פשרה ראויה בבנק לאומי

השופט הכלכלי חאלד כבוב יידרש להכריע אם לקבל את הפשרה שאישר דירקטוריון לאומי, או להורות על המשך ניהולה של התביעה הנגזרת ■ הדירקטוריון עשה מאמץ ניכר להבטיח סיום מהיר לפרשה הלא נעימה

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עידו באום

זה ייגמר בפשרה. השופט הכלכלי חאלד כבוב, שדן בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בנק לאומי ובכיריו לשעבר בפרשת הקנס שהוטל על הבנק עקב ניהול חשבונות נסתרים של לקוחות אמריקאים, יידרש להכריע אם לקבל את הפשרה שאישר דירקטוריון לאומי, או להורות על המשך ניהולה של התביעה הנגזרת. דירקטוריון לאומי עשה מאמץ ניכר להבטיח סיום מהיר לפרשה הלא נעימה. בדרך, נקבעו כמה תקדימים.

התקדים הראשון הוא מינוי ועדה בלתי תלויה ועצמאית להכריע כיצד לטפל באחריות ראשי הבנק לשעבר לנזק שנגרם. באופן חסר תקדים כללה הוועדה רוב של חברים חיצונים, ובהם היו"ר, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס השופט אורי גורן; השופטת בדימוס אורית אפעל גבי; וד"ר לאה פסרמן־יוזפוב, המתמחה בתאגידים וניירות ערך.

השופט חאלד כבובצילום: עופר וקנין

תביעה נגזרת רשאי בעל מניות להגיש במקום התאגיד, אם התאגיד נמנע מלנקוט פעולה למיצוי זכויותיו. בית המשפט הכלכלי קבע כי במקרה כזה יכול התאגיד להקים ועדה בלתי תלויה שתכריע אם ליטול את ניהול התביעה מהתובע. זה מה שעשה לאומי.

במקרה הזה, לוועדה הבלתי תלויה ניתנה סמכות כגוף שימליץ לדירקטוריון לאומי כיצד לנהוג. המגמה בפסיקה האמריקאית, שאומצה גם בישראל, היא כי ככל שבית משפט סבור שהוועדה הבלתי תלויה פעלה באופן מקצועי ועצמאי כך תקטן הנטייה להתערב בהמלצותיה. לכן, יש סיכוי סביר שהשופט כבוב יאמץ את הפשרה.

דו"ח הוועדה קובע כי יש הסתברות לכך שאיתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ' הפרו את חובת הזהירות כלפי הבנק, והתרשלו בכך שלא הגיבו לשינויים בנוף האכיפה הגלובלי ביחס לחשבונות סודיים שעלולים לשמש להעלמת מס. הקביעה הזו נותנת משנה תוקף לדרישה לבוא חשבון עם הבכירים.

הבנק העניק פטור לבכיריו מאחריות בגין הפרה של חובת זהירות וביטח אותם נגד תביעות כאלה, אך הוועדה מצאה כי היקף הפטור אינו מחסן את הבכירים לחלוטין מאחריות. מכיוון שהבכירים אינם יכולים להשיב מכיסם את הקנס בהיקף של 1.6 מיליארד שקל, העדיפה הוועדה בצדק לבחון את האפשרות של תביעה נגד חברות הביטוח. אלה הציעו הסדר חסר תקדים בהיקפו בממדים ישראליים — 360 מיליון שקל — אם כי אין לשכוח כי גם הקנס הוא עצום וחסר תקדים באותה מידה.

ההחלטה לאמץ את הסדר הפשרה משקפת את הקושי בניהול תביעה מורכבת כזו, משכה, עלותה, וכן הנזק שייגרם למוניטין הבנק ולנכונות של מנהלים בעתיד לקחת סיכונים עסקיים. אלה שיקולים לגיטימיים לחלוטין. ויש גם תקדים ציבורי: מרגע שחברות הביטוח יפצו את הבנק בשמם של המנהלים, לא ניתן יהיה לתבוע עוד דבר מרף, מאור ואיצקוביץ'. בכל זאת, יפה עשתה הוועדה שדרשה מהשלושה להשיב את הבונוסים. השלושה הסכימו להשיב את החלק היחסי מתוך המענקים. הוועדה מודה כי סכום ההשבה אינו גבוה, אך בהתחשב בכך שההסדר עם חברות הביטוח ממצה את זכות התביעה נגד המנהלים; בכך שלא היה סעיף השבת בונוסים (Clawback) בהסכמי ההעסקה של המנהלים, וגם לא היה נהוג לכלול סעיף כזה — הנכונות להשיב את הכסף היא צעד ראוי.

ההפתעה בדו"ח היא התנהלות רואי החשבון של הבנק: סומך חייקין (KPMG) וקוסט פורר גבאי את קסירר (EY). הוועדה סברה כי גם להם יש אחריות כלפי הבנק בגין כשלים בעבודתם, אך רואי החשבון דחו טענה זו וסירבו להשתתף בהסדר הביטוח. אם תוגש תביעה נגד רואי החשבון, הסדר הפשרה ייאלץ כנראה להמתין עד תום ניהולה, בעוד שנים. הסירוב האסטרטגי של רואי החשבון להשתתף בהסדר הביא לכך שהוועדה המליצה שלא לתבוע אותם כלל. במקום זאת יידרש הדירקטוריון לשקול את המשך העסקתם של שני המשרדים של רואי החשבון האלו בעתיד. ספק אם זו סנקציה שדי בה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker