1,000 עורכי דין ולוביסט אחד - נגד איילת שקד

מדוע הפרקליטים ממשרד המשפטים מפעילים לוביסט נגד שרת המשפטים

יסמין גואטה
יסמין גואטה

ארגון הפרקליטים, המונה כ–1,000 פרקליטים בפרקליטות המדינה, מעביר לכנסת את המאבק האגרסיבי שהוא מנהל נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות (נבת"ם), בראשות השופטת לשעבר הילה גרסטל. באחרונה שכר הארגון את שירותיו של תומר עמיר, שנחשב אחד הלוביסטים המשפיעים בישראל. במקביל, מקיים הארגון פגישות רבות עם חברי כנסת.

בארגון הפרקליטים מסבירים שהחליטו להיעזר ביועץ רגולטורי בעקבות פרסום דו"ח גולדברג, שהמליץ לעגן בחקיקה את פעילות הביקורת על הפרקליטות. בימים האחרונים מקדמת שרת המשפטים, איילת שקד, תזכיר חוק בעניין. ואולם התנהלות הפרקליטים מעוררת אי־נוחות מסוימת. האם ראוי שפרקליטי המדינה, שאמורים לדון גם בענייניהם של פוליטיקאים ולעתים להגיש נגדם כתבי אישום, יהיו תלויים בפוליטיקאים, והאם ראוי שינהלו מאבק כה אגרסיבי בביקורת על התנהלותם?

איילת שקד
איילת שקד צילום: איי-פי

המאבק של ארגון הפרקליטים החל עם הקמת נציבות הביקורת באפריל 2014, כשהפרקליטים סירבו לשתף פעולה עם גרסטל. טענות הארגון התמקדו בכך שהנציבות מאפשרת להגיש תלונות נגד פרקליטים באופן אישי, והנציבה גם ממליצה על נקיטת צעדים אישיים נגדם - בלא שניתנה לפרקליטים זכות לייצוג או הגנות אחרות, המוענקות בחוק למי שנבדק, למשל, בידי מבקר המדינה. הפרקליטים אף הכריזו על עיצומים, שפגעו בניהול השוטף של התיקים ובעבודת בתי המשפט.

המאבק של הפרקליטים בשנה האחרונה כלל גם קמפיין תקשורתי נרחב. הארגון שכר את שירותי משרד יחסי הציבור יוניק, ובעזרתו התבטאה יו"ר ארגון הפרקליטים, עוה"ד לימור פלד, פעמים רבות בתקשורת. המסר הראשי של הארגון היה שנציבות הביקורת, שמבררת תלונות פרטניות על פרקליטים, היא כלי ניגוח כנגד הפרקליט הבודד ואמצעי להחלשתו. פלד הדגישה כי אין לאפשר מערך ביקורת פרטני וכנגד מערך זה ננקטים העיצומים, וכי לארגון אין בעיה עם ביקורת מערכתית.

כך, למשל, בדיון בוועדת החוקה בכנסת שהתקיים ביוני האחרון הדגישה פלד כי הקושי של הפרקליטים נעוץ במנגנון הפרטני. "לא שאנחנו מתנגדים לביקורת, אלא שזו צריכה להיעשות בצורה ראויה, מכבדת, הוגנת ולא פוגענית", היא אמרה. אלא שכעת, לאחר פרסום דו"ח גולדברג, ארגון הפרקליטים החליט להסלים את המאבק ולטעון נגד הלגיטימיות של נבת"ם.

מהצד השני, גם נציבות הביקורת אינה קופאת על שמריה. הנציבה גרסטל התראיינה בבטאון לשכת עורכי הדין, הופיעה בכנס אוניברסיטת חיפה, נפגשת עם יו"רים של ועדות בכנסת ובאופן כללי מרבה לבקר את התנהלות הפרקליטים. דוברת נבת"ם הגיבה מאחורי הקלעים, וגם לפניהם, על מתקפות הפרקליטים, והנציבות זוכה לרוח פוליטית אוהדת, בין היתר משרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, שהקימה אותה.

פרקליט המדינה שי ניצן ונציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל
פרקליט המדינה שי ניצן ונציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטלצילום: אוליבייה פיטוסי

ניצן מול גרסטל

פרקליט המדינה, שי ניצן, אינו רואה פסול בכך שוועד הפרקליטים שכר את שירותיו של משרד יחסי ציבור, כך עולה מנייר עמדה של הנהלת הפרקליטות שהוגש לוועדת גולדברג באוגוסט. בנייר עמדה זה נכתב כי ועדי עובדים רבים מסתייעים בשירותיהם של יחצ"נים, וכי שכירת שירותיהם של גופים חיצוניים נעשית מתקציב ארגון העובדים, הממומן מדמי חבר שמשלמים חברי הארגון. הנהלת הפרקליטות הוסיפה כי אין לה יכולת או סמכות להתערב בשיקול הדעת ובהחלטות ארגון העובדים.

לניצן חזית משלו מול גרסטל, והעימות ביניהם רק מסלים. בדיונים בוועדת גולדברג מתח ניצן ביקורת חריפה על האופן שבו קיימה גרסטל ביקורת מערכתית. העימות בין השניים עלה מדרגה בעקבות החלטה שפירסמה גרסטל בפרשת ד"ר מאיה פורמן. בדו"ח שפירסמה גרסטל, היא קבעה כי ניסיונה של הפרקליטות להכניס שינויים בתצהיר של ראש המכון לרפואה משפטית, חן קוגל, לבית הדין לעבודה "מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד".

לימור פלד יו"ר ארגון הפרקליטים
לימור פלד יו"ר ארגון הפרקליטים

גרסטל התייחסה לתצהיר שהגיש קוגל לבית הדין בעניין מינויה של הרופאה המשפטית פורמן - שהעידה לטובת רומן זדורוב בפרשת רצח תאיר ראדה - לתפקיד בכיר במכון. גרסטל קבעה שהדרישה של מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, רחל שילנסקי, לשינוי התצהיר מלמדת על "פגם בהתנהלותה".

בפרשה זו דחקה גרסטל את גבולות סמכותה, מאחר שפעולותיה של שילנסקי נעשו בידיעת ובאישור שתי משנות ליועץ המשפטי לממשלה, עורכות הדין דינה זילבר ואורית קורן, אבל השתיים אינן כפופות לנציבות ולכן לא אמורות להיות מבוקרות. בכך מתחה גרסטל ביקורת, בעקיפין, עליהן ועל וינשטיין עצמו.

עם פרסום הדו"ח שיגר ניצן לוינשטיין מכתב חריף שבו דרש לבטל את החלטת גרסטל: "לצערי, הנציבה חרגה מסמכותה בכמה מישורים, ובנוסף אני סבור שהחלטתה מוטעית משפטית גם לגוף העניין... אם החלטה זו לא תבוטל על ידך והפרקליטות תידרש לפעול על פי העקרונות שנקבעו בה, לא יתאפשר לדעתי המשך התנהלות סביר של פרקליטות המדינה במישורים המנהלי והאזרחי".

ניצן טען כי הכרעת גרסטל בתיק זה היא התערבות בשיקול דעת משפטי של פרקליט. עם זאת, פרקליט המדינה הדגיש שאין במכתבו כדי להתייחס לשאלת דרך המשך פעולתה של הנציבה ולדרך עיגון פעולתה, הנדונות בימים אלה, והמכתב מתמקד בכשלים שנפלו בקבלת ההחלטה.

נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות הוקמה באפריל 2014 מכוח מסמך עקרונות שנחתם על ידי וינשטיין ולבני. בסוף 2013 בחרה ועדת איתור בגרסטל, שהיתה הנשיאה המייסדת של בית המשפט המחוזי מרכז, לנציבה הראשונה. אלא שכחודש אחרי בחירתה הודיע ארגון הפרקליטים כי אינו מתכוון לשתף פעולה עם גוף הביקורת.

מיד עם כניסתה לתפקיד, ועל רקע המשבר ביחסי נבת"ם־פרקליטות, מינתה ביוני האחרון שרת המשפטים, איילת שקד, את גולדברג - שופט בדימוס, לשעבר מבקר המדינה ולשעבר נציב תלונות הציבור על השופטים - לבחון את סוגיית הביקורת הפרטנית על פרקליטים בידי נציבות הביקורת.

הדו"ח של גולדברג פורסם לפני כחודשיים. המלצותיו המרכזיות היו כי גוף ביקורת על הפרקליטות חייב להיות מוסדר בחקיקה, כי יש להפריד בין גוף המבצע ביקורת מערכתית לגוף הבודק תלונות פרטניות, וכי שני הגופים לא יכולים להיות מנוהלים בידי אותו אדם.

גולדברג קבע כי המתכונת שבה הוקם הנבת"ם, כגוף הכפוף ליועץ המשפטי לממשלה ומבצע ביקורת "חיצונית", אינו תקין. עם זאת, למרות ההתנגדות הנחרצת של הפרקליטים, קבע גולדברג כי יש מקום לאפשר לציבור להגיש תלונות פרטניות נגדם.

גולדברג הציע לעגן בחוק את נציב תלונות הציבור על מערך התביעה, כך שיינתן שיקול דעת עצמאי לנציב לסנן את התלונות ולהחליט באלו מהן יקיים בירור — בדומה להסדר בחוק מבקר המדינה, בכובעו כנציב תלונות הציבור. לפי הצעת גולדברג, "בסמכות הנציב יהיה להחליט כי תלונה של מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות או מהתנהגות של תובע או של יחידה במערך התביעה, ראויה להתברר בפניו, מפאת החשיבות הציבורית".

בנוסף, גולדברג קבע כי ניתן יהיה להגיש תלונות גם נגד היועץ המשפטי לממשלה. "איני סבור כי יש להחריג את היועץ המשפטי מסמכות הנציב לברר תלונה עליו. היועץ אינו רק אחראי לכל זרועות התביעה הפלילית ועומד בראשה, הוא נוטל אישית חלק פעיל ומכריע בהחלטות הנוגעות לתיקים רגישים ובעלי עניין ציבורי", הדגיש.

אף שהדו"ח לא המליץ על ביטול הביקורת הפרטנית, בארגון הפרקליטים דווקא ראו בו הישג למאבקם, ועם פרסומו מיהרו לברך עליו. לשיטתם, הדו"ח מוכיח כי עמדתם התקבלה, וכי גוף הביקורת במתכונתו הנוכחית פועל ללא סמכות בחוק — אף שלאורך כל הדרך התנגדו לקיומו ולעיגונו של החוק.

"יצור כלאיים"

וכך, כאשר כמה ימים אחרי פרסום דו"ח גולדברג פירסמה גרסטל דו"ח ביקורת המתייחס לטיפול פרקליטות מחוז תל אביב, מיהר ארגון הפרקליטים לשגר את תגובתו. בארגון דרשו מהנציבות להפסיק לאלתר את פעילותה, וטענו שהיא פועלת בחוסר סמכות. "על סמך דו"ח גולדברג, הנציבות היא 'יצור כלאיים' בלתי־מוכר בעולם הביקורת, שלא נשען על בסיס משפטי נכון וראוי".

ואולם, ב–12 בנובמבר הבהירו שרת המשפטים והיועץ המשפטי כי עד ליישום המלצות דו"ח גולדברג בחקיקה, נציבות הביקורת תמשיך לפעול. "בימים אלה אנחנו בוחנים את הדרך ליישום ההמלצות האמורות בחקיקה. תהליך זה מחייב זמן וחשיבה, ומערב גופים נוספים שיצטרכו לתת את הדעת על המשמעויות הכוללות", הדגישו וינשטיין ושקד במכתב לניצן, שנשלח גם לוועד ארגון פרקליטי המדינה.

ולמרות ההנחיה המפורשת הזאת, ב–23 בנובמבר הפיצה פלד עדכון לפרקליטים, שבו כלולה התייחסות להוראת וינשטיין ושקד: "אנחנו סבורים שלא קיימת 'סמכות מינהלית' להקמת גוף עצמאי חיצוני ופנימי לביקורת־משמעת, וממילא משהתברר כי הנציבות פועלת במתכונת משובשת ו'בלתי־ראויה', יש לעצור את המשך פעילותה". את המכתב חתמה פלד בקריאה לחברים בארגון הפרקליטים, "לקיים את הוראות הארגון ולעמוד לצד הפרקליטים בדרישה הצודקת למנוע הפעלת הנציבות בהיעדר בסיס חוקי, במתכונת משובשת".

מארגון הפרקליטים נמסר: "מצאנו לנכון להסתייע בייעוץ רגולטורי לאחר פרסום דו"ח גולדברג, שאימץ את מרבית טענותינו וקבע באופן חד־משמעי כי ראוי שנציבות הביקורת במתכונתה הנוכחית תחדל לפעול, וכי הסדרת גוף כזה מחייבת חקיקה. סיוע זה נדרש במיוחד לאחר שהתחוור לנו שחברת הכנסת ציפי לבני מנסה להוביל חקיקה פרטית, העומדת בניגוד מוחלט למסקנות הדו"ח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker