פרשת הבנק המחתרתי בבורסת היהלומים: השופט רוזן הרשיע את היהלומן מאיר אוחנה

על פי כתב האישום, אוחנה שימש כגורם מתווך בין יהלומנים לשני נותני שירותי מטבע שהיו מעוניינים להוציא כספים מחוץ לגבולות המדינה ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון

יסמין גואטה
יסמין גואטה

השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (ב) את היהלומן מאיר אוחנה בכך שפעל להוצאת כספים של נותני שירותי מטבע לחו"ל ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של ייבוא יהלומים בהיקפים אדירים של כ-148 מיליון דולר. אוחנה הורשע בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס וכן עבירות על חוק העונשין של קבלת דבר במרמה וזיוף, בהיקף של מעל למאה מיליון דולר.

"על-פי התשתית העובדתית שהוכחה בבית-המשפט, הפעיל הנאשם לאורך מספר שנים מנגנון הונאה לצורך העברת עשרות רבות של מיליוני דולרים לארצות שונות". קבע רוזן. לדבריו הוכח בבית-המשפט כי אוחנה ייבא יהלומי דמה, אותם הציג במשרדי הפיקוח על היהלומים, כיהלומים אמיתיים, וכמו כן הוכח כי הוא מילא מאות חשבוניות כוזבות, וזייף מאות רבות של חשבוניות לאורך שנים.

מדובר בפרשה מסועפת ורחבת היקף בה נחשפה מסכת פעילות עבריינית כלכלית חמורה בהיקפי ענק, שנעשתה תוך שימוש במתחם הסגור של הבורסה ליהלומים ברמת גן.

הפרשה נחשפה בתחילת 2012 אז פורסם כי המשטרה חשפה בנק מחתרתי בבעלות מנחם מגן, שפעל בבורסה לאבני חן השוכנת במתחם בורסת היהלומים ושימש לכאורה צינור להלבנת כספים.

יהלומים
יהלומיםצילום: VIA BLOOMBERG NEWS

בשלב ראשון נחקרו כ-20 יהלומנים שעבדו עם הבנק, ובהמשך התרחבה החקירה למעגל נוסף של כ-30 יהלומנים, שהיו קשורים לכאורה להלבנת ההון. במהלך החקירה הגלויה נתפסו יהלומים ומסמכים, הוקפאו חשבונות בנקים ועוקלו בתים של יהלומנים.

החקירה הביאה למשבר בבורסת היהלומים, כיוון שיהלומנים חששו מזימונם לחקירה ומעיקול נכסיהם, כולל יהלומים שהוחזקו בכספות בנקים כבטוחות. קניינים נמנעו מלהגיע לישראל מחשש שייעצרו.

אוחנה היה יהלומן רשום בבורסה ליהלומים. על פי כתב האישום, בין השנים 2011-2010 הוא שימש כגורם מתווך בין שתי קבוצות של אנשים - מצד אחד, יהלומנים שעובדים בבורסה ליהלומים, שהיו מעוניינים לקבל לידיהם חשבוניות מע"מ כוזבות ומצד שני נותני שירותי מטבע שהיו מעוניינים להוציא כספים מחוץ לגבולות המדינה ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

היהלומנים מסרו לאוחנה, במישרין או בעקיפין, צ'קים בערכים דולריים, וקיבלו כנגדם כסף מזומן יחד עם חשבוניות מע"מ כוזבות, לפיהן הצ'קים נמסרו לו בתמורה לעסקאות מכר יהלומים. מקור הכסף המזומן שנמסר ליהלומנים כנגד הצ'קים היו חלפני הכספים. עבור שירותים אלה גבה אוחנה עמלה של 2% לפחות מערכו של כל צ'ק. את הצ'קים שקיבל מהיהלומנים הפקיד אוחנה בחשבון בבעלותו בסניף של State Bank of India, שנמצא בבורסה ליהלומים.

על פי הנחיית חלפני הכספים, אוחנה העביר את הדולרים שקיבל מהיהלומנים לחשבונות שונים בחו"ל. כדי להימנע מדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על העברות אלה, הוא הצהיר באופן כוזב בפני פקידי מכס על ייבוא יהלומים, תוך הצגת חשבוניות מכר כוזבות לפיהן הוא רכש יהלומים בחו"ל. לאחר שקיבל במרמה את אישורו של המכס על ייבוא יהלומים, הציג אוחנה אישור זה לפקידי הבנק ההודי וביקש מהם להעביר לחו"ל את הדולרים שבחשבונו, תוך מילוי הצהרה כוזבת לפיה העברת הכספים נדרשת לצורך יבוא טובין לישראל.

על פי כתב האישום, אוחנה השתמש ב-94 חשבוניות מכר כוזבות עצמיות; 128 חשבוניות מכר מזויפות של חברות שאת פרטיהן מצא ברשת האינטרנט, לפיהן חברות אלה מכרו לו יהלומים; 29 חשבוניות מכר כוזבות של חברות בשליטתו ורשומות בארצות הברית, לפיהן חברות אלה מכרו לו יהלומים.

במהלך המשפט אוחנה כפר בכל העבירות שיוחסו לו, וטען להגנתו כי הוא ביצע עסקאות יהלומים בשנים 2011-2010, בדומה לעסקאות יהלומים שביצע שנים קודם לכן על-פי כל הכללים והנהלים החלים והצריכים על-פי חוק. הוא ציין כי כל העברות הכספים לחו"ל היו תשלום עבור היהלומים אותם רכש בחו"ל. ואולם השופט רוזן לא קיבל את גרסתו של אוחנה וקבע כי מדובר ב"גרסה בדויה מבסיסה".

מאיר אוחנה מיוצג על ידי עורכי הדין דרור מתתיהו והגר נגלר. מטעם פרקליטות מחוז תל אביב (מסוי וכלכלה) ניהלו את התיק הפרקליטים אורנה גלבשטיין, טפת מויאל רוטשילד, ד"ר אלון גילדין וד"ר לירן חיים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) אמרה עם מתן הכרעת הדין: "המקרה מהווה דוגמה מובהקת לפעילותו של מלבין הון מקצועי, שנחזה להיות יהלומן בעוד שבפועל פעל כמכבסת כספים. מעשיו, שנעשו תוך ניצול האמון שנתנה מדינת ישראל בענף היהלומים ומעמדו המיוחד, הובילו לנזק כלכלי אדיר".

עורכי הדין דרור מתתיהו והגר נגלר, המייצגים את מר אוחנה, מסרו בתגובה: "אנו מכבדים את בית המשפט ואת הכרעתו, אשר צמצמה את הסכומים בהם עסק כתב האישום בכ-50 מיליון דולר. מדובר בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות וסבוכות. לאחר שנקרא ונלמד את הכרעת הדין, באופן יסודי ומעמיק, נגבש החלטה בנוגע להגשת ערעור לבית המשפט העליון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker