השינוי הגדול אי-פעם בסדר הדין האזרחי מתקדם - למרות ההתנגדות העזה

ההתנגדויות הרבות מצד אנשי מקצוע אינן מרתיעות את שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון מקידום הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי ■ נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס יצא להגנת מחבר טיוטת התקנות החדשות: "השינוי חיוני. במתכונת אחרת גיבוש הטיוטה היה נמשך 10-5 שנים"

עידו באום

מאחורי הקלעים, ובמידה רבה של חוסר שקיפות, מתקדמת הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי - אולי הרפורמה הדרמטית והחשובה ביותר מבחינת מערכת בתי המשפט בשנים האחרונות.

שרת המשפטים, איילת שקד, ונשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מקדמות את הרפורמה במרץ, אף שהיא זוכה לביקורת בקרב שורה של קבוצות מקצועיות: עורכי דין, אנשי אקדמיה, פרקליטים וגם שופטים. הדוחפים העיקריים כיום לקידומה של הרפורמה הם המחבר שלה, השופט בדימוס משה גל, והיזם שלה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, ד"ר אשר גרוניס.

מרים נאורצילום: אלכס קולומויסקי

במה מדובר? לפני כעשרה חודשים פירסם משרד המשפטים טיוטת תקנות סדר דין אזרחי חדשות שאמורות להחליף את כל התקנות הקיימות. מדובר ברפורמה דרמטית, מכיוון שהתקנות קובעות כיצד יתנהלו משפטים אזרחיים בישראל.

הטיוטה שגובשה על ידי צוות בראשות השופט בדימוס גל, שהיה מנהל בתי המשפט, ספגה ביקורת קשה. הביקורת התמקדה בתקנות המוצעות, אך לא פחות מכך בתהליך המהיר והלא פומבי של גיבוש התקנות ללא שיתוף הציבור. זאת, בצד מחמאות לגל על נכונותו להשלים פרויקט כזה.

משרד המשפטים ממשיך לקדם את הרפורמה, לאחר סבב הערות שהתקבל מהציבור. ברפורמה כבר הוכנסו שינויים רבים, אך אלה לא פורסמו עדיין ולא ברור מתי תפורסם לציבור טיוטה מתוקנת.

בכנס סיכום שנת המשפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ביום חמישי, חשף גרוניס כמה שינויים שכבר הוכנסו ברפורמה המתגבשת. גרוניס שהיה מיוזמי הרפורמה ממשיך בנמרצות בדחיפת השינוי גם לאחר שפרש.

אשר גרוניסצילום: אלכס קולומויסקי

בהרצאתו הדף גרוניס את הביקורת על הרפורמה וטען כי מדובר בשינוי חיוני. הוא יצא להגנתו של השופט גל, והעריך כי לא ניתן היה להשלים את גיבושה של טיוטת תקנות סדר דין אזרחי בזמן סביר אילו הופקד הנושא בידי ועדה מגוונת.

לדבריו, "השופט גל מונה כוועדת יחיד. שכל אחד יחשוב כמה זמן היה לוקח אם היינו מטילים את התפקיד על ועדה. לדעתי זה היה לוקח חמש עד עשר שנים. הוא גם התייעץ עם פרופסורים, עורכי דין. מההיבט הפרוצדורלי של ניסוח התקנות יש לברך על מה שנעשה".

עורכי דין טוענים כי לא כל השופטים מקפידים על תקנות סדר הדין הקיימות וכי ניתן היה להימנע מרפורמה על ידי הדרכת השופטים והחזרתם לתלם. גרוניס אישר כי אחת המטרות הלא־כתובות של התקנות החדשות היא לגרום לשופטים להקפיד על סדרי הדין. "הטענה שחלק מהשופטים לא מקפידים על סדר דין אזרחי מצערת אותי, אם זה נכון. המטרה של התקנות החדשות היא למשטר את השופטים. משיתקבלו התקנות החדשות, ייערכו הדרכות לכל השופטים, ואני מקווה שהתקנות יקוימו", אמר.

גרוניס שיתף במקצת מההתלבטויות באשר לשינויים בטיוטת התקנות. זו הפעם הראשונה שבה נחשף הציבור לעבודה על טיוטת התקנות שפורסמה לפני כעשרה חודשים.

משה גלצילום: אמיל סלמן

הליך מקדמי: מאמץ לפשרה לפני תביעה

אחד החידושים מרחיקי הלכת בטיוטת תקנות סדר הדין הוא החובה של תובע לפנות במכתב לצד השני עוד לפני הגשת התביעה ולנסות להגיע עמו לפשרה. הליך זה אומץ מהמשפט האנגלי והוא מכונה פרוטוקול מקדמי לתביעה.

גרוניס תומך באימוצו של הליך זה, אך ככל הידוע סבורים במשרד המשפטים ובקרב שופטים בכירים כי ניתן לאמץ את ההליך רק במסגרת חקיקה, מכיוון שהוא מציב חסם בפני מימוש זכות הגישה לערכאות משפטיות. מצדדי התקנות מנסים להימנע מחקיקה כדי לגרום לאימוץ התקנות החדשות בטווח קצר.

אחת האפשרויות הנבחנות כדי להותיר את ההליך המקדמי במסגרת של תקנות היא ביטול חובת הפנייה המקדמית, לצד קביעה כי מי שיפעל בדרך הזו יוכל לקבל מועד מוקדם יותר בתור לשמיעת תביעתו או הנחה באגרה.

סדר דין מקוצר: זירוז כלל ההליכים

תקנות סדר הדין כוללות כיום אפשרות תביעה ב"סדר דין מקוצר" המשמש בעיקר אמצעי לתביעות של רשויות מקומיות וחברות גדולות, כמו בנקים וחברות תקשורת, נגד לקוחות חייבים. הצעת גל היא לבטל הליך זה ואולם הסיבה לכך אינה שההליך אינו מוצלח אלא שבתי המשפט חיזקו את היכולת של נתבעים להתגונן ורוקן את ההליך מאפקטיביות. לדברי גרוניס, "הרעיון הבסיסי של סדר דין מקוצר היה נכון אבל היישום לא היה כהלכה. אני מצטער על סדר דין מקוצר".

במקום זאת קובעת טיוטת התקנות החדשות כי כל ההליכים המשפטיים יתנהלו ככלל בשיטה שמזכירה את הליך סדר הדין המהיר כיום - כתבי טענות תמציתיים, מוגבלים מראש במספר העמודים, דיון משפטי מהיר ופסק דין מנומק.

בעקבות הערות שכבר התקבלו הוחלט כי בשלושה נושאים - רשלנות רפואית, קניין רוחני, ועניינים כלכליים - יוכלו הצדדים לפנות לנשיא בית המשפט המחוזי ולטעון כי מדובר ב"תביעה מורכבת". אם כך יוכרז, יוכל השופט בעצמו לקבוע סדרי דין. רעיון זה זכה בכנס חיפה לביקורת קשה מפי פרופ' אלון קלמנט מאוניברסיטת תל אביב, בין היתר כי תביעות מורכבות קיימות בתחומים אחרים, וגם לא ברור מה יהיו סדרי הדין שיחולו על תביעות כאלה.

ביטול תצהירי עדות ראשית: ויתור על פרוצדורה מיותרת

אחת ההצעות בטיוטת התקנות שמסעירה את המערכת המשפטית היא ביטול האפשרות להגיש את עדותם הראשית של עדים בהליך אזרחי באמצעות תצהיר. הצעה זו זוכה לביקורת אף בקרב השופטים עצמם. גרוניס תומך נלהב.

הנשיא בדימוס הודה כי "ההצעה מבטלת את הפרקטיקה של חקירה ראשית בתצהיר, והולכת בניגוד לכיוון בעולם. חלק ניכר מהשופטים לא מתלהבים מזה, אבל חשבו: מי כותב את התצהיר? עורך הדין. מה חושב המצהיר על ההליך השיפוטי כשהוא רואה שעורך הדין מנסח את התצהיר? אנחנו נמצאים במצב בלתי־רצוי, בלשון המעטה. אלפי אנשים שחותמים על תצהירים - הדעה שלהם על ההליך השיפוטי אינה טובה".

שופטים ועורכי דין טוענים כי ממילא היכולת לעמוד על אמינות עדים מתבצעת בחקירה הנגדית, ולכן תצהיר המסכם את העדות הראשית בכתב דווקא חוסך זמן שיפוטי. גרוניס השיב: "לדעתי גם בחיסכון בזמן וחשיפת האמת יש לזה ערך. איני בטוח שתצהיר חקירה ראשית תורם לקיצור ההליך. יכול להיות שבמקרה שיש תצהיר החקירה הנגדית ארוכה יותר".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker