"היא רווקה": למה הפרקליטות רוצה למנוע מהעוזרת של פואד לצאת מישראל

הפרקליטות הגישה בקשה דחופה להטיל ערבויות כספיות של מיליוני שקלים על הנאשמים בפרשת השוחד לח"כ בנימין בן אליעזר ■ נציגת הפרקליטות הסבירה כי לאיילת אזולאי, לשעבר ראש לשכתו של בן אליעזר, אין סיבה להישאר בארץ משום שהיא רווקה

יסמין גואטה
יסמין גואטה

הפרקליטות חוששת שהנאשמים בפרשת השוחד לח"כ בנימין בן אליעזר יברחו מהארץ וביום שישי האחרון הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דחופה להטיל על אנשי העסקים אברהם נניקשוילי ורוי מוצפי ערבויות כספיות של מיליוני שקלים.

הפרקליטות ביקשה להטיל ערבויות כספיות גם על הבנקאי לשעבר צ'רלי יהודה וגם על איילת אזולאי, לשעבר ראש לשכתו של בן אליעזר. אלא שבמקרה של אזולאי הסיבה לחשש של הפרקליטות נוגע על פי הנטען לכך שאין לה עוגן כלכלי או אישי בישראל.

ראש לשכתו של בנימין בן אליעזר איילת אזולאי ועו"ד יעל גרוסמן
איילת אזולאי (מימין) ועו"ד יעל גרוסמןצילום: עופר וקנין

בדיון שהתקיים היום (ג) בבית המשפט הסבירה נציגת הפרקליטות את הסיבה לבקשה בכך שאזולאי היא רווקה: "אין לה זיקה לישראל, היא בחורה רווקה, שכל חייה האישיים היו מרוכזים בבן אליעזר, אין לה כל זיקה להישאר בארץ" טענה.

עוה"ד של אזולאי, יעל גרוסמן התרעמה על הטענה הזו והדגישה: "כששמעתי את הטענה הזו, שלאזולאי אין קשרים שכובלים אותה לישראל אני פשוט התביישתי" אמרה. "אני חושבת שאסור למדינת ישראל להשמיע נימוק כזה לא בכתב ולא בע"פ". היא הסבירה כי משפחתה של אזולאי מתגוררת בישראל, היא סועדת את אביה החולה, היא עובדת וכבר לא יצאה ממדינת ישראל 4 שנים.

בנימין (פואד) בן אליעזר
בנימין (פואד) בן אליעזרצילום: אוליבייה פיטוסי

אזולאי עבדה תחת בן אליעזר בתפקידיו השונים החל משנת 1992 כמזכירה, כעוזרת, כמנהלת לשכה וכיועצת פרלמנטרית, והיתה יד ימינו. הפרקליטות טוענת כי איש העסקים ג'קי בן זקן רתם אותה לפעול יחד איתו בביצוע שורה של פעולות שמהוות הפרת כללים שחלים על עובדי ציבור וניצול מידע פנימי שהגיע אליה. בין היתר נטען כי בן זקן קיבל מאזולאי מידע שלא פורסם לציבור על עמדתם של חברי מועצת הנפט.

בדיון היום טענה גרוסמן כי המעשים שמיוחסים לאזולאי הם גבוליים ולא מהווים עבירה פלילית. הפרקליטות ביקשה להטיל על אזולאי ערבות עצמית של 200 אלף שקל, ערבות בנקאית של 200 אלף שקל וערבות צד ג' של 200 אלף שקל.

אברהם נניקשווילי
אברהם נניקשווילי בבית המשפטצילום: עופר וקנין
אברהם נניקשווילי
אברהם נניקשוויליצילום: עופר וקנין
אברהם נניקשווילי
אברהם נניקשוויליצילום: עופר וקנין

בן זקן נעדר מבקשת הפרקליטות להטלת ערבויות. לפני כחודש גזר עליו שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שלוש שנות מאסר בפרשת הרצת מניות מנופים פיננסיים. במקרה של נניקשוילי ומוצפי החשש של הפרקליטות נובע מכך שיש להם עסקים רבים אותם הם מנהלים מחוץ לגבולות המדינה ולכן יכולת שעתוק חייהם היא קלה באופן יחסי, דבר המגביר את חשש ההימלטות שלהם מהארץ. בבקשת הפרקליטות נטען כי יש להטיל עליהם ערבות בנקאית של 3 מיליון שקל, ערבות עצמית של 3 מיליון שקל וערבות צד ג' של מיליון שקל.

עו"ד נתי שמחוני, שמייצג את נניקשווילי, טען כי נניקשווילי כבר היה בחו"ל מאז הגשת כתב האישום וחזר לארץ. "הוא מתכוון להילחם על חפותו, והוא כאן בשביל זה" הדגיש. באשר לכסף שנתן לבן אליעזר הדגיש "הם חברי נפש וחברי אמת, נתן את הכסף לפואד כשהיה על סף מוות".

עו"ד ששי גז, שמייצג את מוצפי, הלין על הגשת הבקשה בבהילות ביום שישי לדבריו מוצפי נאלץ לבטל נסיעת עסקים שנקבעה לו ליום ראשון: "מה קרה למדינת ישראל? להוציא ביום שישי בבוקר צו עיכוב יציאה מהארץ נגד אדם שקודם לא חשבו שהוא מסוכן, אחרי שהוא יצא כבר 12 פעמים מאז החקירה".

הסנגורים הלינו גם על הסכומים הגבוהים של הערבויות לטענתם. הם ציינו כי במהלך החקירה הוטלו על הנאשמים תנאים מינוריים בלבד, כך למשל על נניקשוילי הוטלה ערבות עצמית של 50 אלף שקל וערבות צד ג' של 50 אלף שקל.

גם השופט בני שגיא העלה בדיון תהיות בנוגע לתהום שפעורה בין הסכומים. בסופו של הדיון הוא קבע כי "לא ניתן להתעלם מאותם תנאי ערובה מקלים שנקבעו בתקופת החקירה ונראה כי השיגו את מטרתם לפחות באותה עת. יחד עם זאת, ברור כי השלב בו מצוי ההליך הפלילי חייב לקבל ביטוי אף הוא שכן אין דומה הטלת ערובה על מי שטרם הוגש נגדו כתב אישום להטלת ערובה בשלב שלאחר כתב האישום".

השופט הדגיש כי יש למצוא את נקודת האיזון בין החשש שעולה מבקשת הפרקליטות לבין הצורך לאפשר לנאשמים להתנהל בחייהם באופן שלא יפגע בהם במידה העולה על הנדרש, דברים אלו לדבריו רלוונטיים גם לסוגיה הכספית וגם לשאלת עיכוב היציאה מהארץ.

באשר לנניקשווילי ציין שגיא כי הוא "חלק מרכזי מכתב האישום, יכולותיו הכלכליות על פי הנטען אינן מבוטלות. מנגד יש ליתן את הדעת לעובדה כי מדובר במי שנחקר בעבר במספר פרשות ועד כה לא נטענה טענה כי ניסה להתחמק מחקירה באופן כזה או באופן אחר".

הוא הוסיף כי חלק ממשפחתו של נניקשוילי מתגורר בארץ "אף אם חלק משמעותי מעסקיו הוא בחו"ל אינני סבור כי החשש להימלטות מצדיק קביעת ערבויות  בהיקף להן עתרה הפרקליטות". בסופו של דבר קבע כי על נניקשוילי תוטל ערבות בנקאית של חצי מיליון שקל, ערבות עצמית של 2 מיליון שקל וערבות צד ג' של מיליון שקל. הוא הוציא גם צו עיכוב מהארץ נגדו אך סייג אותו וקבע כי אם נניקשוילי ירצה לצאת מהארץ במהלך המשפט הוא יוכל לעשות זאת בכפוף להפקדת מזומן או ערבות בנקאית נוספת של 400 אלף שקל.

על מוצפי הטיל השופט ערבות בנקאית של 400 אלף שקל, ערבות עצמית של מיליון שקל וערבות צד ג' של חצי מיליון שקל. בנוגע לאזולאי קבע השופט כי חלקה בכתב האישום הוא מצומצם באופן יחסי וכי אין בנמצא חשש להימלטות מן הדין ולכן הטיל עליה ערבות עצמית של 100 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker