אושרה ייצוגית נגד עיריית פתח תקוה: לא מחזירה עודפי גבייה

בעיריית פתח תקוה קיימים 19 אלף חשבונות של תושבים שבהם יתרות זכות ביותר מ-15 מיליון שקל ■ בין היתר נטען שהעירייה גובה ריבית מיתרות החובה בלי להתחשב ביתרות הזכות ■ השופטת: "יש אפשרות סבירה שהשאלות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה"

אפרת נוימן

השופטת מיכל נד"ב מבית המשפט המחוזי מרכז אישרה בשבוע שעבר בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית פתח תקוה, שבה נטען כי העירייה אינה משיבה לתושבים תשלומי חובה שנגבו ביתר אף שהיא רושמת יתרת זכות לטובתם. עוד נטען כי העירייה אינה מבצעת השבה או קיזוז אלא אם יש פנייה אליה בעניין או כאשר הפקיד מבחין ביתרה "במקרה", וכי היא גובה ריבית מיתרות החובה בלי להתחשב ביתרות הזכות.

המשמעות היא שכעת ידונו בתביעה לגופה - אם כי ברבים מהמקרים שבהם תביעות ייצוגיות עוברות את רף אישור הבקשה, הצדדים מנסים לגבש בשלב זה הסכם פשרה.

עיריית פתח תקוהצילום: ניר קידר

את הבקשה לתביעה ייצוגית הגיש עזרא מורדכי, תושב העיר. זאת לאחר שבסוף 2012 בירר בנו בעירייה וגילה כי יש לאב יתרת זכות של 171 שקל בשל תשלומי חובה ששילם ביתר ב-2006. היתרה נוצרה משום שאשתו של מורדכי הציגה במארס שבאותה שנה זכאות להנחת אזרח ותיק בארנונה, ולכן נרשמה יתרת זכות לטובתו בגין ינואר־פברואר שכבר שולמו. יתרה זו לא קוזזה מחיוביו, המשולמים באמצעות הוראת קבע, בהמשך של אותה השנה או בשנים הבאות, אלא רק נרשמה בספרים. יתרת הזכות גם לא נשאה ריבית אלא הצמדה חלקית, לא דווח עליה לבני הזוג ועד למועד הגשת התביעה בסוף 2012 היא לא הוחזרה.

העירייה השיבה כי מדובר בטעות חד־פעמית שתוקנה עם הגשת הבקשה לייצוגית, וכי היא עושה כמיטב יכולתה להשיב יתרות זכות לנישומים. לכן, לטענתה, אין למורדכי עילת תביעה אישית ודין הבקשה להידחות.

השופטת מיכל נד"ב צילום: אתר בתי המשפט

לפי דו"חות שקיבל המבקש מהעירייה, לאחר שעתר לפי חוק חופש המידע, קיימים בעיריית פתח תקוה 19 אלף חשבונות של נישומים שבהם יתרות זכות בסכום של יותר מ-15 מיליון שקל. בפועל הסכום גבוה יותר: דו"ח היתרות אינו כולל את כל יתרות הזכות, שכן הדו"חות מתייחסים רק לחשבונות שבהם יש יתרת זכות "בשורה התחתונה".

השופטת קבעה כי התובענה יכולה להיכנס בגדר הסעיף בחוק תובענות ייצוגיות, שלפיו אפשר להגיש תביעה בעניין "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס, אגרה או תשלום חובה אחר". כלומר, לגישתה, אפשר להתייחס ליתרת הזכות שנוצרה בעקבות גבייה שלא כדין בדיעבד, כאל גבייה שלא כדין מלכתחילה.

עוד נקבע כי המבקש הרים את הנטל הראשוני המוטל בשלב זה, והראה כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה המשותפות לכלל חברי הקבוצה: האם מיידעת העירייה את הנישומים כי נוצרה לטובתם יתרת זכות? האם היא משיבה כדבר שבשגרה, בתוך זמן סביר, יתרות זכות הרשומות בספריה לטובת נישומים, גם לנישומים שאינם פונים אליה לקבלתם? והאם היא מחייבת נישומים המצויים ביתרת זכות בחשבון בריבית בגין "חוב" שנוצר באותו חשבון ואשר אינו מתחשב ביתרת הזכות?

השופטת הוסיפה כי יש אפשרות סבירה שהשאלות האמורות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.

מעבר לכך, הצדדים נחלקו בשאלה המשפטית אם על העירייה להשיב את יתרות הזכות בצרוף ריבית, גם אם לא התקבלה פניה בכתב להשבתם. השופטת לא אישרה זאת וקבעה כי אין אפשרות סבירה ששאלה זו תוכרע בתביעה לטובת הקבוצה. זאת, לאור סעיף 6 בחוק הריבית שלדבריה לא ניתן לפרשו "באופן שדי בידיעת הרשות על קיומה של יתרת הזכות כדי להקים חובה להשיבה בצירוף ריבית על פי חוק הריבית".

הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא "כל אדם שלזכותו יתרות זכות בשל תשלומי חובה ששילם לעיריית פתח תקוה, בחשבונו אצל העירייה במועד אישור הבקשה, שלא הושבה לו במהירות הראויה, וכן כל אדם שחויב בריבית בגין יתרות חובה לכאוריות בעוד היתה לו יתרת זכות באותו חשבון".

השופטת נד"ב חייבה את העירייה בתשלום שכר טרחה של 30 אלף שקל לעורכי דינו של מורדכי, עדי מוסקוביץ ודביר גליזר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker