פרקליטות מיסוי וכלכלה מייבשת את החשודים: ממתינים 4.5 שנים להחלטה בעניינם

דו"ח של נציבות הביקורת על מערך התביעה: "אדם הממתין להכרעה בתיק חקירה חי במתח רב וזכאי מכוח היותו אדם ואזרח במדינת ישראל, לטיפול מהיר, יעיל, מקצועי, אחיד ושקול"

יסמין גואטה
יסמין גואטה

כמה זמן לוקח לפרקליטות מיסוי וכלכלה להחליט על הגשת כתבי אישום או סגירת תיק? נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) הגישה היום (ב') ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין דו"ח ביקורת המתייחס לטיפול של פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בתיקי הכנה. מדובר בתיקים שמגיעים לפרקליטות לאחר סיום החקירה על ידי הרשות החוקרת - המשטרה, רשות המסים או רשות ניירות ערך. הפרקליטות אמורה להחליט בתיקים האלו על הגשת כתב אישום או על סגירה.

בדו"ח נמצא, בין היתר, כי משך זמן הטיפול בתיקים שנפתחו לפני 2011 הוא בלתי סביר ואורך 40 חודשים בממוצע. כמו כן נמצא כי יש פער בלתי סביר בין מועדי קבלת ההחלטה בעניינם של כלל החשודים בתיקים עם מרובי חשודים, ואי עמידה במועד הקבוע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בתיקים אלה.

התברר גם במהלך ביקורת זו, שלכל אורך טיפול הפרקליטות בתיקים מרובי חשודים קיימים קשיים משמעותיים שההשלכה שלהם על חיי האנשים החשודים היא השלכה קשה ביותר. עוד נמצא כי נכון לסוף חודש מארס 2015, קיימים 22 תיקים שעדיין לא הסתיימו למרות שנפתחו לפני אוגוסט 2011, ביניהם גם תיקים שנפתחו בשנת 2009.

נציבת הביקורת, הילה גרסטל ציינה בדו"ח כי נקודת המוצא היא שליקויים ועיכובים בטיפול הפרקליטות בתיקי הכנה יוצרים עינוי דין כאשר האזרח אינו יודע מה ילד יום וכיצד עליו לכלכל את צעדיו. "אדם הממתין להכרעה בתיק חקירה שנפתח נגדו בין לשבט (הגשת כתב אישום) ובין לחסד (סגירת התיק נגדו) חי במתח רב וזכאי מכוח היותו אדם ואזרח במדינת ישראל, לטיפול מהיר, יעיל, מקצועי, אחיד ושקול", נכתב בדו"ח.

הילה גרסטלצילום: מוטי מילרוד

בדו"ח ניתן דגש על בחינת יישום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1202. הנחיה זו, שנכנסה לתוקף בספטמבר 2011 עוסקת במשך טיפול הפרקליטות בתיקים מרגע הגעתם אליה ועד הגשת כתב אישום.

הביקורת התייחסה לתיקי הכנה במהלך 2014-2013 לפי מספר קטגוריות ביניהן: תיקים בסטטוס הכנה שלא התקבלה לגביהם החלטה כלשהי בפרקליטות עד תום 2014, תיקים שבמהלך תקופת הביקורת הוגש בהם כתב אישום ביחס לחשוד אחד לפחות ותיקים שבמהלך תקופת הביקורת  נסגרו כלפי חלק מהחשודים.

יעד ביקורת מרכזי היה בחינת משך זמן הטיפול בתיקים, ממועד קבלת התיק בפרקליטות ועד מועד מתן ההחלטה בעניינם של החשודים בתיק, זאת בהתחשב ב"עצירות טיפול", כלומר, אירועים בחיי התיק שמשהים את טיפול הפרקליטות בתיק, כגון השלמת חקירה המבוצעת על ידי הגוף החוקר או עריכת שימוע לחשוד.

פרקליטות מיסוי וכלכלה מונה כ-50 פרקליטים ומורכבת משלוש מחלקות: מחלקת מסים, מחלקה כלכלית ומחלקת ניירות ערך. מספר התיקים שנפתחים בפרקליטות מסוי וכלכלה מצומצם יחסית - מידי שנה מתקבלים כ-150 תיקים מגופי חקירה שונים. לשם ההשוואה, במהלך שנת 2013 מספר התיקים הנמוך ביותר שהתקבל היה בפרקליטות מחוז צפון ומנה 3123 תיקים, בכל שאר המחוזות נפתחו מספר גבוה יותר של תיקים. עם זאת, היקף חומרי החקירה בתיקים הללו הוא רב.

תוצאות הבדיקה המדגמית שנערכה בביקורת העלו שככלל, משך זמן הטיפול המתועד בתיקים שנפתחו לפני מועד תחולת הנחיית היועץ הוא בלתי סביר, ועומד בממוצע על 40 חודשים - למעלה משלוש שנים, זאת בהתחשב בעצירות טיפול.

באשר לתיקים שנפתחו לפני הנחיית היועץ אותר כי משך זמן הטיפול הקצר ביותר עומד על 15 חודשים ומשך זמן הארוך ביותר עומד על 81 חודשים, בעוד הנחיית היועץ קובעת משך זמן של 18 חודשים בלבד לעבירות אלו.

בביקורת נמצא כי החלת הנחיית היועץ על תיקים מאוגוסט 2011 בלבד מובילה לקיצור משך הזמן בתיקים "חדשים" מבלי להבטיח טיפול בתיקים "ישנים" הממתינים לבירור דין תקופה ארוכה. על פי הדו"ח, נכון לסוף חודש מארס 2015, קיימים 22 תיקים שעדיין לא הסתיימו למרות שנפתחו לפני  אוגוסט 2011, ביניהם גם תיקים שנפתחו בשנת 2009.

בכל הנוגע לתיקים שנפתחו לאחר מועד תחולת הנחיית היועץ –  נמצא בבדיקה המדגמית כי משך זמן הטיפול בתיקים אלו הוא סביר ועומד על 12 חודשים בממוצע, זאת בהתחשב בעצירות טיפול ומבלי להתחשב בהחלטות לגבי חשודים שלא נכללו בהחלטה הראשונה בתיקים מרובי חשודים. עם זאת, על פי התיעוד הקיים בתיקים שנבדקו, ב-15% מהתיקים שבהם הוגש כתב אישום וב-33% מהתיקים שנגנזו במחוז, משך הזמן חרג מעבר לקבוע בהנחיה.

באשר לתיקים מרובי חשודים, שהם רוב התיקים בפרקליטות מיסוי וכלכלה, נמצא שביותר ממחצית התיקים, לא התקבלה החלטה בעניינם של כלל החשודים במועד ההחלטה הראשונה שתועדה. משך הזמן שחלף ממועד מתן ההחלטה הראשונה בתיק ועד למועד ההחלטה בעניינם של יתר החשודים בתיק עמד על 55 חודשים בממוצע בתיקים שנפתחו לפני הנחיית היועץ ו-20 חודשים בתיקים שנפתחו אחרי מתן ההנחיה.

בדו"ח מצוין כי הפרשנות הניתנת על ידי הפרקליטות להנחיית היועץ בעניין לוחות הזמנים היא כי היא חלה רק עד למתן החלטה לגבי החשוד הראשון בתיק, ומרגע שניתנה החלטה זו, אין עוד חובה לעמוד בהנחיה לגבי כל חשוד וחשוד. אולם מודגש כי נבת"ם סבורה שפרשנות זו אינה הפרשנות הרצויה. כל חשוד וחשוד הוא עולם בפני עצמו, ויש לשמור על זכויותיהם של כלל החשודים בתיק. הרציונל העומד מאחורי הנחית היועץ, עומד לגבי כל חשוד בנפרד ולא לגבי תיק או חשוד אחד בתיק.

דו"ח הביקורת מספק גם דוגמאות, כך למשל, בתיק שנפתח באוקטובר 2011 נגד תשעה חשודים נותרו שלושה חשודים שלא התקבלה בעניינם החלטה עד היום, על אף שנגד שלושה הוחלט להגיש כתב אישום.

נבת"ם ממליצה לקדם את המדיניות הפנימית בפרקליטות, שניצניה הופיעו לאחר פרסום דוח הביקורת הראשון, שלפיה לאחר ישיבת השימוע, תיתן הפרקליטות את המלצותיה באשר לסיום התיק לגבי כלל החשודים. אימוץ המלצה זו יביא לשיפור וייעול מערך התביעה ולהבטחת זכויותיהם החוקתיות של החשודים.

"ללא תיעוד מלא ומהימן"

הדו"ח מתייחס גם להיעדר תירגום של הנחיית היועץ להנחיות ונהלים פנימיים המגבשים מדיניות סדורה בנושא המבוקר לרבות מנגנונים תומכים. כמו כן הוא מציין גם תיעוד לוקה בחסר בתיקי הפרקליטות אשר אינו מאפשר לבצע מעקב בלתי-תלוי מהימן אחר משך זמן הטיפול בתיק ולקיים מנגנוני בקרה ודיווח מיטביים.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת לבצע בתיק "עצירות טיפול" בעילות שונות, למשל במקרים בהן נדרשות השלמות חקירה ושימוע לחשודים. עילות אלו עוצרות את מניין הימים של מרוץ זמן הטיפול בתיק. בדו"ח נכתב כי תיעוד מלא ומהימן של מועד תחילתה וסיומה של כל עצירת טיפול בתיק הוא קריטי הן לשם עמידה בהנחיית היועץ, הן עבור הטיפול השוטף בתיק, הן לצורך פיקוח ובקרה על ידי גורמי הניהול בפרקליטות. ללא תיעוד מלא ומהימן, לא ניתן לקבל תמונת מצב מדויקת בדבר משך זמן הטיפול בתיק ועמידתו במועדים שקבע היועץ.

בבחינה שבוצעה בתיקים בהם התאפשר עיון בפרקליטות מיסוי וכלכלה אותר כי עצירות הטיפול לא תועדו באופן מלא בגיליון הטיפול בתיקים. "משמעות תיעוד לקוי זה הוא כי לדרג הניהולי אין אפשרות לקבל באופן בלתי תלוי תמונת מצב מלאה על תיק ספציפי ומצבת כלל התיקים החורגים ממועדי היועץ, וקיימת תלות בעייתית בדיווח על ידי ראשי הצוותים באשר לידע המצוי באופן בלעדי בידי הפרקליט המטפל. נכתב בדו"ח.

במסגרת הביקורת בוצעה בדיקה מדגמית  בתיקים בהם התאפשר עיון בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ונמצא כי לפחות 49% מעצירות הטיפול שאותרו לאחר הטמעתה של מערכת המחשוב ביולי 2013, לא תועדו ולא דווחו כנדרש במערכת המחשוב או בכל דרך מובנית אחרת.

על פי הדו"ח, משמעות תיעוד לקוי היא שהדרג הניהולי בפרקליטות, לרבות פרקליט המדינה ופרקליטת המחוז, אינו יכול לקבל תמונה מלאה, מדויקת  ואובייקטיבית אודות  התיקים החורגים ממועדי היועץ, באופן שאינו תלוי בדיווחים פרסונליים של הפרקליטים המטפלים וראשי הצוותים.

עוד נקבע כי בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא הועברו על ידי פרקליט המדינה דיווחים שנתיים ליועץ מבעוד מועד בדבר תיקים הטעונים מתן ארכה מהיועץ המשפטי לממשלה - במקרים רבים הוגשו בקשות למתן ארכה באיחור רב, דבר המעיד על העדר מנגנוני בקרה ודיווח יעילים בנושא המבוקר.

ארגון הפרקליטים: "הנציבות פועלת בחוסר סמכות"

ארגון הפרקליטים הגיב לד"וח החדש על פרקליטות מיסוי וכלכלה: "על סמך דו"ח גולדברג, הנציבות הינה יצור 'יצור כלאיים' בלתי מוכר בעולם הביקורת שלא נשען על בסיס משפטי נכון וראוי. לכן אנו סוברים כי הנבת"ם איננה יכולה לנהוג כתמול שלשום ולפרסם דו"חות והיה עליה לכל הפחות לאפשר לשרת המשפטים וליועץ המשפטים לממשלה ללמוד את הדו"ח ולגבש מסקנותיהם.

מה גם שעל פי דו"ח הוועדה הנושאים המצויינים בדוח זה נתונים לביקורת הפנים של המשרד ו/או הפרקליטות. אנו קוראים לנציבות הביקורת להפסיק לאלתר את פעילותה למצער עד לקבלת החלטה על הקמת שני הגופים הנפרדים שנקבעו בדו"ח גולדברג ועד לכינונם בחקיקה, המתחייבת מעצם פעולתם ולא לפעול, כעולה מדו"ח גולדברג, בחוסר סמכות. כך מתחייב מכל גוף מינהלי, שהמצב המשפטי לגביו הובהר על ידי גורם כה בכיר, שמונה לשם בחינתו ובפרט כאשר המשך פעילותו באופן זה פוגעת בזכויות בסיסיות. ארגון הפרקליטים אף מצר על כך שהנציבות בחרה בהודעתה לתקשורת אודות הדו"ח הנוכחי לציין רק את הקשיים שמצאה ולא טרחה לציין ולו היבט חיובי אחד מכל אלה שפורטו בדו"ח עצמו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker