בית המשפט נגד עו"ד יוסי שגב: "העדיף את טובתו האישית - והפר חובת נאמנות"

השופטת דפנה אבניאלי קבעה ששגב שימש נאמן של חברה בעסקת נדל"ן שבה השתתף - וחיובה בכפל מס הוא תולדה של טשטוש גבולות זה ■ הגדירה "נואל" את הניסיון של שגב להטיל את האחריות לדיווחים לרשות המסים על שותפו באותה עת, השופט איתן אורנשטיין

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

תביעה שהגישה חברת נדל"ן נגד עו"ד יוסי שגב הסתיימה אתמול בביקורת נוקבת של בית המשפט על התנהלותו.

השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבעה כי שגב שימש בתפקיד כפול - מצד אחד נאמן בעסקת נדל"ן ומצד אחר שותף בעסקה באמצעות משרדו. "כפל התפקידים של שגב יצר אצלו טשטוש גבולות עד כדי הפרת חובת הנאמנות שלו והעדפת האינטרסים שלו כשותף", הדגישה בפסק דין שנתנה. היא חייבה את שגב בהוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.

עורך דין יוסי שגב
עורך דין יוסי שגב

את התביעה נגד שגב הגישה קדמת עדן, חברה יזמית בתחום הנדל"ן. ב–1989 היא רכשה קרקע בחדרה במטרה להקים פרויקט של 2,000 דירות נופש. החברה התקשתה לקבל ליווי בנקאי וחיפשה משקיע בעל יכולת פיננסית גבוהה. בסופו של דבר החליטה לערב בפרויקט את חברת מריו לזניק פיתוח ובנייה, שיוצגה באותה העת על ידי שגב. מריו לזניק הסכימה להיכנס לפרויקט בתנאי שתוקם חברה משותפת, שתעמוד בחזית מול הבנקים שיעניקו את הליווי הבנקאי, וכך הוקמה חברת עונות חטיבת הפנאי.

קדמת עדן טענה כי שגב קיבל שכר טרחה של מיליוני שקלים, אבל רשם את הקרקע על שם חברה בבעלותו ובשליטתו במקום להעביר אותה על שמה. בנוסף נטען כי שגב ערך הסכם אופציה לרכישת הקרקע כנאמן, אך לא דיווח על הנאמנות לרשויות המס. כתוצאה מכך, בעת מימוש האופציה, חויבה קדמת עדן בתשלום כפל מס. קדמת עדן ביקשה מבית המשפט להורות לשגב להשלים את העברת חלקה במגרש על שמה ולשלם את המסים שנוצרו עקב פעולותיו.

שגב כפר בטענות. הוא הגדיר את התביעה "סחטנית" וטען כי "נועדה להכפיש אותו ולפגוע בשמו הטוב". לדבריו, התביעה מציגה אותו כמי שהיה נאמן על זכויות החברה, אך בפועל לא נוצרו יחסי נאמנות מעולם. הוא הוסיף שלא נפל פגם בהתנהגותו, וגם אילו היה פועל כפי שטוענת החברה - גם אז היא היתה מחויבת ב"כפל מס" על ידי רשויות מס שבח מקרקעין.

"מצג שווא רשלני"

במרכז התביעה עומד דיווח של שגב לרשויות המס בשם רדי מייד 51, חברה שהוקמה ב-2001 לאחר שהתגלע סכסוך בין עונות למריו לזניק. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היתה בשאלה מתי נוצרו יחסי נאמנות בין קדמת עדן לשגב ואם היה על שגב לדווח על הנאמנות.

השופטת דפנה אבניאלי
השופטת דפנה אבניאליצילום: מוטי קמחי

השופטת אבניאלי ענתה על השאלה הזאת בחיוב - היא ציינה כי שגב ניסה לשכנע אותה שפעל כנאמן עבור רדי מייד 51 בלבד, ולא היו לו עוד יחסי נאמנות כלפי קדמת עדן, אך הדגישה כי "טענה זו, לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות, היא מהווה למעשה עיוות של כוונת הצדדים".

קדמת עדן טענה כי אילו שגב היה מדווח שהוא נאמן עבורה, היה נמנע החיוב בכפל מס, ושלטונות מס שבח לא היו דורשים כי רדי מייד תשלם מס שבח בגין העברת הקרקע לקדמת עדן.

בנוגע לטיעוניו של שגב, ציינה השופטת כי הניסיון שלו להטיל את האחריות למחדליו על קדמת עדן חוטא לאמת ואף חוטא לחובת הנאמנות והמסירות שחלה על עורך דין כלפי לקוחותיו. היא הדגישה כי הניסיון של שגב לטעון כי הדיווחים לרשות המסים הוכנו על ידי שותפיו לשעבר, השופט איתן אורנשטיין ועו"ד יואב נרי, ולהטיל עליהם את האחריות לתוכן הדיווחים, הוא "ניסיון נואל". לדבריה, דיווחיו של שגב יצרו מצג שווא רשלני בפני רשויות המס. "למצג זה היו נפקויות משמעותיות מבחינתה של קדמת עדן", קבעה. "רשויות המס מיאנו לראות בקדמת עדן כנהנית בעת מתן האופציה ומימושה".

השופטת קבעה כי שגב שימש נאמן עבור קדמת עדן בעסקת הנדל"ן שבה היה שותף. "טשטוש הגבולות בין תפקידו של עורך הדין כנאמן לבין מעמדו כשותף בעסקה, עלול להציב אותו במצב של ניגוד עניינים ולעורר חשש כי יבחר להעדיף את טובתו האישית על פני טובת הנהנה בנאמנות", הוסיפה. חיובה של קדמת עדן בכפל מס, קבעה, הוא תולדה של טשטוש גבולות זה, ושל הדיווח הראשון שהגיש שגב לרשויות המס, שבו הסתיר את קיומה של הנאמנות.

לדברי השופטת, קדמת עדן, שחשפה באיחור את היותה הנהנית הסופית בעסקה, נושאת באשם תורם בשיעור של 30% לכל תשלום שידרשו רשויות המס. עם זאת, "האחריות בשיעור של 70% חלה על שגב, שהיה אמון על הטיפול בעסקה ולא קיים את חובתו כנאמן". השופטת הורתה לשגב להשלים את רישום חלקה של קדמת עדן בקרקע ולשאת ב–70% מכל תשלום שיידרשו רשויות מיסוי מקרקעין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker