לאחר שהמחוזי ביטל פסק בוררות של אורי גורן - הוא אושר בעליון

עוד לפני הדיון בעליון בבקשת הערעור על הביטול, ובשל צו פירוק שניתן לחברה שהיתה צד להליך, הגיעו הצדדים להבנות ■ לפי סיכום עם המפרקת, הכספים שנתנה החברה להבטחת פסק הבוררות יעברו לקופת הפירוק

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, בלהה טולקובסקי, ביטלה לפני שנה פסק בוררות של השופט בדימוס, אורי גורן, מטעמים פרוצדורליים. זאת, אף שגורן הוא מומחה לסדרי דין, וספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" הוא אחד מהספרים החשובים והבולטים ביותר כיום בתחום. בשבוע שעבר הורה בית המשפט העליון על ביטול פסק הדין ואישר את פסק הבוררות של גורן, לאחר הסכמה שאליה הגיעו הצדדים.

גורן נבחר להכריע בסכסוך שהתגלע בין חברת הבנייה ש.א.ק.ל לשמואל וגולן חורש - אב ובנו. ש.א.ק.ל חתמה עם השניים על הסכם שבו התחייבה לנהל ולפקח על בניית בית מגורים יוקרתי בקרקע שנרכשה על ידם בהרצליה פיתוח, במטרה לבנות עליה ולמכור את הנכס. בהסכם נקבע כי החברה תקבל סכום כספי נוסף אם הפרויקט ישיא רווחים. ש.א.ק.ל הגישה תביעה שבה טענה כי היא זכאית לקבל את הסכום שנקבע כתמריץ, והצדדים פנו להליך של בוררות אצל גורן.

בפסק הבוררות דחה גורן את תביעתה של ש.א.ק.ל במלואה. הוא קבע כי ההוצאות שהוצאו לצורך רכישת הנכס, בנייתו ומימונו היו גבוהות משוויו וכי מדובר בפרויקט מפסיד. לצורך הקביעה הזאת בחן גורן את הסכם המכר של הנכס.

ש.א.ק.ל הגישה לבית המשפט תביעה שבמסגרתה עתרה לביטולו של פסק הבורר — בשל פגמים חמורים שלטענתה נפלו בהליך. באמצעות עורכי הדין מירי קליין, לירן מיכאל ואוהד רוזן היא טענה כי אף שלא הוסכם שהבוררות תנוהל על פי דיני הראיות וסדרי הדין, הרי שבפועל ההליך התנהל על פיהם באופן שנוצרה ציפייה לגיטימית שכללים אלה יהיו נר לרגליו של הבורר. ואולם, לדבריה, "דווקא בעניינים היורדים לשורשו של עניין, הבורר סטה ללא הנמקה מכללים ברורים וידועים של דיני הראיות, סדרי הדין וכללי הצדק הטבעי".

"הוגנבו ראיות לסיכומים"

אורי גורן
אורי גורןצילום: תומר אפלבאום

בין היתר טענה ש.א.ק.ל כי "קביעת שווי הנכס בוצעה על בסיס עסקת מכר שעליה למד גורן מראיות שהתקבלו שלא כדין תוך הגנבתן לסיכומים בניגוד לסדרי הדין ודיני הראיות ומבלי שניתנה לה הזדמנות לטעון, לחקור או להזים ראיות אלה". מנגד, טענו גולן ושמואל חורש כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובניגוד לרציונל העומד בבסיס הליך הבוררות, שלפיו ניתן תוקף לרצון הצדדים שבחרו להתדיין בבוררות.

השופטת טולקובסקי ציינה כי ההלכה המשפטית היא שבית המשפט לא מהווה ערכאת ערעור על פסק בוררות, אך "נפלו בהליך הבוררות ובפסק הבוררות פגמים המצדיקים את ביטולו". לדבריה, החלטתו של גורן לקבל כראיה עמודים נבחרים מהסכם המכר, והחלטתו לבסס את קביעתו בעניין שווי הנכס על ראיה חלקית, פוגעות בזכותה של החברה.

שמואל וגולן חורש הגישו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון באמצעות עורכי הדין שחר הררי ועודד פלג. הבקשה הועברה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים על פי החלטתו של השופט יורם דנציגר. השופט אף נעתר לבקשתם ונתן צו זמני שלפיו מיליון שקל שנתפסו על ידי חורש והופקדו בקופת בית המשפט לצורך הבטחת פסק הבורר, יוותרו שם עד למתן פסק הדין.

ואולם, כחודש לפני הדיון בביהמ"ש העליון, ניתן כנגד חברת ש.א.ק.ל צו פירוק זמני לאחר שהפסיקה את פעילותה. המפרקת הזמנית, עו"ד קרן רייכבך־סגל, ביקשה לעכב את הדיון בבקשת רשות הערעור. חורש ביקשו להמשיך בהליך.

בסופו של דבר, בית המשפט שדן בהליך הפירוק ובית המשפט העליון איפשרו לצדדים להגיע להבנות ביניהם. הם קיבלו את הסכמת הצדדים שלפיה פסק הדין שביטל את פסק הבוררות יבוטל, ומנגד פסק הבוררות של גורן יאושר. הצדדים הסכימו עוד כי הכספים שנתפסו על ידי חורש יועברו לקופת הפירוק ולא לחורש, מכוח דיני חדלות הפירעון ולאור צו הפירוק, כך שהכספים ישמשו את כלל נושי החברה על פי הוראות הדין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker