שבוע הישג - כשמשרד הפטנטים האירופי אישרר את הפטנט של טבע באירופה על גרסה חדשה לקופקסון

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לפני כשלושה חודשים בראש השנה, כמה שעות לפני שהיא חוגגת בלונדון את ארוחת החג עם משפחתה, קיבלה ד"ר גלית גונן, היועצת המשפטית וראש מחלקת הליטיגציה באירופה של חברת התרופות טבע, טלפון בהול מהמשרד בהולנד. על הקו היו נציגים מהמשרד שמסרו לה שבמקום נמצא פקיד בית משפט ובידו צו שמתיר לו גישה למתחם, למסמכים ולמחשבים. את הצו קיבלה במעמד צד אחד יצרנית תרופות מתחרה גדולה, שטענה כי טבע מפירה פטנט שלה.

"אנחנו נמצאים מולם בקרב משפטי על פטנט והמשפט האירופי בעניינו אמור היה להתנהל באותו סוף שבוע, אבל את הצו הם קיבלו בטענה להפרה של פטנט אחר שכלל לא היינו בדיון משפטי אודותיו וממילא אנחנו לא מפירים אותו. ההתעניינות שלהם בפטנט הזה, ועוד בצורה כזאת אגרסיבית, זה לא משהו שקורה בשגרה", מספרת גונן.

ד"ר גלית גונן
ד"ר גלית גונןצילום: DG corporate

בשלב זה כל החגיגיות של ראש השנה כבר לא היתה רלוונטית לגונן. היא ארזה במהירות את מזוודת הטרולי הקבועה, שצמודה אליה כשהיא מתניידת במהלך השבוע בין מדינות אירופה ונסעה למשרד - בלי לדעת איפה תישן באותו הלילה. בשלב ראשון היא חילקה את העובדים לשלושה צוותים: צוות אחד טיפל בהליך האירופי שכבר התקיים באותו שבוע מול אותה חברת תרופות, כדי שלא יסבול מהסחות דעת מהאירועים החדשים. צוות נוסף עבר על כל מסמך שנמסר, וצוות שלישי התחיל להכין את הבקשה לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד.

"עורכי הדין החיצוניים שלנו הביעו עמדה אחידה שבשלב הזה הסיכויים שלנו קלושים כי הצו כבר מתנהל, ולכן המליצו לנו לחכות ואז לריב על מסמכים. אבל לא הסכמתי, התעקשתי לנהל את ההליך ולטעון בהקדם בפני בית משפט בהאג - והצלחנו. ההחלטה שהתקבלה היתה חסרת תקדים לטובתנו. השופט הורה לחברה להשיב את המסמכים והטיל עליהם קנס של 10,000 יורו על כל שעה של איחור בהחזרת המסמכים. קיבלנו החזר הוצאות משפטיות, והשופט שלח מסר חריף שלפיו בפעם הבאה אותה חברה תיתן התראה של חמישה שבועות לפני שתתחיל כל הליך משפטי שנוגע למוצר הזה".

עד כמה את מצליחה לשמור על איפוק מול הצד השני, גם כשאת חושבת שההתנהגות שלו אינה ראויה, כמו במקרה הזה?

"אני מנסה לנקות את האמוציות וללחוץ ידיים. בסך הכל אנחנו ביחסים טובים עם המתחרים. הרבה פעמים אנחנו עושים משא ומתן, מגיעים להסכמים ואוכלים ארוחות ביחד. יש אמוציות, אנחנו בני אדם, אבל אנחנו שומרים אותן בפנים. אמוציות זה לא חכם ולא משתלם".

צד לעשרות הליכים

המקרה שאירע בראש השנה רק ממחיש את סדר היום המגוון והמשוגע של גונן. היא מנהלת את המחלקה המשפטית של טבע אירופה ביחידות המקומיות והאזוריות שלה, ותחתיה עשרות עובדים. התפקיד כולל את כל התמיכה המשפטית לתחום העסקי של המוצרים המקוריים והגנריים. הוא כולל מגוון של עניינים משפטיים, כמו ערעורים על פטנטים, תביעות רגולטוריות ונושאי בלעדיות, גישה לשוק, יבוא מקביל, חקיקה לגבי הליך חוקי ותחרות בלתי־הוגנת.

מפעל טבע בהונגריה
מפעל טבע בהונגריהצילום: בלומברג

את השבוע שעבר, למשל, היא התחילה במינכן בגרמניה, שאליה הגיעה בטיסה מסיאטל בארה"ב, שם ייצגה את טבע בכנס. המטרה של הנסיעה למינכן היתה דיון חשוב ביותר עבור טבע במשרד הפטנטים האירופי, לאחר שהחברות מיילן וסינתון עירערו על תוקף הפטנט שמגן על קופקסון 40 מ"ג.

קופקסון היא תרופה מקורית של טבע לטיפול בטרשת נפוצה, ומרכז הרווח העיקרי שלה. הגרסה החדשה היא תרופה במינון של 40 מ"ג, שניתנת בזריקה תת־עורית שלוש פעמים בשבוע, לטיפול בטרשת נפוצה - לעומת הגרסה המקורית שניתנת בזריקה תת־עורית אחת ליום במינון של 20 מ"ג. ההגנה על תוקף הפטנט על קופקסון 40 מ"ג היא בעלת חשיבות רבה לטבע, שכן הגרסה הוותיקה של קופקסון איבדה את ההגנה הפטנטית באירופה במאי 2015.

באולם שבו נערך בשבוע שעבר השימוע הפתוח לקהל במשרד הפטנטים האירופי, נכחו כ–20 נציגים משלוש החברות, כשאת הצוות של טבע מובילה גונן ובדיון צופים אנשים מהקהל (מדובר בדרך כלל בנציגי חברות תרופות אחרות ועורכי דין המתמחים בפטנטים).

ההליך, שאותו אפשר לכנות "מיני־משפט", נמשך יותר מחמש שעות, כשבחדר שלוש בוחנות/שופטות. על כל טענה וטענה מתנהל דיון, ואחריו מתקבלת החלטה בנושא. טבע היתה צריכה לנצח בכל הטענות נגדה כדי לזכות. מספיק שטענה אחת של מיילן וסינתון היתה מתקבלת כדי שטבע תפסיד.

מיילן וסינתון העלו נגד טבע ארבע טענות לגבי תוקף הפטנט, ועוד אחת פרוצדורלית לגבי הגשת מסמכים מאוחרת. זה היה מקרה מאתגר במיוחד, שכן משרד הפטנטים האירופי פירסם קודם לכן חוות דעת מקדימה בהתייחס לאחת מארבע הטענות של מיילן וסינתון, שלפיה הפטנט אינו המצאתי - כלומר מדענים ללא ניצוץ המצאתי יכולים להגיע להמצאה בשגרת עבודתם הרגילה על בסיס ידע קיים. טענה נוספת היתה שהפטנט אינו חדשני, כלומר שאין שוני בין ההמצאה שבפטנט לבין ידע קודם.

לאחר הדיון בכל טענה, הבוחנות יצאו להפסקה כדי לקבל החלטה. "זה הליך מורט עצבים, במיוחד לקראת הטענה האחרונה של מיילן וסינתון שלפיה הפטנט אינו המצאתי, מכיוון שחוות הדעת המקורית היתה נגדנו, והיינו צריכים לשכנע את הבוחנות לשנות את דעתן. אחרי הטענה הראשונה הן לקחו הפסקה של 15 דקות לצורך הכרעה, בשנייה ההפסקה ארכה 25 דקות, ובטענה האחרונה כבר היה מדובר בהפסקה של שעה, כשאנחנו יושבים בחוץ ומנתחים מה זה אומר".

אחרי השעות הארוכות, יכלה גונן לנשום לרווחה כשמשרד הפטנטים האירופי אישרר את הפטנט שרשמה טבע באירופה על קופקסון 40 מ"ג - כך שהיא מוגנת מתחרות באירופה עד 2030. הנימוקים להחלטה יינתנו בהמשך וסביר כי שלוש השופטות, שחזרו בהן מחוות דעת ראשונית שלילית, יסבירו היטב למה שינו את דעתן. סביר גם שמיילן וסינ­תון ימצו את זכותן לערעור, וזה יארך עוד כמה שנים - אבל בינתיים טבע ממשיכה למכור את הגרסה המוגנת בפטנט באירופה.

איך חגגת עם הצוות שלך את הניצחון?

"בלילה שלפני הרצנו טיעונים ושתינו הרבה קפה. אחרי ההחלטה הלכנו לבר לשתות בירה ולחגוג. משם כבר המשכתי לאמסטרדם".

גם בארה"ב מתקיים הליך דומה שעדיין לא הוכרע, אחרי שמשרד הפטנטים האמריקאי קיבל את בקשתה של מיילן לבחון מחדש את הפטנטים שמגנים על קופקסון 40 מ"ג. עושה רושם, לפי כמות הפרסומים, שבארה"ב מתנהלים הרבה יותר הליכים שטבע היא צד להם מאשר באירופה.

"יש בעיה להשוות בין אירופה לארה"ב בהיבט הזה, כי באירופה, בניגוד לארה"ב, רוב ההליכים לא מתפרסמים. רק בבריטניה ובאירלנד שיטת המשפט דומה לזאת שבישראל, וברוב המדינות המערכת המשפטית שונה לגמרי. בכל מקרה, באירופה טבע היא צד לעשרות הליכים במקביל".

מרוקחות למשפטים

גונן למדה בכלל רוקחות, במטרה לממש את החלום של הוריה ולהצטרף לעסק המשפחתי - בית מרקחת קהילתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אז, בגיל 20 וקצת, כשהיא עוד למדה לתואר ראשון ברוקחות במסגרת העתודה האקדמית, היא לא דמיינה את המסלול שיביא אותה 20 שנה לאחר מכן לבריטניה, לתפקיד בכיר בטבע.

במשך השירות הצבאי - כחיילת מושאלת לאיכילוב ובבסיס ציוד רפואי בתל השומר - התחילה גונן ללמוד לימודי ערב לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. "החלום שלי היה להיות שופטת", היא אומרת. "כשלמדתי, חשבתי איפה יכול להיות לי יתרון יחסי ובחרתי להתמחות אצל עו"ד שלמה כהן בתחום הקניין הרוחני, כי בשביל להתעסק בפטנטים חייבים שיהיה רקע מדעי". אחרי ההתמחות, ב-2001, היא התחילה לפזול לכיוון של טבע ("טבע היתה הגאווה הישראלית, המקום למי שעוסק בקניין רוחני"), והתקבלה לעבודה בתחתית הסולם המשפטי, בתור עורכת דין צעירה במחלקת הפטנטים.

בתחילת דרכה בחברת התרופות, היא עבדה בחטיבת הכימיה של טבע, בעיקר בניסוח בקשות לפטנטים והובלת תביעות בתחום. היא התחילה לטפס במעלה הסולם, עד שב-2007 קיבלה הצעה לעבור לבריטניה במטרה להקים את מערך הקניין הרוחני באירופה. "אלה היו זמנים אחרים. עבדתי עם צוות קטן, חלוצי ולא בשל, אבל אז טבע התחילה לגדול באירופה עם מיזוגים והרכישה ב-2010 של רציו־פארם הגרמנית, ובמקביל גם המחלקה התפתחה וגדלה".

במקביל לעבודה בטבע, בישראל ובאירופה, הוסמכה גונן ב-2010 לדוקטור בדיני פטנטים באוניברסיטת Anglia Ruskin הבריטית. בשנים האחרונות היא זכתה בפרסי משפט אירופיים ועולמיים ובהם בפרס של הלשכה הבינלאומית למשפט ל-2013, בפרס היועץ המשפטי הטוב ביותר לקניין רוחני של השנה מטעם 
ה-Legal 500 בבריטניה ב-2014 ובבחירת העורך של פרס הנשים בדיני עסקים באירופה בקטגוריית הקניין הרוחני ב-2015. באחרונה התבשרה גונן כי זכתה להיכלל ברשימת 100 עורכי הדין ה"חמים" (Hot Lawyer) של מגזין "The Lawyer" האירופי.

כשהיית ילדה חלמת להיות שופטת, עובדת ציבור, וכיום את מנהלת מערך משפטי של חברת תרופות ענקית שהשורה התחתונה שלה זה שיפור רווחיות. אפשר לומר שהתרחקת מהחלום.

"בתור ילדה הייתי מסתכלת על דברים בצורה של שחור ולבן, צודק וטועה, ודווקא ההתפתחות שלי ברמה האישית בטבע היא לא בהכרח מקצועית, אלא התפתחות במנהיגות. זה בדיוק הקונפליקט שאני חווה בשנים האחרונות: לנטוש קצת את השחור־לבן, את הצד של השופט שבי, שהיה חזק בתור ילדה, והרצון להחליט ולהיות צודקת כל הזמן. היכולת שלי להיהפך למנהיגה זה החלק שאני גאה בו".

ישנה טענה שחברות תרופות שמתנהלות בצורה כוחנית כשמתקרב מועד תפוגת הפטנט שלהן, משתמשות בעורכי דין ותביעות כדי להאריך אותו, גם אם מדובר בשינוי מינורי.

"בצד המקצועי אני ליטיגטורית. אני נלחמת בחירוף נפש לטובת הצד שאני מייצגת ואני לא אלחם על מה שאני לא מאמינה בו. אני מתעסקת גם בתחום האתי (תרופות מקוריות) וגם בגנרי (חיקוי). בחלק הגנרי אני נלחמת כשאני רואה פטנט של חברה שלא אמור להיות תקף, בזמן שטבע יכולה להציג מוצר גנרי זול יותר ולעזור לחולים ולמערכת הבריאות. מהצד השני אני נלחמת בשביל פטנטים של טבע שהם צודקים. אני לומדת משני הצדדים ומחליטה איפה אני יכולה להילחם ואיפה לא".

בפסיקה שניתנה לאחרונה בישראל, קבע השופט עופר גרוסקופף כי יש חשיבות גוברת והולכת בישראל ובעולם למודעות שיש ליחס להטלת מגבלות אפקטיביות על טקטיקות פעולה פסולות מצד החברות האתיות. עד כמה הן נפוצות?

"הגבלת תחרות שאינה חוקית היא דבר מסוכן, וגם באירופה מתייחסים לזה בחומרה (ב-2005, למשל, חברת אסטרה זנקה נקנסה ב-60 מיליון יורו בשל ניסיון בלתי־חוקי לחסום תחרות גנרית לתרופה של החברה, ובערעור הקנס הופחת ל-40 מיליון יורו; א"נ). ברגע שחברה מנצלת מונופול, זה לא קשור לדיני פטנטים. בטבע יש לנו עורכי דין שהם מומחים בדיני תחרות, ואם יש חשש אנחנו מתייעצים ומוודאים שהתחרות נשמרת בשוק. יש הבדל עצום בין להפסיד בדיני פטנטים ובין הפרה של דיני תחרות. אם במקרה של פטנטים נלחמים ושוקלים סיכונים כל הזמן, כשזה מגיע לדיני תחרות הערכת הסיכונים יותר שמרנית".

לנצל את ההבדלים

כשגונן הגיעה לאירופה, היא היתה צריכה ללמוד את ההבדלים והניואנסים המשפטיים בין המדינות. "אפשר לומר שזאת מעבדה של העולם. זה עולם גלובלי קטן עם שונות בין המדינות, כשליטיגציה בבריטניה זאת לא ליטיגציה בצ'כיה. הייתי צריכה ללמוד את המצב בהרבה מדינות בבת אחת ולנצל את הניואנסים. האתגר הוא ללמוד את ההבדלים ולנצל אותם לטובתך, ואני עדיין לומדת".

האם בעתיד צפויה אחידות בהגנה המשפטית על דיני פטנטים במדינות אירופה?

"החבילה של ׳פטנט מאוחד׳ ובית משפט אחד לפטנטים באירופה תיכנס לתוקף בסוף 2016 או בתחילת 2017. זה ישנה את כללי המשחק באירופה, וגם את כללי המשחק הגלובליים, מאחר שבית משפט זה יכסה 418 מיליון אנשים - 100 מיליון יותר מאשר בארה"ב. במהלך הגיבוש של החקיקה התומכת בפטנט היינו שחקן פעיל בדיונים, כדי לוודא שהמערכת תתמוך בהחלטות הוגנות, יעילות ובאיכות גבוהה. מאחר שהשינוי דרמטי, יש תקופת מעבר שבה בעל הפטנט יכול לבחור אם להתדיין בבית משפט זה או אם להמשיך להתדיין במערכת הקיימת, שבה לכל מדינה בית משפט וחוקים משלה".

אפשר להניח שזה לא קל לטעון בבית משפט בשפה שאינה שפת אם.

"בהתחלה התאמנתי מול המראה, עד שזה השתפר והלך, ובהדרגה נהיה עבורי יותר קל להופיע באנגלית מאשר בעברית. ההבדל בין אירופה וארה"ב הוא שבאירופה לכל אחד יש מבטא, אנגלית היא לא שפת אם בהרבה מדינות, ולכן מהבחינה הזאת זה יותר קל, כי אני לא שונה. לכן אפשר להגיד שמבחינת השפה יותר קל לישראלי באירופה מאשר בארה"ב".

עד כמה את מעורבת בהחלטות אסטרטגיות של טבע?

"אני חברת הנהלה בטבע אירופה, משתתפת בישיבות, וכשיש שאלה משפטית אני נותנת את האנליזה להנהלה. יש בכל החלטה סיכונים וסיכויים - והתפקיד שלי להעביר אותם. כשבאים להחליט אילו סיכונים וסיכויים לקבל, זאת כבר החלטה של הצוות המסחרי".

אחד המקרים שבהם ההחלטה לקחת סיכון השתלמה היתה במקרה שבו טבע השיקה ב–2012 גרסה גנרית לתרופה Seroquel של אסטרה זנקה בשחרור מושהה לטיפול בדיכאון. לאחר שאסטרה זנקה השיגה צו האוסר על טבע לשווק את המוצר הגנרי, עירערה טבע, והצו בוטל בערכאה ראשונה. הדילמה היתה אם להמשיך לשווק את המוצר בזמן שהליכי הערעור נמשכו. אם ההכרעה הסופית היתה לרעת טבע, המשמעות היתה חמורה מאוד לחברה - כל המכירות היו נחשבות הפרת פטנט, וטבע היתה צריכה לשלם לטובת אסטרה זנקה פיצויים הגבוהים בהרבה מההכנסות מהמוצר. גונן מציינת כי הוחלט להמשיך לשווקו, גם מכיוון שמדובר בתרופה חשובה לסכיזופרניה, וגם מפני שבעייתי להוציא תרופה מהשוק ולהחזירה לאחר מכן.

ההימור המחושב הצליח, ובתחילת 2015 בית המשפט הפדרלי של גרמניה אישר את ההחלטה של הערכאה הראשונה. הצדדים הגיעו להסכמה מחוץ לבית המשפט בנוגע לפיצוי שמגיע לטבע עבור שבעת החודשים שבהם המוצר שלה היה מחוץ לשוק.

אחרי שמונה שנים בלונדון, שלושת הילדים שלך כבר נהיים יותר בריטים מישראלים. עד כמה זה מפריע לך אם בכלל?

"בתי הבכורה, טמיר, מתאמנת בשחייה בבריטניה בתוכנית האירופית הטובה ביותר לבני נוער - אך בחופשים היא מתאמנת עם המועדון הישראלי שלה, הפועל דולפין נתניה, והיא נבחרה לקבוצה שמייצגת את ישראל באליפות אירופה בבריכות קצרות שנערכה בווינגייט. אפשר להגיד שאנחנו נהנים משני העולמות. עברתי לבריטניה בעקבות עבודה ואני מתפתחת ומתקדמת, גם בקהילה המקצועית. כשאחזור לישראל, זה יהיה בהתאם להזדמנויות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker