הארכת ההתמחות - רק ללומדים מהשנה הבאה: "תשכפל עורכי דין מרמת אביב והרצליה"

באקדמיה חוששים שהארכת ההתמחות תפגע בעיקר באוכלוסיות המוחלשות ובתושבי הפריפריה ■ כשליש מהסטודנטים למשפטים מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך

יסמין גואטה
יסמין גואטה
טקס הסמכה של עורכי דין
טקס הסמכה של עורכי דיןצילום: יוסי זמיר

בשורה משמחת לכ–4,000 הסטודנטים הטריים שהתחילו היום את הלימודים לתואר במשפטים: שרת המשפטים, איילת שקד, קבעה כי הארכת ההתמחות לשנתיים לא תחול עליהם, ותהיה רלוונטית רק למי שיתחילו ללמוד בשנת הלימודים הבאה. שקד הודיעה על כך בפגישה שקיימה באחרונה עם נציגי התאחדות הסטודנטים.

מבחינת הסטודנטים, זה אינו סוף פסוק — והם מתכוונים להמשיך להיאבק בהארכת ההתמחות, שצפויה לדבריהם לפגוע דווקא באוכלוסיות המוחלשות. "הגילדה הצליחה לסגור בפניהם את השערים", אמר גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים. ואכן, היות שהמתמחים מקבלים בדרך כלל שכר מינימום, סטודנטים שאינם מקבלים סיוע מהוריהם עלולים להתקשות לשרוד התמחות של שנתיים.

"ניסיון של המבוססים לפגוע בפריפריה"

על פי סקר הסטודנט 2015, שביצע מכון מאגר מוחות עבור התאחדות הסטודנטים, כמעט חצי (48%) מהסטודנטים למשפטים מקבלים סיוע כלכלי מהוריהם במהלך הלימודים לתואר. עוד עולה מהסקר, שבו השתתפו יותר מ–10,000 סטודנטים למגוון מקצועות מרחבי המדינה, כי 30% מהסטודנטים למשפטים מגיעים מאשכול סוציו־אקונומי נמוך (הכנסת ההורים המשותפת נמוכה מ–10,000 שקל בחודש). ההסבר של ארדיטי לשיעור הגבוה הזה הוא שמקצוע עריכת הדין נתפש כמאפשר פרנסה טובה ומוביליות חברתית.

לא רק הסטודנטים למשפטים מתנגדים להארכת ההתמחות שיזמה שקד. באופן יוצא דופן, גם בקרב כל דקאני הפקולטות למשפטים בכל המוסדות האקדמיים שורר קונסנזוס כי הצעד שגוי. "הארכת ההתמחות תביא לירידה במספר מקומות ההתמחות, ותהיה לכך השפעה שלילית בעיקר על הפריפריה", אמר פרופ' יורם רבין, דקאן בית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל.

לדברי רבין, ההשפעה הזאת מתבטאת לא רק בהיבט הגיאוגרפי, אלא גם במובן הסוציו־אקונומי. "מסלול ההכשרה למשפטים יהיה ארוך יותר, והסיכוי למציאת התמחות יהיה נמוך יותר. אלה שייפגעו יהיו הסטודנטים מהפריפריה, שצריכים לנסוע לפקולטות מרוחקות מהבית ולעבוד בזמן התואר, ואין להם את הקשרים למצוא מקום התמחות".

איילת שקדצילום: נועם מושקוביץ

רבין הוסיף כי למקצועות עריכת הדין והשיפוט נדרשים לא רק אנשים מוכשרים — יש צורך גם בגיוון האוכלוסייה והאג'נדה. "דרושים לנו עורכי דין מהמגזר הערבי והבדואי, יוצאי אתיופיה וחרדים". לדבריו, הארכת ההתמחות תפגע בכל המגזרים הללו: "התוצאה תהיה שכפול עורכי הדין מהרדיוס של רמת אביב והרצליה".

פרופ' סיני דויטש, דקאן הפקולטה למשפטים במכללת נתניה, מסכים: "אני רואה בשינוי המצב ניסיון של החוגים המבוססים לפגוע בפריפריה". לדבריו, ההשכלה הגבוהה בישראל נפתחה בשנים האחרונות לאוכלוסיות מוחלשות, וכעת עומדים לחסום את לימודי המשפטים מחדש שוב באמצעות הארכת ההתמחות — שתקטין את מספר המקומות להתמחות ב–50%. "החוגים המבוססים ימצאו מקום להתמחות, ודווקא הפריפריה והאוכלוסיות המוחלשות יישארו בחוץ", הוא הוסיף.

את הדקאנים מטרידה סוגיה נוספת. במכתב ששיגר באחרונה פורום הדקאנים של הפקולטות למשפטים בישראל לשרת המשפטים, מחו הדקאנים על כך שההחלטה על הארכת ההתמחות התקבלה בלא התייעצות עמם. "לצערנו, שמענו על כך לראשונה מכלי התקשורת", הם כתבו. לדבריהם, הפקולטות למשפטים נושאות בעיקר נטל החינוך המשפטי והכשרת משפטני העתיד. "ככל הידוע לנו, מעולם לא התקבלו 
הכרעות בנושא כזה ללא התייעצות עם דקאני הפקולטות למשפטים, וללא שדעתם נשמעה", הדגישו במכתבם לשקד.

"בעיקר הוטרדנו מכך שללא התייעצות אתנו, הכרזת כי מחצית השנה הראשונה של ההתמחות תהיה במקביל ללימודים. זאת התערבות בתחום אקדמי טהור. להצעה יהיו השפעות משמעותיות, ארוכות־טווח ומרחיקות לכת על תוכניות הלימודים בפקולטות למשפטים, במיוחד בשנת הלימודים הרביעית והמסיימת", קבלו הדקאנים בפני שקד.

היוזמה — ניסיון לטפל בהצפת עורכי הדין

על הארכת ההתמחות הכריזה שקד בספטמבר בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין. שרת המשפטים הדגישה כי בכוונתה לחזק משמעותית את מנגנון הפיקוח על ההתמחות ולבחון אפשרות של תחילתה כבר בשנה הרביעית ללימודים, באופן שבו כל תהליך הלימוד וההכשרה יימשך חמש שנים — לדבריה, "מתוך תפישה שהמתמחים יגיעו בשלים ומקצועיים יותר לבחינות ההסמכה, ויצטרכו להראות מחויבות רבה יותר כדי שיוכלו להיקרא עורכי דין, מה שיוביל לירידה במספר עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית".

המהלך של שקד נעשה בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה. כל בכירי מערכת המשפט נתנו לו את ברכתם. מבחינת לשכת עורכי הדין, הארכת ההתמחות נועדה בראש ובראשונה לפתור את הבעיה המרכזית בשוק עריכת הדין — הצפת עורכי הדין.

כיום יש בישראל יותר מ–73 אלף עורכי דין, שרבים מהם מתקשים במציאת עבודה. לדברי נוה, רק במחוז תל אביב יש כרגע 3,500 עורכי דין מובטלים שמחפשים עבודה. באשר לרמה המקצועית, מבחינת לשכת עורכי הדין, השירות המשפטי שהציבור מקבל מידרדר בהתמדה. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה הדרמטית במספר התביעות בגין רשלנות מקצועית שמוגשות נגד עורכי דין ובתלונות לוועדות האתיקה של הלשכה. מבחינת הלשכה, הארכת ההתמחות תשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין ותאפשר להם לרכוש ניסיון.

עם זאת, לפי דויטש, הארכת ההתמחות נועדה להיטיב רק עם הגילדה של עורכי הדין. "שרת המשפטים מייצגת את כלל הציבור. הייתי מצפה שהיא תייצג אינטרסים ציבוריים ולא של גילדה מקצועית. חלק ניכר מההתמחות היא עזרה טכנית לעורכי הדין, ועזרה כזאת — בין אם תימשך שנה ובין אם שנתיים — לא תשנה את המצב". לדבריו, ההחלטה על הארכת ההתמחות פוגעת בחוק יסוד: חופש העיסוק, "מאחר שהיא מעוגנת בשיקולים זרים. מטרת ההארכה היא לא לשפר את מקצוע עריכת הדין, אלא לחסום אוכלוסיות חלשות מכניסה למקצוע".

מספר עורכי הדין שנמצא בעלייה מתמדת והרמה המקצועית שנתונה במגמה הפוכה מטרידים בשנים האחרונות את כל מערכת המשפט. כל שרי המשפטים שמונו בעשור האחרון נדרשו להתייחס לבעיות הללו — ללא הצלחה. האחרון שנדרש לכך היה שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן. גם הוא שקל את הארכת ההתמחות ואף מינה את מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, ד"ר גיא רוטקופף, לעמוד בראש צוות מחקר שיבדוק את סוגיית ההתמחות.

הסטודנטים שמתנגדים להארכת ההתמחות נסמכים על הדו"ח שגיבש צוות המחקר. לפי אותו דו"ח, "קיים קושי משמעותי במציאת מקומות התמחות לאור הפער בין ההיצע לביקוש. הארכת תקופת ההתמחות ל–18 או 24 חודשים תביא לצמצום מספר מקומות ההתמחות בשליש או בחצי".

הסטודנטים מתייחסים גם לסקר שערך מכון מאגר מוחות ב–2010 בקרב 610 מתמחים בעריכת דין, שהשתתפו בקורסי הכנה לבחינות לשכת עורכי הדין, והוגש גם לצוותו של רוטקופף. בסקר נמצא כי הרוב המוחלט (91%) של המתמחים הועסקו במקום ההתמחות בעבודות שאינן בתחום המשפט, 24% מהמתמחים אמרו כי משכורתם החודשית נמוכה מ–3,000 שקל, 71% טענו שהם מכירים מתמחים שמשתכרים פחות משכר המינימום, ו–71% טענו כי אינם מתוגמלים עבור שעות נוספות.

עוד נמצא בסקר כי 84% מהמתמחים סבורים שמנגנון הפיקוח של לשכת עורכי הדין על אופן עריכת ההתמחות אינו אפקטיבי. נתון נוסף הוא ש–65% מהמתמחים סבורים כי הארכת תקופת ההתמחות לא תשפר את הכשרתם המקצועית.

מחסור במאמנים

ב–2012, רגע לפני סיום כהונתו, הכריז נאמן כי ההתמחות לא תוארך. נאמן נימק את החלטתו בכך שהדבר יביא למחסור במאמני מתמחים ויעורר בעיות בשל הקשיים הכלכליים שחווים הסטודנטים.

הסטודנטים והדקאנים סבורים שההחלטה של נאמן היתה נכונה. "רעיונות והצעות להארכת ההתמחות מונחות על שולחן הממשלה יותר מ–15 שנה, וכל שרי המשפטים הבכירים שהיו קודם לכן דחו את הרעיון בשל הפגיעה בציבור — ציפי לבני, דניאל פרידמן ונאמן, שהם מצמרת המשפטנים בארץ", אמר דויטש — "במיוחד כשאין דרך לפיקוח ממשי על התוכן של ההתמחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום