יוצאים בשאלה תובעים את המדינה: דורשים פיצוי על כך שלא למדו לימודי ליבה

52 התובעים טוענים כי אחרי שלמדו במוסדות חינוך חרדיים המוכרים וממומנים על ידי המדינה בלי שלמדו לימודי ליבה, נפגעה יכולתם להשתלב בשוק התעסוקה ■ עמותת יוצאים לשינוי, שיזמה את התביעה: "המטרה אינה כלכלית גרידא, אלא מבקשת להוביל שינוי במתן הזדמנויות"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים17

תביעת נזיקין של 52 יוצאים בשאלה בסך 4 מיליון שקל הוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרדי החינוך, הכלכלה והביטחון. התובעים טוענים כי על המדינה לפצותם בשל הנזקים שנגרמו להם מכך שלמדו במוסדות חינוך חרדיים המוכרים וממומנים על ידי המדינה מבלי שלמדו לימודי ליבה. בשל כך, הם טוענים, נפגעה קשה יכולתם להשתלב בשוק התעסוקה ולהתקיים בכבוד באופן עצמאי.

יוזמת התביעה היא עמותת יוצאים לשינוי, שהוקמה לפני כשלוש שנים בידי קבוצת יוצאים בשאלה בוגרי המגזר החרדי. מטרת העמותה היא להביא לשוויון זכויות והזדמנויות עבור יוצאים בשאלה ולכל בוגר המגזר החרדי שאינו בהכרח מקיים כיום אורח חיים חרדי.

תלמידים במגזר החרדי על שולחן הלימודים
תלמידים במגזר החרדיצילום: איל ורשבסקי

לפי כתב התביעה, "המדינה בחרה להתכחש לאחריותה כלפי התובעים, והניחה לבתי הספר ולישיבות שבהם למדו לחמוק מחובתם ליישם את תוכנית הליבה ולהקנות לתלמידיהם את היכולת הבסיסית לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד. כתוצאה מכך, סיימו התובעים את לימודיהם כשברשותם ידע בסיסי בלבד במקצועות חיוניים דוגמת מתמטיקה, אנגלית ומדעים".

עוד נכתב בתביעה, כי "התובעים הצליחו בכוחות עצמם ועל חשבונם להגשים את חלומם ולהשלים את פערי ההשכלה. ואולם רובם ככולם נאלצו להקדיש לשם כך שנים ארוכות, והשקיעו סכומי כסף ניכרים ברכישת השכלה שאותה היה על המדינה לספק להם — בדומה ליתר בני גילם".

התובעים טוענים כי הנזקים נגרמו להם על ידי המדינה, שנמנעה מהקמה ומימון של מוסדות חינוך חרדיים המאפשרים לימוד לימודי ליבה, והתנערה מחובתה לפקח על תוכני הלימוד הנלמדים בהם. עוד הם טוענים, כי המדינה מפלה אותם לרעה בכך שהיא מונעת מהם להשתתף בתוכניות סיוע להשתלבות בלימודים ובתעסוקה לבני המגזר החרדי.

בכתב התביעה מפורט לגבי כל אחד ואחד מהתובעים היכן ומה למד במוסדות חינוך חרדיים, הסכומים שהוא שילם להשלמת הלימודים כדי שיוכל ללמוד במוסד אקדמי, אובדן ההשתכרות שלו בתקופת השלמת הלימודים ובנוסף מתבקש פיצוי של 50 אלף שקל בגין עוגמת נפש. הנזק הנטען הוא 11 מיליון שקל, אבל מטעמי תשלום אגרה הם תובעים 4 מיליון שקל.

צילום: איל ורשבסקי

כך, למשל, אחד התובעים, בן 30, למד בתלמוד תורה בירושלים (מסגרת המקבילה לבית הספר היסודי) שם למד מתמטיקה בסיסית ולא למד אנגלית כלל. לאחר מכן הוא למד בישיבה (המקבילה לתיכון) בירושלים, שם לא למד לימודי חול בכלל, ולאחר שחזר בשאלה הוא השלים בגרויות במכון לחמן במשך שנתיים בעלות של כ–20 אלף שקל. כיום הוא סטודנט לתואר שני בהנדסת מכונות בטכניון.

במקרה אחר מדובר בתובעת בת 32 מירושלים שלמדה, בבית הספר היסודי מתמטיקה ואנגלית ברמה בסיסית, ובתיכון למדה ברשת החינוך החרדי בית יעקב מעט לימודי חול. היא חזרה בשאלה כשהיתה בכיתה י"ב ועברה לתיכון חילוני. אחרי ששירתה בצה"ל, והשלימה בגרויות בעלות של 7,000 שקל, היא לומדת כיום צילום בבצלאל.

"לקבל אחריות על בוגרי המגזר החרדי"

התובעים, המיוצגים על ידי עו"ד שלמה לקר, מוסיפים כי בשורה של פסקי דין, בג"ץ כבר עמד על חובתו של משרד החינוך לדאוג לכך שיילמדו לימודי ליבה במוסדות החינוך העל־יסודיים במגזר החרדי, אך במקום שייושמו פסקי הדין, נחקק חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, שנועד להכשיר את המצב שבג"ץ קבע שאינו חוקי.

"גם לאחר חקיקת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, וגם בהנחה שהחוק הוא ראוי, היה על המדינה לייחס משקל משמעותי לאינטרס של התלמידים החרדים החפצים בכך ללמוד לימודי הליבה, כדי שיוכלו לבחור בהשכלה ובמקצוע המתאימים לפוטנציאל ולתחומי העניין שלהם. ואולם למעשה המדינה לא כוננה כל מסגרת סבירה שתיתן מענה לצרכים אלה של התובעים ולא יצרה מנגנון של פיצוי ראוי למי שנגזר עליהם להשלים את לימודיהם על חשבונם ועל חשבון שנות העבודה שלהם בבגרותם", נכתב בכתב התביעה.

לדברי עמותת יוצאים לשינוי, "התביעה מוגשת מתוך שאיפה לגרום לרשויות הרלוונטיות לייצר פתרונות השכלה ראויים עבור כל בוגרי המגזר החרדי ולעסוק בסוגיית לימודי הליבה. מטרת התביעה אינה כלכלית גרידא, אלא מבקשת להוביל שינוי במתן הזדמנויות להשלמת פערי השכלה בקרב יוצאים בשאלה והובלת המדינה לקבלת אחריות על בוגרי המגזר החרדי ובכללם היוצאים והיוצאות בשאלה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker