המקופחים, המוזרים והחסרים: הקשר בין גל הירש, יצחק תשובה והאיש שנתניהו חפץ ביקרו

עשרה משפטנים מופיעים ברשימת המועמדים ליועץ המשפטי הבא ■ נעדרים ממנה רבים ובולט ייצוגן הדל של הנשים ■ למה מכונים תשעה מהמועמדים "רשימת הקישוט של מנדלבליט", והאם המלצה עליו תהפוך לסאגה בסגנון גל הירש?

עידו באום

אף פעם לא מיותר להזכיר שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא אחת מעמדות המפתח המשפיעות בישראל. עד ששרת המשפטים, איילת שקד, תצליח לממש את תוכניתה להפריד בין היועץ המשפטי לפרקליטות, עומד היועץ בראש התביעה הכללית, מכתיב את המדיניות של אכיפת החוק, ובעיקר יכול להוביל את המאבק בשחיתות הציבורית.

במדינה מודרנית, לרגולציה תפקיד מפתח - והיועץ המשפטי הוא רגולטור-העל החשוב מכולם. אפילו משפטנים שהעפילו לפסגת הפירמידה, כמו שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו, שכיהנו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה - מאיר שמגר, אהרן ברק, יצחק זמיר, אליקים רובינשטיין ומני מזוז — מודים כי תפקיד היועץ הוא המשפיע ביותר במערכת, בעיקר נוכח העוצמה הרבה המרוכזת בידיו של אדם יחיד.

צילום: רויטרס

שומר הסף של שלטון החוק ברשות המבצעת

היועץ הוא שומר הסף הבכיר ביותר של שלטון החוק ברשות המבצעת, מהממשלה ומטה. הוא מציב גבולות לממשלה, בעיקר על ידי כך שהוא מודיע על חוסר יכולתו ונכונותו להגן בבג"ץ על מהלכים ממשלתיים בלתי־חוקיים ובלתי־סבירים.

ישי בר צילום: Natan Dvir

היועץ המשפטי הנוכחי, יהודה וינשטיין, בלט בהקשר זה במיוחד בנכונותו לבלום מינויים בכירים שנתפשו בעיניו כבלתי־ראויים. למעשה, כך נמנע באחרונה גם מינויו של גל הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה. בעתיד הלא רחוק, וינשטיין עשוי להידרש גם לאפשרות של מינוי מזכיר הממשלה הנוכחי, אביחי מנדלבליט, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

וינשטיין סגר את התיק נגד מנדלבליט על חשד לשיבוש הליכי משפט והפרת אמונים בפרשת מסמך הרפז, אבל לא עשה זאת מחוסר אשמה - וינשטיין כתב במפורש לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יש לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה. אם מנדלבליט יהיה בחירת הממשלה לתפקיד היועץ, אפשר להעריך כי וינשטיין יסביר ש"ייתכנו קשיים משפטיים" בהגנה על המינוי בבג"ץ.

גיא רוטקופףצילום: אוליבייה פיטוסי

ועוד: בקדנציה של וינשטיין נהפך היועץ המשפטי לממשלה לאחד הגורמים החשובים ביותר בהתייצבות בתביעות ייצוגיות ובעיצוב האכיפה האזרחית לטובת צרכנים.

לכן, חשוב להתעמק ברשימת המועמדים שגיבשה הוועדה לאיתור היועץ המשפטי הבא, בראשות הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון אשר גרוניס - בגלל המועמדים שיש בה, ובעיקר בגלל אלה שאינם מופיעים בה. הוועדה איתרה שמונה מועמדים, ועליהם הוסיפה בשבוע שעבר שרת המשפטים שקד עוד שניים. בסך הכל, עשרה מועמדים - מחציתם מתוך השירות הציבורי ומחציתם מועמדים חיצוניים. כל המועמדים אנשים מצוינים, אבל זה לא אומר שהרשימה לא חפה מבעיות.

המועמדים החיצוניים: אף עו"ד פרטי מוביל

קשה להצדיק מינוי חיצוני כשיש למערכת הציבורית מועמדים מצוינים להציע. מדוע צריך כל כך הרבה מועמדים חיצוניים כשיש הרבה מועמדים טובים ומתאימים מתוך המערכת המשפטית הציבורית?

יורם טורבוביץ' צילום: תומר אפלבאום

משרד המשפטים לא שרוי במשבר ארגוני כמו המשטרה, ואפילו במשטרה מתנהל ויכוח ער בשאלה אם הצנחת מועמד חיצוני לתפקיד המפכ"ל היא צעד מוצדק. אם הממשלה תצניח לתפקיד היועץ המשפטי מועמד מחוץ למערכת, כפי שנעשה במקרה וינשטיין, זאת תהיה סטירת לחי מצלצלת לבכירי הפרקליטות והייעוץ המשפטי, וגם לעצמאותם.

זאת הסיבה לכך שאנשי האקדמיה הנכללים ברשימה - הפרופסורים ישי בר, סוזי נבות (גילוי נאות: הכותב הוא עמית מקצועי של נבות) ורון שפירא, נשיא מכללת פרס, שהוא גם עו"ד פרטי שהוסיפה השרה - הם קישוט בלבד. איש במערכת המשפט לא מאמין בסיכוייהם להיבחר לתפקיד.

הילה גרסטל צילום: מוטי מילרוד

מפתיעה המועמדות של שני אישים חיצוניים: ד"ר גיא רוטקופף, שהיה מנכ"ל משרד המשפטים וכיום מכהן כיועץ חיצוני לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, וד"ר יורם טורבוביץ', שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה בקדנציה של אהוד אולמרט, ופרש לעולם העסקים שבו עשה חיל בין השאר בשירותו של — שוב — תשובה.

צופה ציני העיר כי "יצחק תשובה הצליח להכניס שני מועמדים לרשימה". לוועדת גרוניס עומדת במקרה הזה חזקת תום הלב, אבל גם הציניות במקומה. טורבוביץ' ורוטקופף הם עתירי כישורים, הברקות וסגולות. שניהם נקיים משחיתות, מכירים את המערכת הציבורית היטב ויהיו מסוגלים לנווט בהצלחה בתוכה — אבל רבים רואים בהם מי שחצו את הקווים לעולם העסקים.

אבי ליכטצילום: אוליבייה פיטוסי

אין דופי בטורבוביץ' ורוטקופף, אבל בעולם משפטי מורכב ודינמי במיוחד לא ניתן להצדיק הצנחה לכס היועץ של מועמד מעולם העסקים. במיוחד קשה להצדיק מועמד שלא הופיע שנים בבית משפט ולא כתב כבר שנים חוות דעת משפטית מורכבת, גם אם באמתחתו מחקרים אקדמיים וחוות דעת רציניות.

בדרך כלל מוצעים מהמגזר הפרטי ליטיגטורים (עורכי דין המופיעים בבית המשפט) בולטים כמועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כך ניסה בזמנו טומי לפיד למנות ליועץ את עו"ד אלי זהר, אבל ויתר בגלל ביקורת ציבורית. מול וינשטיין, שהיה סניגור צמרת, התמודד עו"ד צבי אגמון, ליטיגטור רב־תחומי אז והיום.

איל ינון צילום: אמיל סלמן

הפעם לא הצליחה הוועדה לאתר אפילו עורך דין פרטי ידוע אחד. שרת המשפטים היא זו שהוסיפה לרשימה את שפירא. היעדר עורכי דין בולטים יכול להיות מוסבר בכך שהמשחק מכור. ואולי המחיר של התמודדות על תפקיד ציבורי גבוה מהתועלת הצומחת מהכבוד שבהופעה ברשימת המועמדים.

מועמדים מהמגזר הציבורי: יועץ בראש של הממשלה

ועדת גרוניס בחרה ארבעה מועמדים מהמגזר הציבורי: מזכיר הממשלה, אלוף (מיל') מנדלבליט, שהיה בעברו הפרקליט הצבאי הראשי; הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, שהיתה נשיאה מוערכת של בית משפט מחוזי; המשנה ליועץ לעניינים כלכליים־פיסקליים, אבי ליכט; והיועץ המשפטי לכנסת, איל ינון. שרת המשפטים הוסיפה את המשנה ליועץ המשפטי לעניינים פליליים, רז נזרי, כמועמד חמישי מהמגזר הציבורי.

המורכבות הרבה של תפקיד היועץ וההיכרות הנדרשת עם המערכת המשפטית מטים את הכף לטובת מועמד מתוך המגזר הציבורי. כל המועמדים מצוינים, ולכן הבחירה בממשלה עשויה להעיד על האופן שבו נתפש המועמד בעיני הפוליטיקאים. הממשלה הרי רוצה יועץ בראש שלה.

רז נזריצילום: אוליבייה פיטוסי

ליכט רכש בשנים האחרונות ניסיון רב בהתמודדות עם הדרגים הפוליטיים, הן הבכירים והן הבכירים פחות. הוא זוכה לגיבוי של וינשטיין, אבל לא בטוח שההמלצה הזאת תסייע אצל ראש הממשלה.

ליכט ספג ביקורת בעיתון זה על כך שנתן גושפנקה משפטית לצעדיו השנויים במחלוקת של נתניהו בקידום מתווה הגז. מנגד, ליכט היה זה שיצר לנתניהו את הבעיה מלכתחילה. הוא זה שכתב את המכתב שהוכתר בכותרת "יש לווייתן בחדר", אשר התניע את הטיפול הרגולטורי במתווה הגז - מה שאולי לא היה קורה בלעדיו.

ינון מצליח כבר שנים להתמודד עם אתגרים משפטיים־פוליטיים לא מבוטלים בכנסת מפוצלת וקיצונית. הוא זוכה להערכה גם משום שהוא נחשב למי שאינו מהסס להביע דעות עצמאיות לא פופולריות.

פרופ' רון שפירא

כיועץ משפטי לממשלה, ינון יכול להתגלות כגרסה מעודכנת של מזוז - אחרי הכל, ינון היה עוזרו. מנגד, כשהממשלה הנוכחית תידרש לאשר את מינויו של היועץ הבא, ההשוואה למזוז והעצמאות המחשבתית עלולות להיות מכשול עבור ינון.

גרסטל היא משפטנית חריפה ונחשבת למנהלת יעילה. עורכי דין נוטים לה חיבה מפני שהיא נתפשת כמי שתיישם רפורמות רצויות במערכת המשפט הציבורית. היא מיודדת עם וינשטיין ונחשבת למועמדת מובילה, אבל עבור הדרג הפוליטי היא חידה, והניסיון מלמד ששופטים בעלי דעות עצמאיות, כמו גרסטל, היו יועצים משפטיים לא נוחים לממשלה שמינתה אותם - עיינו ערך מיכאל בן יאיר, שהיה היועץ המשפטי ב–1993–1997, בממשלת רבין השנייה ואחריה. הימור על גרסטל כאשה הראשונה בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אינו חף מסיכון.

סוזי נבות צילום: דודו בכר

נזרי, 43, הוא צעיר המועמדים. למרות התקדמותו המטאורית במשרד המשפטים והניסיון הרב שצבר לצדם של שלושת היועצים המשפטיים האחרונים, העובדה שהוצנח לרשימה על ידי שרת המשפטים ולא על ידי חברי ועדי האיתור מעידה כי סיכוייו הפעם נמוכים.

נשאר מנדלבליט. אם המכשולים המשפטיים שבפניו יוסרו, מנדלבליט הוא משפטן מוכשר ובר־סמכא. בהתחשב בכך שלראש הממשלה יש משקל מכריע במינוי, אולי צדק מי שהגדיר את כל יתר המועמדים לתפקיד היועץ "רשימת הקישוט של מנדלבליט".

המועמדים החסרים

נוכח עוצמת התפקיד, אולי כדאי להנהיג שימוע ציבורי פומבי בסגנון האמריקאי למועמדים לתפקיד היועץ. עד שזה יקרה, האחריות מוטלת לפתחה של ועדת גרוניס.

ועדת האיתור חייבת להתייחס גם לכשירותם הציבורית והמוסרית של המועמדים. עמידה בתנאי סף מינימליים של החוק אינה יכולה להיות קריטריון מספיק. עם זאת, נראה שיו"ר הוועדה, גרוניס, הידוע בגישתו השמרנית, יסתפק במינימום הנדרש.

ובכל זאת, הרשימה פגומה. פרקליט המדינה, שי ניצן, נחשב מועמד מוביל, אבל פורסם כי ביקש לא להתמודד על תפקיד היועץ. מפתיעים בהיעדרם שופטים מחוזיים מכהנים בולטים. קצרה היריעה מלנקוב בשמות. חסרים גם שמות בולטים מתוך משרד המשפטים, כמו המשנה ליועץ דינה זילבר.

ומדוע רק שתי נשים מככבות ברשימת המועמדים, 20% בלבד, בשעה שהן הרוב במערכת המשפט? אגב, בניגוד לייצוג החסר של נשים, חובשי הכיפה מהווים 40% מרשימת המועמידם לתפקיד היועץ המשפטי - ליכט, נזרי, מנדלבליט ובר - אם כי שיעור חובשי הכיפה בקרב משפטני השירות הציבורי אף הוא גבוה יחסית.

ועדת גרוניס התבקשה על ידי שרת המשפטים להמליץ על שלושה מועמדים סופיים. מדוע לא תמליץ הוועדה על ארבעה, ובהם שתי נשים לפחות? למעשה, הוועדה לא חייבת להמליץ על שלושה. כלל לא מובטח שיהיו שלושה מועמדים שיצליחו לזכות ברוב של ארבעה מבין חמשת חברי הוועדה.

בהליך שבו נבחר וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, חברי הוועדה לא הצליחו לגבש את הרוב הנדרש לגבי אף אחד מהמועמדים - והעבירו את ההחלטה לשר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker