היום שבו מדינת ישראל תציע לעולים חדשים פטור ממס והם יגידו ״לא, תודה״ - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שבו מדינת ישראל תציע לעולים חדשים פטור ממס והם יגידו ״לא, תודה״

ד"ר עוז חלבי, מומחה למיסוי בינלאומי: "הפטור ממס לעולים ותושבים חוזרים על הכנסות בחו"ל לא יחזיק מעמד"

רשות המסים ניסתה הקיץ - ולא בפעם הראשונה - להעביר, במסגרת חוק ההסדרים, סעיף שמטרתו ביטול הפטור שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מחובת דיווח על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל.

הפטור ממס ומדיווח ניתן ב–2007 לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים ממועד הפיכתם לתושבי ישראל. הפטור חל על כל סוגי ההכנסות, ובהם משכורת, הכנסה מעסק, הכנסת עבודה, ריבית, דיווידנד, דמי שכירות ותמלוגים - וכן על רווחי הון ממכירת נכסים שמקורם מחוץ לישראל.

עופר וקנין

הכוונה בהצעה שבטיוטת חוק ההסדרים היתה להשאיר את הפטור ממס על כנו, אך להטיל על היחידים (התושבים) הנהנים ממנו חובת דיווח. זו תאפשר ביקורת של רשות המסים על אופן סיווג ההכנסות ממקור זר על ידי היחיד, וכן שקיפות ואיסוף מידע לצורכי חילופי מידע עם רשויות מס זרות.

ההצעה יצאה מחוק ההסדרים אחרי ששר הקליטה והעלייה, זאב אלקין, הביע התנגדות לביטול ההטבה ולא הגיע להסכמות מול רשות המסים. ברשות אמנם לא ויתרו על הצעד, ומתכננים לקדמו בחקיקה נפרדת - אך כעת לא ברורים סיכוייה.

ד"ר עוז חלבי, מומחה למיסוי בינלאומי המתגורר בניו יורק, סבור כי גם אם חובת הדיווח לא תבוטל בחקיקה, הרי שבטווח של כמה שנים, במסגרת חקיקה בינלאומית, עיקרו של הפטור ממס ומדיווח המוענק לעולים חדשים ותושבים חוזרים יבוטל. חלבי היה בכיר ברשות המסים וישב בצוות שגיבש את הפטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים, במסגרת מאמצים של משרדי האוצר והקליטה לעודד עליית יהודים וחזרה ארצה של ישראלים.

ההסבר לטענתו של חלבי מתחיל בפרויקט דגל שמקדם הארגון לשיתוף פעולה כלכלה ופיתוח (OECD) מ–2013 ומטרתו להתמודד עם תכנוני מס בינלאומיים של חברות גלובליות. הפרויקט, ששמו Base Erosion and Profit Shifting, או בקיצור BEPS, כולל המלצות שיסייעו במניעת הסטתם של הכנסות ורווחים ממדינות המטילות שיעורי מס גבוהים לכאלה שבהן שיעורי המס נמוכים יותר. מטרה נוספת של הפרויקט היא מניעה של העברת נכסים בלתי־מוחשיים למדינות שבהן שיעורי המס נמוכים ומנגנון חילופי המידע מוגבל.

ישראל חברה ב–OECD מ–2010, ולכן מצופה ממנה לאמץ את המלצותיו לא רק במסגרת פרויקט BEPS, אלא גם במסגרת שינויים ותיקונים לאמנת המודל של הארגון. אכן, רוב אמנות המס של ישראל עם מדינות הארגון עקביות עם אמנת מודל זו, לפחות לגבי אמנות מס שנחתמו החל ב–2006.

חלבי מסביר כי נכון למצב הקיים כיום בישראל, תושב חוזר או עולה חדש המפיק הכנסה במדינה זרה כפוף, בדרך כלל, למס במדינת המקור (המדינה שבה מופקת ההכנסה) על פי שיעור המס באותה מדינה, אלא אם כן קיימת אמנה למניעת מסי כפל - ובמקרה זה, שיעור המס ייקבע לפי אמנת המס.

כך, למשל, על הכנסות מריבית שהפיק עולה חדש או תושב חוזר ותיק, שמקורן במדינה שחתומה על אמנת מס עם ישראל, יחול בדרך כלל ניכוי בשיעור של 5%–15% (ובמקרים מסוימים אף 0%). היות שעולה חדש או תושב חוזר פטורים ממס בגין הכנסה זו בישראל, הרי שזהו שיעור המס הסופי שיחול על הכנסה זו, ואם המדינה הזרה (או האמנה) מעניקות פטור מניכוי מס כאמור, הרי שההכנסה לא תמוסה - לא במדינה הזרה ואף לא בישראל.

עם זאת, לדברי חלבי, במאי 2015 המליץ OECD, במסגרת פרויקט BEPS, כי יוכנסו כמה שינויים לאמנת המודל של הארגון, וכנגזרת מכך גם לאמנות הנחתמות בין מדינות הארגון.

במסגרת זאת, ב–20 במאי 2015 פירסמה ארה"ב (ואחריה סביר שמדינות אחרות החברות ב–OECD יאמצו נוסח דומה) המלצה לתיקון אמנת המודל של ארה"ב. לפי ההמלצה, הוראות האמנה לא יחולו על יחידים שאינם חייבים במס במדינת התושבות על הכנסות זרות - כלומר, המדינה שבה הופקה ההכנסה תהא זכאית לחייב במס בהתעלם מהוראות האמנה. המשמעות היא כי במקרה של אותו עולה חדש או תושב חוזר, היות שהוא פטור ממס בישראל על הכנסותיו מחו"ל, הוא עשוי להיות כפוף לשיעור מס גבוה יותר במדינה הזרה, בהתעלם מהוראות האמנה.

במקרה שבו מדינות OECD יאמצו את המלצות הארגון ויכניסו הוראות מגבילות אלה לאמנות המס שלהן, הפטור בישראל כבר לא יהיה אטרקטיבי במיוחד, היות שהיחידים הפטורים עשוים להיות כפופים למס במדינה הזרה בשיעור הגבוה מהשיעור הקבוע מהאמנה.

היות שמרבית תשלומי המס בגין הכנסות אקטיביות נעשים דרך ניכוי מס במקור במדינה הזרה, וברוב המקרים המס מנוכה מההכנסה ברוטו (לפני ניכוי הוצאות), הרי ששיעור המס המשולם דרך הניכוי במקור עשוי להיות גבוה משיעור המס שהיה משתלם בישראל (על ההכנסה נטו, בניכוי הוצאות), אלמלא הפטור.

המסקנה אם כך, עשויה להיות כי מוטב יהיה לאותו תושב חוזר או עולה חדש אם הפטור ממס שהוא מקבל בישראל יבוטל, כדי שהאמנה תחול לגביו והוא ישלם בסך הכול מס נמוך יותר (בחלק גדול מהמקרים).

לכן, מסכם חלבי, גם אם רשות המסים לא תעשה דבר לביטול הפטור במסגרת הדין הפנימי, הרי שבעקבות המלצות OECD והוראות חדשות של אמנות המס, הפטור ייעשה חסר משמעות, ולעתים אף ייהפך לנטל על העולים והתושבים החוזרים — מה שעשוי להוביל להיפוך אינטרסים ופנייה של תושבים חוזרים, עולים ויועצי מס לתמוך בביטולו של הפטור.

"משחק של תן וקח"

יש מקרים שבהם המטרה העיקרית של עולים ותושבים חוזרים בקבלת הפטור היא לא חיסכון בתשלום מס, אלא הסתרה של תכנוני מס אגרסיביים או בעייתיים. החשש שלהם הוא שאם הם ידווחו על כך בישראל, המידע יעבור למדינות אחרות. אותם אנשים בכל מקרה לא יהיו מעוניינים בביטול הפטור, גם אם המשמעות היא שהם ישלמו יותר מס.

לדברי חלבי, OECD עשוי שלא לראות בעין יפה טענה של מדינה שלפיה היא אינה חולקת מידע כי אין ברשותה מידע רלוונטי כפי שעשויה לטעון ישראל בנוגע לנהנים מפטור מדיווח. זאת אולי היתה יכולה להיות טענה סבירה, אלמלא הסיבה לאותו מחסור במידע היא שמדינה בחרה לחוקק חוק שבגללו המידע הזה אינו זמין (פטור מדיווח).

חלבי מסביר כי אחת ממטרותיו של פרויקט BEPS היא לגרום למדינות לדרוש מידע רב מתושביהן ולחלוק אותו עם מדינות אחרות (למשל מידע על תכנוני מס אגרסיביים). "ביום מן הימים, מידע לגבי עסקיו ונכסיו של אדם יהיה זמין לכל רשויות המס. גם אם ישראל תבחר לשמור על הפטור מדיווח, בשלב מסוים מדינות החברות ב–OECD והארגון עצמו עשויים לאלץ אותה לבטלו. פרויקט BEPS אף ממליץ לקטלג מדינה שאינה משתפת מידע או שלא עושה מספיק לאסוף מידע מתושביה, או שמעניקה פטור מהעברת מידע כזה, כמדינה בעלת משטר מס מזיק. ישראל, כמו כל מדינה מערבית אחרת, תרצה להימנע ככל שניתן מתווית כזאת.

"אחרי שבמשך שנים כמה מדינות החברות בארגון שמרו על סעיף חילופי המידע באמנות המס שלהן מצומצם ככל שניתן - וביניהן גם ישראל, בחלק מאמנות המס שלה - בשנים האחרונות המגמה מתהפכת", מוסיף חלבי. "כיום חלק ניכר מהמדינות, ובהן ישראל, מעוניינות להרחיב את סעיף חילופי המידע - ורואים את זה למשל באמנת FATCA, שבה ישראל התחייבה להעביר מידע באופן אוטומטי. ברור כי מדינות לא יעבירו מידע לישראל מבלי שתהיה העברת מידע מישראל אליהן – זה משחק של תן וקח".

לשלם מס בהתנדבות

אם הפטור ממס יישאר על כנו, האם תושב חוזר או עולה חדש יוכל לוותר עליו על מנת שהאמנה תחול עליו?

חלבי מפנה לסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתושב חוזר ועולה חדש לבקש שלא יחול הפטור על הכנסותיו או על חלקן. עם זאת, לדבריו, מדינות עשויות לראות בהתנדבות לשלם מס מהלך לא ראוי. ארה"ב, למשל, עשויה לסווג מס זה כ"מס התנדבותי" לפי חוקי המס האמריקאיים. השלכות הסיווג הן כי ארה״ב תתעלם מתשלום המס - הן לעניין קביעה אם היחיד חייב במס במדינת התושבות (לצורכי מתן הגנת אמנה) והן לעניין זיכויים ממס זר שתעניק ארה"ב בחישוב חבות המס של היחיד בארה"ב, שהוא חישוב רלוונטי יותר לגבי אזרחי ארה"ב ומחזיקי גרין קארד. נוסף על כך, לדברי חלבי, יש עמימות בסעיף זה, שכן לא ברור מי קובע מה שיעור המס שיחול על ההכנסות, ולא ברור איזה תשלום מס יספיק כדי לסווג את היחיד כחייב במס בישראל.

חשוב לציין בהקשר זה כי גם במצב הקיים, שלפיו קיים פטור מדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים על הכנסות ונכסים שמקורם מחוץ לישראל, הרי שבכל מקרה, רשאית רשות המסים - במקרים חריגים וכשיש חשש שהאדם משתמש בפטור כדי להעלים הכנסות שמקורן בישראל - לחייב אדם לדווח על כל נכסיו והכנסותיו, גם אלה שמקורם מחוץ לישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#