מה חושב וינשטיין על עורכי הדין שעושים מיליונים מתביעות ייצוגיות?

היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט העליון חוות דעת ביחס לשאלות עקרוניות בדיני תביעות ייצוגיות ■ לעמדתו, בדרך כלל לא תהיה הצדקה לדחייה של תביעה ייצוגית שהמניע שלה כלכלי או שעורך הדין יזם - אם היא ראויה ובעלת עילה משפטית מוצקה

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בשנים האחרונות הפכו התביעות הייצוגיות למקור הכנסה לא מבוטל עבור עורכי דין, ולא בכדי. חלק גדול מהן מסתיים בסופו של דבר בהסכמי פשרה שכוללים שכר טרחה גבוה, שיכול להגיע גם למיליוני שקלים, לעורכי הדין אבל פיצוי מזערי לצרכנים שנפגעו. המניע הכלכלי עומד בבסיסן של תביעות ייצוגיות רבות, יש גם עורכי דין שפיתחו התמחות בהגשת תביעות ייצוגיות באופן סדרתי, ואם לא די בכך, בהרבה מהמקרים הם אלה שיוזמים אותן.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, התייחס לבעייתיות המובנית הזאת בחוות דעת שהגיש אתמול לבית המשפט העליון, שדן בהרכב מורחב של שבעה שופטים בשתי תביעות ייצוגיות שעניינן נידון במאוחד.חוות הדעת לא כוללת הבעת עמדה ביחס לתיקים הקונקרטיים, בעניינם הותיר וינשטיין את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, אך הוא ניצל את ההזדמנות לדון בשאלות העקרוניות שמעלות התביעות הייצוגיות.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטייןצילום: אילן אסייג

הוא התייחס לשאלת המניע של התובע הייצוגי ועורך דינו, ודן בשאלה האם יש טעם לפגם בכך שהם פועלים מתוך מניע כלכלי, ולא מתוך מניע חברתי צרכני לתיקון עולם, והאם התנהלות כזו עולה כדי חוסר תום לב המצדיק דחיית בקשת אישור. לעמדתו, אם הבקשה לאישור התביעה הייצוגית מבוססת - המניע הכלכלי שלה אינו משנה ולא יביא לדחייתה.

"הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ביוזמת עו"ד, משיקולי גמול ושכר טרחה, אינה צריכה להביא לדחייתה רק מסיבה זו, זאת כל עוד מדובר בתביעה ייצוגית ראויה, בעלת עילה משפטית מוצקה, שצפויה לקדם את האינטרסים של הקבוצה", נקבע בחוות הדעת שהוגשה באמצעות עו"ד יואב שחם מפרקליטות המדינה. על פי חוות הדעת, כל עוד ההליך הייצוגי ואופן הניהול שלו על ידי התובע הייצוגי ועורך דינו, מתיישבים עם האינטרסים של הקבוצה, אין מקום לדחות את התביעה רק בגלל שהוגשה ממניע כלכלי. "שהרי התמריצים הכלכליים שמעניק החוק לתובע הייצוגי ולבא כוחו, מקדמים את טובת הקבוצה, ומביאים להגשת תביעות ראויות". חוות הדעת כוללת גם מסר לשופטים: "על בית המשפט לפקח היטב, שקידום האינטרסים הכלכליים של התובע הייצוגי ובא כוחו אכן אינו בא על חשבון קידום האינטרסים של הקבוצה".

שאלה נוספת שנידונה בחוות הדעת היא האם יש טעם לפגם בכך שעורך הדין הוא זה שיוזם את הגשת התביעה ופונה לתובע הייצוגי. על פי עמדת היועץ, הדבר אינו מהווה נימוק לדחיית הבקשה, כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקבוצה. עם זאת, מודגש כי יהיה מקום לשקול מתן עדיפות לתביעה ייצוגית שתוגש ממניעים ציבוריים־חברתיים, כשיהיה מדובר בתביעות ייצוגיות מתחרות באותה סוגיה.

ואולם כשמדובר בהתנהלות פגומה של תובע מייצג או של עורך דינו (למשל בהגשת כמה תביעות ייצוגיות באותה סוגיה לבתי משפט שונים, מבלי ליידע את בתי המשפט בכך, ומבלי לרשום את התובענות בפנקס התובענות הייצוגיות), החוק מאפשר לבית המשפט שיקול דעת אם לדחות את התביעה, או לאשר אותה תוך מתן הוראות שיבטיחו את הייצוג הראוי לאינטרסים של הקבוצה.

"לעמדתנו, במקרים שבהם סבור בית המשפט כי מדובר בתביעה ראויה ומבוססת ודחייתה עלולה להביא לפגיעה באינטרסים של חברי הקבוצה, מוצע כי יבחר בדרך שפגיעתה בחברי הקבוצה תהיה פחותה ככל הניתן, תוך מתן עדיפות לאפשרות של אישור התביעה. מובן, שבתי המשפט יוכלו לתת ביטוי למורת רוחם מהתנהלות לא ראויה של המייצגים, גם במסגרת פסיקת שכר טרחה וגמול, או אף בדרך של פסיקת הוצאות כנגד התובע או עורך דינו, במקרים המתאימים", נקבע.

עילה אישית מכוונת לא תביא לדחייה

חוות הדעת כוללת גם התייחסות למקרים בהם התובעים הייצוגיים או עורכי הדין יוצרים לעצמם באופן מכוון עילה אישית לשם הגשת התביעה, למשל על ידי התקשרות בעסקה שכל מטרתה היא הגשת תביעה ייצוגית. גם במקרים אלה נקבע כי אין ביצירה מלאכותית של עילה אישית לשם הגשת תביעה ייצוגית, בכדי להביא בהכרח לדחייתה של בקשת אישור. "ככל שמדובר בתביעה מבוססת, בעלת עילה משפטית מוצקה - אין לדחות בקשת אישור ראויה מטעם זה, ובכך לקפח את זכותה של הקבוצה ושל הציבור".

עם זאת מודגש כי יצירה מלאכותית של עילה אישית, עלולה במקרים מסוימים לחתור תחת קיומה של עילת התביעה עצמה. כך למשל, תובע ייצוגי לא יוכל לטעון לעילת הטעיה, אם היה מודע למעשה ההטעיה עוד לפני שהתקשר בעסקה.

בנסיבות אלה, על פי עמדת היועץ, היצירה המלאכותית של העילה עשויה להביא לדחיית בקשת האישור על הסף מחמת היעדר עילה אישית או לכל הפחות להביא להחלפה של התובע הייצוגי.

היועץ המשפטי הביע את עמדתו גם בשאלה האם ההליך הייצוגי מתאים לבירור טענות שנוגעות לחוזים אחידים. "בעניין זה, יבקש היועץ המשפטי לממשלה להביע את עמדתו, שניתן להעלות טענה בדבר תנאי מקפח בחוזה אחיד במסגרת הליך ייצוגי, ובמקרים המתאימים הדבר אף ראוי ויש בו כדי להגשים את תכלית דיני החוזים האחידים והתובענות הייצוגיות כאחד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker