היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסכם פשרה עם חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט בתביעה ייצוגית

לפי התביעה, חברת ההשכרה גבתה תשלומים מופרזים בגין תיקונים ■ היועמ"ש: "גובה הפיצוי ביחס לסעד שהתבקש הוא נמוך מאוד - ועולה חשש כבד כי הסדר זה אינו ראוי ואינו מייצר הרתעה כנדרש"

אפרת נוימן

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסכם פשרה עם חברת השכרת הרכב שלמה סיקסט, שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א במסגרת תביעה ייצוגית.

בבקשה לאישור הייצוגית, שהוגשה ב–2013, טענה התובעת, מעיין ברוש, כי חברת ההשכרה גובה תשלום ביתר בגין תיקון פגיעות ברכב השכור לעומת עלות התיקון בפועל. הטענה היתה כי במקרים שבהם עלות בתיקון נמוכה ממלוא דמי ההשתתפות העצמית, יש לגבות לכל היותר דמי תיקון בגובה עלות התיקון שבוצע בפועל.

מתחם ליסינג שלמה סיקסטצילום: לימור אדרי

טענה נוספת היתה שחברת ההשכרה גובה מע"מ כתוספת על דמי ההשתתפות העצמית הנקובים בהסכם ההשכרה והיא חייבה דמי השתתפות עצמית בסכום הגבוה מן המותר על פי הנוהל של המפקח על התעבורה. השופטת בתיק היא שושנה אלמגור.

במסגרת ההסכם שהתגבש, התחייבה שלמה סיקסט לפצות את חברי הקבוצה כך שמבין חברי הקבוצה שהיו מעורבים בתאונה "קלה" וחויבו בסכום הגבוה מעלות תיקון הנזק: הלקוחות ששילמו את מלוא דמי ההשתתפות העצמית ומעלה — יקבלו השבה של מחצית מסכום המע"מ שנגבה מהם והלקוחות ששילמו סכום הנמוך ממלוא דמי ההשתתפות העצמית יקבלו זיכוי של 40 שקל התקף למשך שנה.

בנוסף, נקבע כי חברי הקבוצה שהיו מעורבים בתאונה שאינה "קלה" יקבלו השבה של מחצית מסכום המע"מ שנגבה מהם וחברי הקבוצה שנגבה מהם דמי השתתפות עצמית בסכום הגבוה מן המותר יקבלו מחצית מהסכום ששילמו מעבר לתקרה זו. בהתאם להסכם הפשרה, סכומי השבה נמוכים מ–70 שקל ייתרמו וכן ההטבה לא תחול על לקוחות עסקיים. עוד נקבע כי ברוש תקבל 50 אלף שקל ועורכת דינה, נעמה סלע, תקבל 300 אלף שקל.

עמדתו של היועמ"ש, כפי שהובאה על ידי עו"ד נירה משרקי, מפרקליטות מחוז תל אביב־אזרחי, היא כי "ענייננו בהסדר עמום, אשר יוצר חלוקה לא ברורה בין הקבוצות ובין העילות, ומקשה על הקורא להבין אילו חברי קבוצה מקבלים פיצוי על כל אחת מהעילות ובאילו תנאים והגבלות ניתן הפיצוי. עמימות זו חמורה שבעתיים משענייננו בהסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית, שמשפיע על חברי הקבוצה. העמימות פוגעת ביכולתם לבחון את טיבו של ההסדר ולבחור אם לממש את זכותם לצאת ממנו. לטעמנו, די בכך כדי לדחות את הבקשה לאישור ההסדר".

עוד נטען כי "מהנתונים החלקיים שהוצגו בהסדר ניתן ללמוד כבר עתה שגובה הפיצוי ביחס לסעד שהתבקש הוא נמוך מאוד, ועל כן עולה חשש כבד כי הסדר זה אינו ראוי ואינו מייצר הרתעה כנדרש".

לפי עמדה זו נראה כי אין כל קשר בין ההטבה (מחצית מסכום המע"מ) לבין הנזק שנגרם לאלה שנזקם שנתבע הוא ההפרש שבין עלות התיקון בפועל לסכום ששולם. זאת מכיוון שייתכן והשבה בגובה של מחצית המע"מ נמוכה באופן משמעותי מן הנזק.

באשר לחברי הקבוצה שההסדר מבקש להעניק להם זיכוי של 40 שקל, נכתב בעמדת היועץ כי לא ברור מהו הבסיס לקביעת סכום זה ומה היחס בינו לבין הנזק שנגרם לחברי קבוצה אלה. כמו כן, זיכוי עשוי דווקא להיטיב עם המשיבה ולהגדיל את פרסומה. בנוסף, לא ברורה ההצדקה לשלול את סעד ההשבה לחברי הקבוצה שזכאים לפיצוי נמוך מ–70 שקל.

עוד נטען כי יש לקשור בין הגמול ושכר הטרחה לבין מימוש הפיצוי בפועל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker