לראשונה: פסק דין שניתן בסין נאכף בישראל

ישראלי שהפסיד בתביעה בסין וחויב ב-1.8 מיליון דולר, טען כי לא מתקיימת "דרישת ההדדיות" בין ישראל לסין ■ שופטת המחוזי קבעה: יש פוטנציאל סביר לאכיפה של פסק דין ישראלי בסין

אפרת נוימן

השופטת תמר אברהמי, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הכריעה בשבוע שעבר בשאלה שעלתה בראשונה בבתי המשפט בישראל — אם ניתן לאכוף בישראל פסק דין שניתן בסין. מדובר בפסק דין שניתן בסוף 2009 במחוז ג'יאנגסו שבסין.

לפי פסק הדין חויב יצחק רייטמן, שעסק בהשמה של עובדים לביצוע פרויקטים, לשלם לחברה קבלנית לעבודות הנדסה בחו"ל שתבעה אותו ונמצאת בבעלות מלאה של ממשלת סין, כ-1.8 מיליון דולר.

צילום: אוליבייה פיטוסי

בתחילת 2008 נחתם הסכם בין החברה הסינית לחברה ניו זילנדית, שבבעלותו של רייטמן, לעניין גיוס ומשלוח פועלי בניין סינים לפרויקטים של בנייה באוקראינה. ואולם ההתקשרות עלתה על שרטון והפועלים חזרו לסין. החברה הסינית תבעה את רייטמן — וזכתה בתביעה.

לאחר שהתבקשה בישראל אכיפתו של פסק החוץ (פסק דין שניתן במדינה אחרת), באמצעות עוה"ד דורון שמעוני, משה שמעוני וגרשון פינק ממשרד שמעוני ושות', שייצגו את החברה הסינית, הטענה העיקרית של רייטמן היתה כי לא מתקיימת "דרישת ההדדיות" בין ישראל לסין כדי שניתן יהיה לאכוף את פסק החוץ. בנוסף, טען רייטמן, בין השאר, שפסק החוץ נעדר סמכות בינלאומית והוא ניתן תוך פגיעה אנושה בזכויותיו להליך הוגן ולהשמעת טענותיו.

התקדים הרוסי

צילום: בלומברג

בשנים האחרונות עלתה שאלה דומה בנוגע לפסק חוץ שניתן ברוסיה שהוכרעה לבסוף בעליון. מדובר היה בסכסוך בין החברה הישראלית דאבל קיי, העוסקת במסחר בגז ובדלק, לבין חברה־בת של התאגיד הרוסי גזפרום, העוסקת בתחום האנרגיה.

בתחילת 2009 ניתן על ידי בית משפט במוסקווה פסק דין הקובע כי דאבל קיי צריכה לשלם לגזפרום כ–5 מיליון יורו על רקע חוזה להספקת גז שהיה בין השתיים.

כשגזפרום הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכיפת פסק החוץ, טענה דאבל קיי כי לא התקיימה דרישת ההדדיות, שכן פסקי דין ישראלים אינם נאכפים ברוסיה ולא קיימת אמנה בין ישראל לרוסיה בעניין זה. המחוזי קיבל את בקשתה של גזפרום והורה על אכיפת פסק הדין.

צילום: XINHUA / AFP

דאבל קיי עירערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, והשופטת דפנה ברק־ארז, שנתנה בספטמבר 2014 את ההחלטה שאליה הצטרפו השופטים יורם דנציגר ונעם סולברג, ציינה כי "הונח בסיס מספק לקביעה שהפסיקה הרוסית אוכפת פסקי דין זרים גם בלא אמנה דו־צדדית בין מדינת המקור שלהם לרוסיה, כמו גם לטענה שאכיפה זו אינה מלאה או מוסכמת על הכל". לכן, לגישתה, המצב המשפטי הנוכחי ברוסיה מספק את דרישת ההדדיות. בקשה לדיון נוסף נדחתה.

אין צורך בהוכחת אכיפה דה־פקטו

השופטת אברהמי התייחסה לפסק הדין בעניין דאבל קיי שצימצם וחידד מחלוקות בסוגיית ההדדיות ומציינת כי מדובר בגישה מקלה ביחס לדרישת ההדדיות תוך מתן ביטוי לתפישה שמעודדת שיתוף פעולה עם שיטות משפט אחרות. עוד נקבע בפסק דין דאבל קיי, כי הנטל להוכחת העדר הדדיות מוטל על הנתבע.

בהתאם לפסק דין דאבל קיי מדובר בקיומו של פוטנציאל סביר לאכיפה של פסק דין ישראלי (במדינה הזרה הרלוונטית) ואין חובה לדרוש הוכחה לאכיפה דה פקטו. ככל שהפרקטיקה המשפטית במדינה הזרה יוצרת בסיס לכך שייאכפו בה פסקי דין ישראליים, אין צורך להוכיח שכבר קיים ניסיון מבוסס של אכיפת פסקי דין ישראליים.

במקרה של סין, לא נמצא מקרה בו בית משפט בסין אכף או סירב לאכוף פסק דין ישראלי ולהפך.

גם היועץ משפטי לממשלה, שהתבקש לתת חוות דעת בעניין, לא פירט מקרים כאלה. בנוסף, לא קיימת אמנה בינלאומית רלוונטית לעניין הכרה ואכיפה של פסקי חוץ כספיים שישראל וסין צדדים לה. "שאלת ההדדיות בכל הנוגע לאכיפת פסקי חוץ בין ישראל לסין הנה אפוא וככל הידוע בבחינת 'תלם שטרם נחרש'", ציינה השופטת אברהמי.

השופטת הגיעה למסקנה כי מבחינת לשון הדין הסיני אין מניעה לאכוף פסקי דין של ישראל, כך שהשאלה שהיא נדרשה אליה היא אם קיים "פוטנציאל סביר" לאכיפה כזו ובהתאמה — אם מתקיימת דרישת ההדדיות לפי הדין הישראלי.

לאחר שבחנה את הראיות ועדויות המומחים הגיעה השופטת אברהמי למסקנה כי בעת הנוכחית יש פוטנציאל סביר לאכיפה של פסק דין ישראלי בסין, המספק את דרישת ההדדיות. היא לא קיבלה את הטענות הנוספות שהעלה רייטמן, וקיבלה את התביעה במובן זה שהוכרז כי פסק הדין שניתן בסין הוא אכיף בישראל. רייטמן חויב בהוצאות של 75 אלף שקל.

כמו בעניין דאבל קיי, גם כאן קבעה השופטת כי אם ישתנה המצב המשפטי בסין או שיתברר בהמשך כי פסקי דין ישראליים אינם נאכפים, על דרך העיקרון, בסין — יוכל לחול שינוי גם בהתייחסות לאכיפתם של פסקי דין סיניים בישראל.

מעוה"ד נועם רונן ונגה חרובי ממשרד גורניצקי ושות' המייצגים את הנתבע, נמסר בתגובה: "אכן מדובר בהחלטה תקדימית ובסוגיה תקדימית, כפי שכתב גם בית המשפט בהחלטתו. אשר על כן, לא מן הנמנע, שסוגיה זו תתברר בפני בית המשפט העליון".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker