פרשת ישראל ביתנו: המלצה לכתבי אישום נגד קירשנבאום, מיסז'ניקוב ועוד 34 חשודים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת ישראל ביתנו: המלצה לכתבי אישום נגד קירשנבאום, מיסז'ניקוב ועוד 34 חשודים

המשטרה חושפת את השיטה: הבכירים זיהו תקציבים המצויים ב"שטח אפור" ואיתרו גורמים פוטנציאליים, בהם ראשי מועצות וראשי עמותות, "שיש בהם רצון עז לקבלת תקציב חריג תוך עצימת עיניים לגזירת הקופון"

17תגובות

המשטרה ממליצה על הגשת כתב אישום נגד 36 מעורבים בפרשת ישראל ביתנו, בהם סטס מיסז'ניקוב שר התיירות לשעבר; פאינה קירשנבאום סגנית שר הפנים לשעבר; דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר; דוד גודובסקי, ראש מטה הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, שי ברס מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל) לשעבר, אלכס ויזניצ'ר, יו''ר נ.ת.ע לשעבר; הלוביסט ישראל יהושע; ורמי כהן, מנכ''ל משרד החקלאות.

חשודים נוספים שנגדם ממליצה המשטרה להגיש כתב אישום הם: דניאל אלינסון מנכ''ל עמותת עזרא, מתן דהן יו"ר עמותת איילים, יאיר גלר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ויקטוריה רבין עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר לשעבר, לימור ברזילי ר' לשכת שר התיירות לשעבר, חיים בן שושן מנכ"ל חל"פ שומרון לשעבר, טלי קידר ר' מטה במשרדי התיירות והחקלאות לשעבר, שאול מזרחי יו''ר משכ''ל. נגד ראש עיריית עפולה, יצחק מירון, שנחקר באזהרה בפרשה, לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת.

אילן אסייג

ההמלצות הוגשו בסיום חקירה שביצעה היחידה הארצית לחקירות הונאה, שבמסגרתה נחקר חשד להפעלת מנגנון שיטתי ומאורגן של העברות כספי מדינה למספר גופים בתמורה להפקת רווחים תוך ביצוע שורת עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב, שיבוש הליכי חקירה ועוד.
 
בתום חקירה סמויה שנמשכה כשנה, עברה היחידה לחקירות הונאה בדצמבר 2014 לחקירה גלויה, שכללה חיפושים, תפיסת עשרות אלפי מסמכים, מעצרים, חקירה של כ-480 מעורבים, חלקם באזהרה, ובהם נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים. עד כה, נתפסו רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקל לצרכי בקשת חילוט.

במשטרה אומרים כי פעילות מודיעינית חשאית, אשר הניבה ראיות משמעותיות ומידע רב באשר לפעילותם הפלילית של המעורבים, הובילה לנכונותם ורצונם של חשודים לשתף פעולה ואיפשרה את גיוסם כעדי מדינה. חלק מהמעורבים, בהם בכירים, נאלצו לפרוש מתפקידיהם הציבוריים, נוכח הראיות שנאספו כנגדם.

ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב, שנוהלה ע"י סגנית השר וחבר הכנת לשעבר פאינה קירשנבאום וגורמים נוספים אשר פעלו יחד להקצאת תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה, בין בצורת קבלת טובת הנאה אישית ומפלגתיות, לרבות באופן של העסקת פעילי מפלגה ובין בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים. חשיפת השיטה בלמה את המשך גזלת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים לפרויקטים עתידיים.

על פי המשטרה, ממצאי החקירה והראיות שנאספו מצביעים על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב, שנוהלה ע"י קירשנבאום וגורמים נוספים אשר פעלו יחד איתה, להקצאת תקציבי מדינה לגופים ממומנים שונים, בתמורה לקבלת רווח מתוך התמורה, בין בצורת קבלת טובת הנאה אישית, בין באופן של העברת טובות הנאה למפלגת "ישראל ביתנו", וכולל העסקת פעילי מפלגה ובין בצורת הנחייה לתשלומי "דמי ייעוץ" למקורבים. במשטרה אומרים כי חשיפת השיטה בלמה את המשך גזלת הכספים מהקופה הציבורית ומנעה העברת כספים לפרויקטים עתידיים.

החקירה הגלויה בפרשה החלה על בסיס ראיות שנאספו על ידי המשטרה בחקירה סמויה שממנה הצטיירה תמונה מטרידה בכל הנוגע להתנהלות כספית של בעלי התפקידים הבכירים. במשטרה אומרים כי ככל שחלף הזמן, התגבשה בקרב החוקרים ההבנה שמדובר בסיפו של "מדרון חלקלק" ולכן נדרש מעבר מיידי לחקירה גלויה.

ממצאי החקירה העלו שיטה משותפת בכל תתי הפרשיות וקשר שתיקה שאיפיין את חקירתם של הבכירים. השיטה כללה את המאפיינים המרכזיים הבאים: הבכירים מיצבו את מעמדם במשרה ראויה ומשפיעה בשירות הציבורי; הבכירים קיימו, במסווה של פעילות לגיטימית, תמיכה תקציבית לפרויקטים ציבוריים המאופיינים באהדה ציבורית ואשר היוו בסיס לפעילות פלילית; הבכירים גייסו שותפי סוד ובעלי פוטנציאל "ביצוע" למעשי הרמייה (מנהלים, 'מאכרים' וכיו"ב).

במשטרה מסבירים כי הבכירים זיהו תקציבים ייחודיים המצויים ב"שטח אפור" בעניינם יש להם שיקול דעת; הבכירים איתרו גורמים פוטנציאליים, כגון ראשי מועצות, ראשי עמותות ונוספים, שיש בהם רצון עז לקבלת תקציב חריג תוך "עצימת עיניים" ל"גזירת הקופון" ע"י הבכירים; מציאת פרויקטים מתאימים ורבים ככל האפשר להעברת תקציבים ולהסכמת מנהלי הפרויקטים ומעבר לשלב הביצוע, קרי העברת הכספים וגזירת התמורה.

החקירה נוהלה ע"י האגף לחקירות ולמודיעין, יחידת להב 433 היחידה הארצית לחקירות הונאה ולוותה מראשיתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה והמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. חומר החקירה יועבר בימים הקרובים למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

פרשת ועדת הארבעה והמיזם העסקי

ניר קידר

מממצאי החקירה עולה קיומו של קשר עסקי ושוחדי בין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום ומקורבים נוספים הן באמצעות ועדת הארבעה (ועדה שמטרתה לתקצב ולקדם אומנים עולים בקרב יוצאי חבר המדינות) והן באמצעות הקמת מיזם עסקי. בכל הנוגע לוועדת הארבעה, מחומר החקירה עולה כי קירשנבאום וגודובסקי היו מעורבים בהסכם שוחד, לפיו גודובסקי יפעל לתקצוב אירועים באמצעות הועדה ובתמורה, יקבלו קירשנבאום וגודובסקי 10% מגובה התקציב שיאושר ע"י הוועדה.

בנוסף, מצביעים ממצאי החקירה על שימוש בכספי שוחד של סגנית השר לשעבר לטובת הקמת מיזם עסקי ליבוא מוצרי טבק בטעמים לישראל, יחד עם שותפים אחרים. מחומר החקירה עולה כי קירשנבאום הייתה מעורבת בהקמת מיזם עסקי, במסגרתו  נדרשה להשקיע סכום של 150 אלף שקל, והעבירה את כספי השקעתה באמצעות תשלומים ששולמו ע"י חל"פ שומרון, מתנ"ס מועצת מטה בנימין ורמי כהן אשר שימש בזמנו יועץ ולימים מונה לתפקיד ציבורי, בתמורה לחשבוניות פיקטיביות שקיבלו מנתוני שירותים בגין שירות שלא ניתן מעולם.

פרשת עמותת "עזרא"

במרכז הפרשה הזו עומדת מערכת יחסית בין קירשנבאום לדני אלינסון, מנכ"ל תנועת עזרא העולמית. על פי המשטרה, סגנית השר לשעבר דאגה להעברת תקציבים ממשלתיים לתנועת "עזרא" בתמורה לקבלת טובות הנאה מסוגים שונים, עבורה באופן אישי ועבור מפלגת "ישראל ביתנו".

מחומר החקירה עולה כי בשנת 2010 הציעה קירשנבאום לאלינסון, מימון לתנועתו באמצעות העברת תקציבים ממשרדי הממשלה בתמורה לכך שמחצית מהכספים שיעברו ל"עזרא" ישמשו למימון "פעילות משותפת" של התנועה ומפלגת "ישראל ביתנו". בפועל, עולה מממצאי החקירה כי הכספים שימשו, בין היתר, למימון צרכיה האישיים של סגנית השר לשעבר, דוגמת רכישת מוצרי אלקטרוניקה שונים ומימון כרטיסי טיסה לה ולבני משפחתה ובנוסף לכך, למימון מטרותיה של מפלגת "ישראל ביתנו".

פרשיית החברה לפיתוח שומרון

אילן אסייג

במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספים מתקציב מדינה שסווגו כ"כספים קואליציוניים" בשליטתה של מפלגת ישראל ביתנו, באמצעות קירשנבאום לטובת מחיקת חובות עבר של החברה לפיתוח השומרון. בתמורה, שילמה החברה לפיתוח שומרון "עמלה" לצדדים שלישיים, המקורבים לסגנית השר לשעבר ואשר היו לה אינטרסים שונים, בביצוע תשלומים אלה ובנוסף סיפקה שירותי הסעה ללא תשלום למפלגת "ישראל ביתנו". מחומר החקירה עולה כי לחברה לפיתוח שומרון הצטברו חובות בעשרות מיליוני שקלים בגין הלוואות שניתנו  לה לצורך תמיכה כספית בבניית בתים בשטח המועצה.

על פי  החשד, קירשנבאום פעלה להעברת תקציבי מדינה לצורך הקטנת חובות אלה באמצעות העברת 3.5 מיליון שקל מתוך כספים קואליציוניים שנמסרו לשליטתה של מפלגת "ישראל ביתנו" ובתמורה להעברת כספים זו, העמידה החברה לפיתוח שומרון לרשותה "קופה", על סך של כ-1.5 מיליון שקל המיועדת לצרכיה ולצרכים פוליטיים מפלגתיים. ממצאי החקירה מעלים כי בהתאם לסיכום, סיפקה החברה לפיתוח שומרון למפלגת "ישראל ביתנו" שירותי הסעות ללא תשלום, רכשה שירותים במחירים מופרזים ממקורבים לסגנית השר לשעבר והעבירה כספים לשותפיה העסקיים.

פרשת עמותת "איילים"

מוטי מילרוד

במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספי תמיכה קואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", באמצעות קירשנבאום, לטובת תקצוב פעילותה של עמותת "איילים", שהיא עמותה שמטרתה בניית כפרים לסטודנטים בנגב ובגליל במטרה לחזק אזורים אלה. בתמורה לכך, שילמה עמותת "איילים" כספים לצרכים שונים, על פי דרישותיהם של סגנית השר לשעבר וראש מטה המפלגה, גודובסקי.   

מחומר החקירה עולה כי בין השנים 2011 ועד 2014 תמכה קירשנבאום בעמותת איילים, באמצעות העברת כספים מתקציב המדינה שנמסרו לשליטתה של מפלגת "ישראל ביתנו" במסגרת הסכמים קואליציוניים, בסך של כ-15 מיליון שקל, בתמורה לכך שהעמותה תעסיק מקורבים, תחזיר חלק מהכספים במזומן באמצעות גודובסקי, תשכור את שירותיו של אתר אינטרנט מסוים, תממן פעילות יחסי ציבור של סגנית השר לשעבר ותממן רכישת מדליות עבור וטרנים יוצאי חבר המדינות.

מממצאי החקירה עולה כי לאורך תקופת התמיכה בעמותה, פנה ראש מטה המפלגה, גודובסקי לעמותה בדרישות רבות לקבל שוחד עבור העברת הכספים  ואף התנה בחלק מהמקרים את העברת כספי התמיכה במילוי דרישותיו. ראשי העמותה, בהם מתן דהן מנכ"ל העמותה, לעיתים נענו לדרישותיו ולעיתים סירבו להן.

פרשת הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול

ניר כפרי

במרכזה של פרשה זו עומדת העברת כספי תמיכה קואליציוניים של מפלגת "ישראל ביתנו", באמצעות קירשנבאום, לטובת תקצוב פעילותה של הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. בתמורה לכך, שילמה הרשות, באמצעות המנכ"ל, יאיר גלר, כספים לצרכים שונים, על פי דרישותיהם של סגנית השר לשעבר ור' מטה המפלגה, גודובסקי.

מחומר החקירה עולה כי בין השנים 2012-2014 העבירה קירשנבאום 18 מיליון שקל לרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, כספים שמקורם בקופת המדינה, ונמסרים לשליטתה של מפלגת "ישראל ביתנו" במסגרת הסכמים קואליציוניים, זאת בתמורה לכך שהרשות, באמצעות המנכ"ל גלר, פעלה בהתאם לדרישותיה של סגנית השר לשעבר לגבי אופן השימוש בכספים, בין היתר, תשלומים להעסקת עובדים, פעילי מפלגה, והסכמים עם צדדים שלישיים, בהם היו לסגנית השר לשעבר אינטרסים שונים.

פרשת מועצת מגילות

ניר קידר

במרכז פרשה זו ניצב הסכם שוחד בו מעורב הלוביסט ישראל יהושע. על פי החשד, דאג יהושע, באמצעות קשריו במפלגת "ישראל ביתנו", להעברת כספים קואליציוניים למועצת "מגילות" בתמורה לתשלום "דמי ייעוץ", תוך ניסיון להסוות תשלומים אלה.

מחומר החקירה עולה כי הלוביסט יהושע היה מעורב בהסכם שוחד, על פיו בתמורה להשגת תקציבים למועצת מגילות ממשרד התיירות, מע"צ והחטיבה להתיישבות, ישולמו לו כספי המיועדים לתשלום שוחד, חלקם במזומן, בגובה שבין 20% ל-25%,  מסך התקציב שהתקבל.

ממצאי החקירה מעלים כי יהושע, ויזניצ'ר, מנכ"ל מע"צ לשעבר, וקירשנבאום פעלו להעברת תקציבים למועצת מגילות, וכי יהושע קיבל כספים עבור זאת.

פרשת מועצת תמר

מוטי מילרוד

פרשה זו כוללת מערכת יחסים שוחדית בין הלוביסט יהושע לבין דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר לפיה דאג יהושע, באמצעות קשריו במפלגת ישראל ביתנו, להעברת כספים קואליציוניים למועצת תמר תמורת לתשלום "דמי ייעוץ" תוך ניסיון להסוות תשלומים אלה.

מחומר החקירה עולה כי ראש המועצה הינחה ופעל להעברת 25% מסך התקציב שהועבר לרשות הניקוז המצויה בתחום המועצה, ללוביסט יהושע. הכספים נועדו לעובדי ציבור עבור העברת התקציב לרשות. עוד עולה ממצאי החקירה כי קירשנבאום דאגה להעברת תקציב לפרויקט מצדה, שמצוי בשטחה של מועצת תמר וליטבינוף העביר בתמורה שוחד בסך 400 אלף שקל ששולם ע"י מועצת תמר, בהוראת ליטבינוף, לחברה פרטית.

פרשת איגוד הכדורסל

עופר וקנין

במרכז פרשה זו עומדת קבלת תמיכה תקציבית לאיגוד הכדורסל מתוך כספי התמיכה השייכים להסכם הקואליציוני של מפלגת "ישראל ביתנו", על פי הנחייתה של קירשנבאום.

מחומר החקירה עולה כי בשנת 2011 הציג עצמו רמי כהן בפני ראשי איגוד הכדורסל כמי שיכול להשיג בעבורם תקציבי מדינה בהיותו יועץ של מפלגת ישראל ביתנו בתמורה לקבלת עמלה של 10% מהתקציב שידאג להעברתו.

עוד עולה מחומר החקירה כי קירשנבאום דאגה להעברת תקציב בסך של כמיליון שקל לאיגוד הכדורסל, באמצעות גוף בתחום הספורט, ביודעין כי 10% מהתקציב משולם כעמלה לרמי כהן ובת משפחתו.

ממצאי החקירה מעלים כי לאחר קבלת העמלה, העסיק כהן את בנה של קירשנבאום במשרה חסרת תוכן של ממש של איסוף חומר מהאינטרנט, בתשלום של יותר מ-25 אלף שקל מבלי שפגש מעולם בכהן לצרכי עבודתו.

פרשת איגוד הכדוריד

מחומר החקירה עולה כי משה קליסקי, איש יחסי ציבור המעורב בתחום הספורט, קידם יחסי ציבור עבור קירשנבאום, במסגרתה הוזמנה לאירועי ספורט מתוקשרים והציגה עצמה כמי שתומכת בקידום הספורט בישראל, זאת בתמורה להבטחה שלה לסייע לו במציאת עבודה.

על פי ממצאי החקירה, בעקבות סיכום בין קליסקי ליו"ר איגוד הכדוריד , העבירה סגנית השר לשעבר לאיגוד סכום של חצי מיליון שקל שמקורו בכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו ובתמורה קיבל קליסקי מהאיגוד עמלה של 180 אלף שקל וכן תשלומים בגין עבודות מיתוג וייעוץ שביצע עבור האיגוד.  

פרשת משרד התיירות

ניר קידר

ראשיתה של חשיפת הפרשה בממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 המתייחסים לאופן התנהלותו של השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב במכרזים שונים שהיו בתחום אחריותו, הנאמדים במיליוני שקלים, תוך הטייתם למקורביו.

ממצאי החקירה מצביעים על כך שמיסז'ניקוב העביר תקציבים של מיליוני שקלים לתקצוב פרויקטים שונים בתמורה ובתנאי לכך שהגורמים המתוקצבים יעסיקו מקורבת שלו, יוליה רוט, בתקופת כהונתו כשר התיירות. עוד העלו ממצאי החקירה כי מי ששימשה כראש לשכתו של השר לשעבר במשרד התיירות, לימור ברזילי, פעלה באופן שיש בו ביודעין כדי לשבש את החקירה.

במהלך החקירה ולאור התפתחות שהושגה במסגרתה בחומרים שנאספו, נבדקו חשדות נוספים לפיהם טלי קידר, ששימשה ראש מטה במשרד התיירות ולימים ראש מטה במשרד החקלאות, וגורמים נוספים מתוך משרד התיירות ומשרד החקלאות קידמו העסקתם של רונן משה, הבעלים של חברת יחסי ציבור ושל טל הראל, בעלים של חברה לייעוץ תקשורת, אסטרטגיה ויחסי ציבור לטובת ביצוע פרויקטים שעלותם הגיעה לסכומים של מיליוני שקלים תמורת שוחד מאותם אנשי מקצוע.

פרשות של שיבוש חקירה

מחומר החקירה עולה כי בוצעו עבירות של שיבוש הליכי החקירה במספר פרשיות. ממצאי החקירה מצביעים על כך שויקה רבין, ששימשה כעוזרתה הפרלמנטרית של סגנית השר לשעבר, השמידה מסמכים בטרם עוכבה על ידי המשטרה. כמו כן, על פי ממצאי החקירה, הינחה שאול מזרחי, יו"ר המשכ"ל, מעורבים כיצד לנהוג ומה לומר בעת חקירתם הצפויה במשטרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#