בית המשפט המחוזי: לא ניתן להוריש הפסדים לצורכי מס - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט המחוזי: לא ניתן להוריש הפסדים לצורכי מס

לאחר שבניה של אשה שהלכה לעולמה ירשו את עסק הקונדיטוריה שלה ומכרו את הנכס, הם ביקשו לקזז ממס השבח הפסדים של העסק ■ השופט הרי קירש קבע כי אימוץ רעיון הורשת ההפסדים אינו מעוגן בחוק או בפסיקה - וגם אין לו הצדקה כלכלית או עניינית

9תגובות

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט הרי קירש, עסק בשאלה האם ניתן להוריש ולרשת הפסדים לצורך מס. המקרה עסק באשה שניהלה עסק של קונדיטוריה בבת ים, ולאחר מותה באפריל 2009 שני בניה ירשו את העסק ואת זכויות הבעלות שלה במבנה. לאחר כמה חודשים, שבהם הקונדיטוריה המשיכה לפעול, מכרו היורשים את המבנה.

בגין המכירה חויבו הבנים במס שבח — אשר חושב ביחס להפרש בין שווי המכירה לשווי הרכישה ההיסטורי — כשהמחלוקת עם רשות המסים היתה אם ניתן לקזז מחבות המס הפסד עסקי שהיה לחנות. אין ויכוח על כך שאם האם היתה מוכרת את המבנה עוד בחייה, היא היתה רשאית לקזז הפסד זה כנגד השבח שנצמח מהמכירה. השאלה היא אם גם יורשיה רשאים לקזז הפסד זה.

היורשים טענו, באמצעות עורך הדין אלכס שפירא, כי כדי לגבות מס צודק וראוי אין לתת להפסדים צבורים של אדם שהלך לעולמו להתאייד. לפי סעיף 28 לפקודת מס הכנסה, "הפסד שהיה לאדם בעסק(...) ניתן לקיזוז כנגד סך כל הכנסתו החייבת של אותו אדם ממקורות אחרים באותה שנת מס". היורשים טענו כי פרשנות תכליתית של הסעיף תביא לכך שהמונח "אותו אדם" יחול גם על היורשים החוקיים. רשות המסים טענה מנגד כי אין כל מקום לפרשנות מרחיבה.

קירש קבע כי הוא אינו מוצא בלשון הסעיף כל עיגון לכך שהפסד של אדם ניתן לקיזוז בנסיבות כלשהן, כנגד הכנסה המופקת על ידי אדם אחר, גם אם הוא יורשו. לדבריו, גם הסעיף המאפשר קיזוז אנכי, משנים קודמות, אינו מאפשר זאת. "לא קיים כלל גורף הקובע כי כל זכות, חיוב או מעמד, מכל סוג שהוא, בין רכושית ובין אישית, שהיה לאדם פלוני, יעבור במותו למי שיירש את עזבונו". לדבריו, רציפות כזאת גם אינה מתבקשת מהוראות סעיף 120 לפקודה שעוסק בהסדר הבסיסי של מיסוי נישום שמת. גם מסקירת הפסיקה הקיימת שהובאה על ידי המערערים הוא לא מצא "דבר וחצי דבר המחייב את המסקנה כי ניתן להוריש ולרשת הפסדים או שתומך בגישה זו".

אין הצדקה 
לניוד הפסדים

טענה נוספת של היורשים היתה מתחום דיני הירושה, ולפיה הפסדים, או זכות לקיזוז הפסדים, היא נכס שעובר בירושה. השופט ציין בהקשר זה כי חוק הירושה יוצא מנקודת הנחה שניתן לסווג כל דבר כעביר או כבלתי עביר, והוא חל רק על הדברים העבירים, כך שהשאלה היא אם קיים רציונל להקנות להפסד לצורכי מס תכונה של עבירות.

"השאלה האמיתית היא האם רעיון הורשת ההפסדים כלל עולה בקנה אחד, מבחינה מהותית עם שיטת קיזוז ההפסדים הנהוגה בפקודה?", כתב השופט בפסק הדין, וקבע כי הוא דוחה מכל וכל טענה לעבירות כללית של הפסדים.

השופט הרי קירש
אתר בתי המשפט

"קשה להעלות על הדעת כל נימוק של יעילות כלכלית או בדבר שכלול שווקים העשוי להצדיק 'ניוד' הפסדים צבורים מנישום לנישום (כפי שהדעת לא תסבול 'ניוד' של הוצאה מנישום לנישום לצורך ניכוי מהכנסה חייבת, הרי הפסד צבור איננו אלא תולדה של עודף הוצאות המותרות בניכוי 'לשם בירור הכנסתו של אדם')", פסק השופט, והוסיף כי "אינני סבור כי מתקיים בעצם מצב ההורשה כל פרמטר שמצדיק סטייה מהעיקרון האמור והנחלת הפסדים לידי יורש: לא קרבה משפחתית, לא המשכת הפעילות העסקית של המוריש בידיו של היורש, ולא הקניית נכסי המוריש לידי היורש כתוצאה מההורשה".

הוא הוסיף כי נקודת הייחוס של שיטת קיזוז ההפסדים אינה הפעילות הכלכלית אלא הנישום עצמו, ואם פעילות מסוימת "עברה ידיים", ההפסדים שנוצרו בה אינם עוברים אתה אלא נותרים בידי הנישום הראשון — והוא זכאי לנצלם.

לגישתו, אף במקרה שבו נמשכת הפעילות העסקית בידי היורש של הנכס שבו מתנהלת הפעילות — וזה לא המקרה הנוכחי, שכן לאחר כמה חודשים נמכר הנכס על ידי היורשים — אין בסיס להתרת קיזוז הפסדי המוריש כנגד הכנסות. לכן במקרה הנוכחי קל וחומר שהקיזוז לא יתאפשר.

קשיים פרקטיים

לגישתו של השופט קירש, אימוץ רעיון הורשת ההפסדים גם עלול ליצור קשיים פרקטיים רבים במקרים אחרים שאינם כה פשוטים כמו המקרה שנידון בתיק זה. למשל, הוא שואל, מה יהיה הדין במקרה שבו סכום ההפסדים הצבורים גבוה מרווח ההון המופק ממכירת הנכס בידי היורש? או אם הנכס שימש לניהול עסקי המוריש רק באופן חלקי מבחינת שטח המקום? מה יהיה גורלם של הפסדים צבורים במקרים שבהם יהיה סכסוך משפטי בין יורשים שונים על הזכאות לרשת, והבעלות בנכסי העיזבון אינה מתבהרת במשך שנים? או מקרה שבו הנכס שירשו יוחזק לתקופה ארוכה יותר ואף ייעשה בו שימוש להפקת הכנסה מעסק אחר?

הוא התייחס גם לטענות רבות נוספות שהעלו היורשים, כמו למשל העובדה שהם חייבים במס גם בגין השבח שנצמח בתקופת בעלות האם במבנה — אך לא קיבל אותם.

הוא מסכם את פסק הדין כך שאם תתקבל טענת היורשים, הרי שאדם יוכל להוריש את הפסדיו לזוכים מסוימים, גם אם אינם קרובי משפחה, באמצעות צוואה, ומשטר הפסדים זה יגרום להעדפת אותם זוכים המסוגלים לנצל את ההפסדים המועברים באופן המיטבי על חשבון כלל ציבור הנישומים. נישום בעל הפסדים יוכל להחליט להעניק את רכושו במתנה עוד בחייו ולא להמתין.

"עם כל ההבנה למצבם של המערערים, מקרה נקודתי זה אינו מצדיק את אימוץ רעיון הורשת ההפסדים — לא בגרסה מצומצמת וודאי שלא בגרסה גורפת שתפגע בקופה הציבורית", סיכם קירש.

היורשים מתכננים לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#