למה כבר אפשר לצפות ממשפט שנמשך 16 שנה ומשופט שרוצה ללכת הביתה?

הפתעה גדולה לא היתה בזיכוי הנאשמים בפרשת הרכישה של מניות בזק על ידי גד זאבי - עסקה שהתבצעה לפני 16 שנה

עידו באום

מה כבר אפשר לצפות כאשר ממשפט בו השופט קובע את מועד הכרעת הדין ליומו האחרון בתפקיד? הרי אם היה מדובר בהרשעה, היה מתעורר צורך לשמוע טיעונים לעונש ולתת גזר דין, והשופט, ד"ר עודד מודריק, היה נאלץ להעביר את התיק לשופט אחר. אם היה נוהג כך בתיק שתחילתו לפני 16 שנה - זו כבר היתה פארסה בלתי־מתקבלת על הדעת.

בלב המשפט עמדה הטענה כי זאבי שימש למעשה כסות עבור האוליגרך מיכאל צ'רנוי ברכישת השליטה בבזק. המדינה טענה כי הסכמים ועסקות בין זאבי וצ'רנוי, שנערכו על ידי מיטב עורכי הדין בישראל, נחזו אמנם כמתן ערבות של צ'רנוי לצורך מימון בנקאי שנטל זאבי, אך בפועל העניקו לצ'רנוי שליטה מוסווית ב–20% ממניות בזק שאותן רכש זאבי.

עודד מודריק, שופט המחוזי לשעבר
השופט עודד מודריקצילום: תומר אפלבאום

השופט מודריק קבע כי המדינה לא הצליחה להוכיח את טענותיה וכי הסכמי זאבי־צ'רנוי לכל היותר העניקו לצ'רנוי אופציה לרכוש את מניות בזק בעתיד, אם יצליח לקבל מהמדינה היתר כחוק להחזיק במניות חברת התקשורת. השופט קבע כי זאבי וצ'רנוי לא הפרו את החוק כאשר לא דיווחו על מערכת הקשרים הזאת.

חברות תקשורת הן תשתית חיונית אז וגם היום. למדינה יש אינטרס לגיטימי לדעת, ובמידת הצורך להגביל את הבעלות בתשתיות האלה, וגם את האינטרסים הבוחשים בהן.

פרשת זאבי־צ'רנוי התפוצצה בתקופה שבה הרגולציה של הפרטת תחום התקשורת היתה בחיתוליה. מאז נהפכה הרגולציה למורכבת ומתוחכמת יותר, והורחבו חובות הגילוי גם ביחס למי שהעניק מימון לרוכשי זכויות בתשתיות חיוניות. בנוסף, מגמת החקיקה והרגולציה של איסור הלבנת הון בישראל מתקדמות לכיוון חסימה מוחלטת של האפשרויות להחזיק חברות או להעביר מניות באופן סמוי.

בהערות השוליים לאורכו של פסק הדין מגלה השופט כי לא צלח את אלפי עמודי הפרוטוקולים, אלא הסתמך בעיקר על סיכומי הצדדים, שהשתרעו בעצמם על 3,000 עמודים בבואו להכריע את הדין. המשפט אכן צמח לממדי ענק. האם היתה לכך הצדקה? מודריק משאיר את הקורא עם אמירה מעורפלת. הוא סבור כי ממצאי החקירה שהסתיימה לפני כעשר שנים הראו ש"ההתנהלות בין הצדדים לא פגעה כהוא זה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל (...) בירור טענת המרמה היה לכן בעיקרו ערטילאי". אז לא היה צריך להגיש כתב אישום? המבין יבין.

הלקח העיקרי שניתן להפיק מהפרשה הוא כי קשה, יקר ומסובך לאכוף במישור הפלילי ובדיעבד אסדרה (רגולציה) של בעלות והחזקות בתשתיות לאומיות. דווקא משום כך, חשובה אסדרה מראש. כדי לחסוך משפטים ארוכים כאלה עדיף להקדים ולברר למי נמסרת ההחזקה בנכסים בעלי חשיבות ציבורית, גם אם המחיר הוא עיכובים מכבידים.

מיכאל צ'רנוי - זכאיצילום: מוטי קמחי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker