עוברים ושבים

רשות המסים רוצה גישה לחשבון הבנק שלנו

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה אתמול בהצעה שתאפשר לרשות המסים לקבל מגופים פיננסיים מידע על חשבונות עסקיים ופרטיים, גם כשאין חשד נקודתי לעבירות ■ המתנגדים טוענים כי הצעד יפגע בפרטיות בצורה בלתי־מאוזנת

אפרת נוימן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תור לכספומט במהלך שביתה של בנקים
תור לכספומטצילום: ניר קידר

רשות המסים נאבקת על מהלך שהיא רואה כהכרחי למלחמה בהון השחור ולשיפור גביית המס — קבלת מידע מגופים פיננסיים על בעלי חשבונות. הצעת החוק שמקדמת הרשות בעניין זה כבר אושרה בכנסת בקריאה ראשונה, אך נתקלת בהתנגדויות של לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון, לשכת המסחר וגם היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, הדנה בהצעה.

אם ההצעה שהרשות מקדמת תתקבל, היא תוכל לדרוש מידע על חשבונות עסקיים ופרטיים מגופים פיננסיים — כמו בנקים, חברות ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, קרנות נאמנות, מנהלי תיקי השקעות וחברות בעלות רישיון סליקה של עסקות בכרטיסי חיוב.

ההצעה כוללת שני תיקוני חוק. בראשון מוצע כי גוף פיננסי וסולק ידווחו פעם בחודש על פעילות המתבצעת בחשבונות עסקיים המתנהלים אצלם. המידע שיועבר יכלול את הסכומים שהתקבלו בחשבון העסקי. תיקון החקיקה השני נוגע גם לחשבונות פרטיים, ולפיו תוכל רשות המסים לדרוש מהגופים הפיננסיים מידע על קבוצה של לקוחות בעלי מאפיינים משותפים, שתתבסס על סממנים שיוצרים לדעתה חשד לכך שלקוחות בקבוצה עברו על חוקי המס באופן שגורם לאובדן משמעותי של גביית מס.

לפי ההצעה, לאחר שרשות המסים תציין בדרישתה את המאפיינים של הלקוחות המדוברים, יעביר הבנק מידע על כלל הלקוחות שהמאפיינים מתקיימים לגביהם. אחד המאפיינים, למשל, הוא שהופקדו בחשבון הלקוחות סכומים בהיקף, באופן או בתדירות המקיימים יסוד סביר להעלמת מס. במקרה כזה, אפשר יהיה לדרוש מבנק מידע על כל לקוחותיו שהפקידו כספים באופן מסוים, בסכום מסוים או בתדירות מסוימת — גם אם אין חשד נקודתי נגדם. מקרים נוספים יכולים להיות, למשל, של אנשים שמעבירים כספים לחשבונות במקלטי מס כמו איי קיימן, אנשים שהכנסותיהם גבוהות, אנשי ציבור שבחשבונם מופקדים כספים שגבוהים ממשכורתם, או אנשים בעשירונים התחתונים שהופקד בחשבונם סכום כסף גדול מהרגיל.

במטרה לייצר בלמים, בקשת המידע תדרוש את אישורה של ועדה שתוקם, שבה יהיו שלושה חברים — שני עובדי רשות המסים ונציג ציבור שימנה היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטות בוועדה יתקבלו ברוב דעות.

משה אשר, מנהל רשות המסים
משה אשר, מנהל רשות המסיםצילום: אמיל סלמן

ההצעה — שפוצלה מחוק ההסדרים לחקיקה נפרדת, ואושרה בכנסת בקריאה ראשונה — עלתה אתמול לדיון ראשון שהתקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לפני קריאה שנייה ושלישית. דיון נוסף צפוי בעוד כשבועיים. בדיון אתמול הציגה רשות המסים את עמדתה בנוגע להצעת החוק, והלשכות המקצועיות הביעו התנגדויות. בסיום הדיון שלח יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי, את הצדדים לדון בנושא, במטרה לצמצם את הפערים ביניהם. הדיון הבא צפוי בעוד כשבועיים.

"מפירה פרטיות 
של ציבור שלם"

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, סבור כי הצעת החוק פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות, נוגדת את הזכות לפרטיות וחורגת מגבולות המידתיות. "זהו מהלך קיצוני ולא מקובל שאין לו אח ורע בעולם כולו, בוודאי שלא בעולם המערבי, ובמדינות שהשלטון בהן אינו דיקטטורי או קומוניסטי", כתב לין בנייר עמדה בנושא. לין מזהיר כי אישור הצעת החוק ירתיע יזמים מפתיחת עסקים בישראל.

גם היועצת המשפטית של ועדת החוקה, סיגל קוגוט, מתנגדת להצעה מטעמים שונים, ובהם הסכנה של פגיעה בפרטיות — מבלי שקיימים בהצעה מנגנונים מאזנים. היא מציינת כי רשות המסים כבר עוקבת אחרי בעלי העסקים בישראל, ויש בידיה מידע עליהם, ובנוסף ספק עד כמה המידע שיתקבל מהגופים הפיננסיים יסייע למלחמה בעבירות המס.

לדבריה, ההסדר אינו מאוזן, מכיוון שהמידע שיועבר אינו נקודתי, הוא יימסר גם מבלי שהתעורר חשד, וניתן יהיה להשתמש בו גם לשימושים אזרחיים של עריכת שומות, ולא רק לשימושים פליליים של חקירת עבירות מס.

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחרצילום: מיכל פתאל

עוד טוענת קוגוט כי מכיוון שכבר קיים פיילוט מצומצם יותר בעניין דיווח של נותני שירותי מטבע לרשות המסים, שעדיין לא נכנס לתוקף, אין סיבה להרחיבו. לדבריה, הטלת חובת הדיווח מרוקנת מתוכן את רעיון החיץ בין הרשות שמנהלת את המידע לבין רשויות האכיפה, שנועד להגן על פרטיות וסודיות של מידע רגיש.

לטענת קוגוט, הסממנים לקיומו של "יסוד סביר להעלמת מס" שעל בסיסם תתאפשר דרישת המידע הם רחבים ואמורפיים, כך שרשות המסים יכולה ליצוק לתוכם כל תוכן שייראה לה. "ההסדר המוצע הוא תקדימי מבחינה קונצפטואלית, ואישורו ביחס לרשות המסים יוביל, ברמה גבוהה של ודאות, לבקשה להעתיקו גם לרשויות אכיפה אחרות", נכתב בנייר העמדה שהציגה.

"כך, תוכל המשטרה לבקש סמכות להגדיר סוגים שונים של תופעות חשודות שמקימות חשד נגד קבוצות של אנשים, ולהפעיל כלפיהם סמכויות אכיפה של האזנות וחיפושים. שהרי אם לצורך חקירת עבירות מס המחוקק העניק סמכות שכזאת לרשות המסים, מדוע שלא להעניק סמכות דומה למשטרה שחוקרת עבירות חמורות לא פחות של זנות, סמים וארגוני פשיעה?", הוסיפה.

גם נייר העמדה של לשכת עורכי הדין, שהובא על ידי עוה"ד יעל גרוסמן, דן חי וגיל דחוח, קובע כי הצעת החוק מעלה קשיים ועלולה לגרום לפגיעה שאינה מוצדקת בזכות לפרטיות. לטענתם, מטרת החוק אינה מצדיקה פגיעה קשה כזאת, המפירה את פרטיותו של אנשים שפעילותם הפיננסית לגיטימית בעיקרה. אם בכל זאת תיחקק ההצעה, הם ממליצים לקבוע כי המידע יימחק מיד לאחר אבחונו, ובתוך לא יותר מ–14 ימי עבודה, כדי לצמצם את הנזק העלול להיגרם אם המידע ידלוף.

ברשות המסים מגיבים לטענות בכך ש"יש לחזק את הרשות, בין היתר, במתן סמכויות ויכולת לקבל מידע. בהצעת החוק, שגובשה תוך שיתוף פעולה מלא עם היועץ המשפטי לממשלה, כלולים בלמים היוצרים את האיזון הראוי והדרוש בין הגנת הפרטיות לצורך של הרשות לפעול באופן אפקטיבי לגביית המס. כך למשל, ההצעה לקבוע חובת דיווח מיוחדת לגופים פיננסיים כוללת, ביחס לדרישת המידע על קבוצות לקוחות, קביעת קריטריונים שייקבעו מראש, ואישור ועדה שבה חבר נציג ציבור וכן אישור היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לגבי כל דרישת מידע. חקיקה זו משתלבת עם מהלך כלל עולמי להגברת השקיפות ושילוב זרועות במאבק בהעלמות מס, שעל ישראל להיות חלק ממנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker