העליון: ניתן לבטל פסק בורר רק בשל הפרת חובת גילוי של צד להליך

השופט יורם דנציגר קבע כי מדובר בסעד נדיר, שיישמר למקרים שבהם הפרת חובת תום הלב היא בולטת וחריפה ■ עוד קבע השופט כי יש להוכיח שהצד השני שנפגע מאי־גילוי המידע לא היה מסכים למינוי הבורר אילו ידע על קיומו

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בית המשפט העליון החליט השבוע בשאלה תקדימית - וקבע כי ניתן לבטל פסק בורר רק בשל העובדה שהופרה חובת גילוי של אחד הצדדים להליך, אף שנקבע כי לא נפל פגם בפסק 
הדין עצמו.

הערעור המדובר הוא על פסק דין שנתנה השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב ביוני. שבח קבעה כי פסק בוררות שניתן על ידי השופט בדימוס דן ארבל יבוטל, משום שאחד מהצדדים לבוררות - בתו של עורך הדין צבי אפרת ובן זוגה - הסתירו עובדות על היכרות בין אפרת לארבל. השופטת קבעה כי לו הצד השני לבוררות, חברת הביטוח מנורה, ידעה על כך - היא לא היתה מסכימה לבורר זה.

השופט יורם דנציגר
השופט יורם דנציגרצילום: אוליבייה פיטוסי

הרקע לבוררות היה סכסוך בגין חוב שמנורה טענה כי בני הזוג דניאל מושקוביץ ואורית אפרת־מושקוביץ חייבים לה. מנורה עתרה לביטול פסק הבורר - שקבע כי היא חייבת לזוג כ-7 מיליון שקל - בטענה כי מחקירות שערכה, לאור פסק הדין המפתיע, נמצא קשר ידידות בין ארבל לבין אפרת.

לטענת מנורה, משפחות ארבל ואפרת התגוררו בעבר באותו בניין, וכיום מתגוררים בני הזוג מושקוביץ בשכירות בקוטג' דו־משפחתי שבבעלות גיסתו של ארבל. בחצי השני של הבית מתגוררת אחייניתו של ארבל, וזה אף נכח בפתיחת תערוכה בגלריית ליטבק בתל אביב, המנוהלת על ידי אורית מושקוביץ־אפרת - שבה פגש בעו"ד אפרת־מושקוביץ.

בני הזוג אפרת־מושקוביץ הגישו לעליון בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבטל את פסק הבוררות. השופט יורם דנציגר קבע כי יש לקבל את הבקשה ביחס לשאלה העקרונית - אם ניתן לבטל פסק בוררות על יסוד הפרת חובת הגילוי של צד להליך בלבד - ולדחות ביחס לקביעות העובדתיות שעליהן ערערו בני הזוג. השופט התייחס למקרה שנידון בבית המשפט העליון, שבו נקבע רק לפני כשבועיים כי אין לבטל פסק דין שניתן נגד בנק - אף שאותו הבנק ניהל במקביל הליכים נגד אביה של השופטת (עניין ורקשטל ועו"ד רסלר). נקבע כי אף שהמקרה מעורר תחושת אי־נוחות, הפגיעה במראית הצדק אינה מגיעה בנסיבות העניין לרמה המצדיקה ביטול של פסק דין בדיעבד. עם זאת, נקבע כי כל מקרה צריך להיבדק לגופו.

השופט בדימוס דן ארבל
השופט בדימוס דן ארבלצילום: חיים צח באובאו

הבקשה עוררה 
שאלה עקרונית

השופט דנציגר קבע כי אין להקיש מהלכת ורקשטל לעניין זה, מכיוון שבאותו המקרה דובר על הליכים שיפוטיים רגילים, שיסוד ההסכמה של הצדדים לגביהם אינו קיים - לעומת הליכי בוררות שלגביהם ההסכמה היא יסוד מכונן. לכן, קבע השופט במישור העקרוני־משפטי כי אין מניעה לבטל פסק בוררות בדיעבד על יסוד הפרת חובת הגילוי של צד להליך בלבד, כפי שנקבע במחוזי.

ואולם, השופט ציין כי מדובר ב"סעד נדיר, שיישמר למקרים שבהם הפרת חובת תום הלב היא בולטת וחריפה, ואינה מאפשרת להשלים עם הותרת פסק הבוררות על כנו. יש להוכיח היעדר תום לב היורד לשורשי ההסכמה לפנות לבוררות או למנות את הבורר. לצד זאת, וזהו העיקר, יש להוכיח כי ישנה אפשרות סבירה כי אילו הצד שנפגע מאי־גילוי המידע ידע על קיומו, הוא לא היה מסכים להתדיין בבוררות כלל, או לפני הבורר המסוים". עוד הוסיף השופט כי ככל שיוכח שהצדדים היו דעתניים ונחרצים יותר לגבי זהות הבורר במסגרת הדיונים שנערכו ביניהם לפני החתימה על הסכם הבוררות, יהיה בכך כדי ללמד על חשיבות המידע מבחינתם וכדי להקרין על בחינת תוקף הסכמתם בדיעבד.

במקרה זה, פסק השופט, זהו צירוף נתונים מובהק המחייב גילוי, ושופטת המחוזי צדקה כשקבעה כי קיימת אפשרות יותר מסבירה כי אילו מנורה ידעה את כל המידע, היא לא היתה מסכימה מלכתחילה למינוי ארבל לבורר. הצדדים הסכימו לגשת לבוררות לפני ארבל, ואף בחרו לא למנות לתפקיד בוררים אחרים שהיו שופטים בדימוס.

"בית המשפט עשה דין צדק גם בעמידתו הבלתי־מתפשרת על מילוי חובת הגילוי במקרה הנדון, לשם שמירת אמון הציבור במוסד הבוררות", ציין השופט. הערעור נדחה עם חיוב הוצאות נמוכות יחסית - 15 אלף שקל - מכיוון שהבקשה עוררה שאלה עקרונית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker