בנק ירושלים יפצה לקוח מפני ששלח לו עדכונים בדואר - ולא בדוא"ל כפי שביקש

השופט גד ארנברג פסק פיצוי של 15 אלף שקל, ונימק כי העובדה שהלקוח מסר לבנק כתובת מגורים אינה מעידה על הסכמה למשלוח דואר, שכן נאמר לו במפורש שהכתובת משמשת לצרכים פנימיים של הבנק בלבד

יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בנק ירושלים יפצה לקוח ב–15 אלף שקל משום ששלח לו בדואר עדכונים על מצב החשבון ופרטים על השקעותיו, אף שהלקוח ביקש מפורשות לקבל את הדברים בדואר האלקטרוני. המכתבים נשלחו לכתובת המגורים של הוריה של אשתו של הלקוח ואחד מהם אף הגיע אליו פתוח. בית משפט השלום בירושלים קבע בסוף השבוע כי מדובר בפגיעה בפרטיות.

"משלוח הדואר לכתובת דואר, על אף שהוסכם בפירוש שאין לעשות כן, מהווה פגיעה בפרטיות. גם אם דברי הדואר נשלחים כשהם סגורים, ברור לכל שכל אחד יכול לפתוח אותם, ועובדה שאחד מהם אכן נפתח. הלקוח נתן הוראה מפורשת לא לשלוח דואר מכתבים אלא דוא"ל בלבד, ולפיכך היה על הבנק לפעול בהתאם להוראה זו", קבע סגן נשיא בית המשפט, השופט גד ארנברג.

 סניף בנק ירושלים
בנק ירושליםצילום: שי מכלוף / וואלה NEW

בתביעה, שהגיש באמצעות עו"ד מיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן ושות', ציין הלקוח כי פנה לבנק וביקש שלא לשלוח לו דואר לכתובת המגורים המעודכנת בבנק, אלא לדואר אלקטרוני בלבד, מפני שעמד לעבור להתגורר בחו"ל. ההוראה אף צוינה בספרי הבנק ונכתבה על דברי הדואר עצמם. ואולם להפתעתו התברר כי הבנק שלח לכתובת המגורים של הוריה של אשתו כמה מכתבים, חלקם כוללים פרטים על מצב השקעותיו.

הלקוח טען כי הדוור, שלא ידע במה מדובר, הניח את הדואר במקום כלשהו ושכנה של הורי אשתו מסרה להם את הדואר, כשהוא פתוח ככל הנראה כדי לאתר את הנמען. לדבריו, הוא פנה לבנק, והתברר לו כי הבנק שלח בטעות כ–15 מכתבים להוריה של אשתו. הלקוח טען כי משלוח הדואר בניגוד למוסכם עם הבנק, ובייחוד לנוכח העובדה שעל דברי הדואר נכתב בפירוש כי אין לשלוח אותם בדואר אלא בדוא"ל בלבד, היא פגיעה בפרטיותו.

בנק ירושלים, שיוצג על ידי עו"ד גלעד וקסלמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן, לא הכחיש כי הלקוח ביקש שלא לקבל מכתבים בדואר, אך טען כי נשלחו שלושה מכתבים בלבד. לדבריו, מדובר בטעות אנוש שנעשתה בתום לב, ולא מתוך כוונה לפגוע בפרטיות. לפיכך טען הבנק כי אין מקום לפיצוי.

ואולם השופט לא קיבל את טענותיו של הבנק, וקבע כי עליו לפצות את הלקוח. עם זאת, הוא הדגיש כי אף שניתן לתבוע בגין פגיעה בפרטיות גם ללא הוכחת נזק, בפגיעה בתום לב יש מקום לקבוע פיצוי נמוך יותר. "לא נראה כי משלוח הדואר להורי אשתו של הלקוח נעשתה מתוך כוונה לפגוע בו או בפרטיותו. מדובר בטעות אנוש בלבד, ולכן צריכה להיות השלכה על גובה הפיצוי".

השופט גד ארנברג
השופט גד ארנברגצילום: אתר בתי המשפט

השופט הוסיף כי אין בעובדה שהלקוח מסר לבנק כתובת מגורים כדי ללמד על הסכמתו לקבל דואר לכתובת זו, או כדי לקבוע שמשלוח דואר לכתובת זו לא תהיה פגיעה בפרטיות, שכן הלקוח הסביר שנאמר לו במפורש שהכתובת משמשת לצרכים פנימיים של הבנק בלבד. בנוסף לפיצוי, הוא פסק הוצאות של 2,000 שקל.

לדברי עו"ד דבורין, זהו פסק דין חשוב, הממחיש לתאגידים הבנקאיים ולמוסדות הפיננסיים כי עליהם לנהוג בזהירות יתירה עם המידע שהם מחזיקים לגבי לקוחותיהם, וגם פרטיות כלכלית היא ערך שיש להגן עליו. לדבריו, "יש לקוות כי פסק הדין יפתח פתח ממשי להגן על זכות הפרטיות הכלכלית, ויביא לכך שהן התאגידים יזהרו יותר והן האזרחים יהיו ערניים יותר לזכויותיהם ולאפשרויות המיצוי שלהן".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ