ערעור לעליון: המחוזי שגה כשדחה את התביעה נגד אברהם הירשזון ומיקי צולר

בערעור נטען הממצאים שהוצגו במשפט היו שגויים ועמדו בסתירה לחומר הראיות - כי האיזון האקטוארי בקרן נבע ממחיקת כספי העמיתים, והדיווחים למשרד האוצר היו "שקריים או מטעים"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) מערערת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות של תביעת הענק נגד שורה של נושאי משרה ודירקטורים בקרן. בערעור של הקרן, שהוגש בסוף השבוע האחרון לבית המשפט העליון, נטען כי "ממצאיו של בית המשפט המחוזי היו שגויים ועומדים בסתירה לחומר הראיות שהיה בפניו".

בית המשפט המחוזי דחה ביוני האחרון את התביעה, בסך כ–190 מיליון שקל. התביעה עסקה בנזקים הכבדים שנגרמו לקרן הפנסיה של הע"ל תחת ניהולה של הע"ל, והוגשה באמצעות משרד האוצר בשם הקרן נגד נושאי משרה ודירקטורים בקרן, ובהם אברהם הירשזון, מיכאל (מיקי) צולר וליאורה כחלון, רעייתו של שר האוצר משה כחלון.

אברהם הירשזוןצילום: אמיל סלמן

על פי הערעור שהוגש בסוף השבוע, בית המשפט המחוזי שגה כשהחליט כי "דירקטוריון קרן הפנסיה קיבל החלטה מחויבת המציאות בנסיבות העניין להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ מלון הוד המדבר", ושגה גם כשהחליט "כי מדובר בהחלטה החוסה תחת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי של הדירקטוריון, שבו לא יתערב בית המשפט בדיעבד".

עוד טוענת קרן הפנסיה כי בית המשפט טעה כשדחה את הטענות שלה באשר להתנהלות הלקויה של נושאי המשרה והדירקטוריון בכל הנוגע להשקעה במלון. "בית המשפט המחוזי קבע קביעות חותכות ופוזיטיביות לגבי דיונים והחלטות בדירקטוריון קרן הפנסיה, בכל הכבוד, ללא כל ראיה התומכת בקביעות אלה, תוך התעלמות מראיות ומטענות הקרן בהקשר זה, ונמנע לתת משקל לעובדה שמרבית הנתבעים שכיהנו כדירקטורים בקרן הפנסיה נמנעו מלהעיד", נכתב בערעור.

"ניהול רשלני לכאורה מצד נושאי משרה"

התביעה הוגשה לראשונה בשנת 2009 בשם קרן הפנסיה — שהיתה בעבר בניהול הע"ל, ומשרד האוצר השתלט עליה והעביר אותה לניהול מורשה נוכח האי־סדרים שהתגלו בה. את התביעה הגיש עו"ד ארנון שגב, שכיהן בעבר כמפקח המיוחד על הקרן, באמצעות יעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר, שמונתה בעבר למנהלת מורשה בקרן. התביעה הוגשה בעקבות חקירות מקיפות שנערכו בקרן, לאחר שמבקר המדינה חשף אי־סדרים שהתנהלו בה.

עו"ד ארנון שגב, מגיש התביעה מטעם קרן הפנסיהצילום: עופר וקנין

בראש הנתבעים עמד צולר, שהיה דירקטור בקרן ובתקופה מסוימת גם יו"ר הקרן, ונחשב הרוח החיה בניהולה. לצדו נתבע גם הירשזון — לשעבר יו"ר הע"ל, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ושר האוצר — שריצה עונש מאסר בגין פרשיות שחיתות אחרות שהתגלו בהע"ל ואינן קשורות לקרן הפנסיה. עוד נתבעו שורה ארוכה של דירקטורים בקרן, לרבות מי שהיה מנכ"ל הקרן, ציון כהן, שהורשע גם הוא בפרשות השחיתות של הירשזון בהסתדרות.

במרכז התביעה עמדו טענות המתייחסות לרשלנותם לכאורה של נושאי המשרה בשלוש פרשיות שונות. פרשה אחת נוגעת להשקעת כספי הקרן בשיפוץ מלון הוד בים המלח בסוף שנות ה–90. בית המלון היה בבעלות משותפת של קרן הפנסיה והע"ל.

בתביעה נטען כי הקרן השקיעה בשיפוץ של בית המלון כ–95 מיליון שקל ב–1998–2002. "השקעות אלה לא השביחו את הנכס כלל, ושוויו של המלון לא השתנה למרות ההשקעה המסיבית", נכתב בתביעה. עוד נטען כי השיפוץ נעשה תוך ניהול רשלני לכאורה וללא הפעלת שיקול דעת. התביעה ייחסה לדירקטורים אחריות לנזקים שנגרמו לקרן בסך של כ–170 מיליון שקל נכון למועד הגשת התביעה וזאת לכאורה בגין מעשים ומחדלים רשלניים והפרות של חובות האמון והנאמנות שלהן היו כפופים.

פרשה שנייה התייחסה לטובות הנאה אסורות ופסולות בסך 9 מיליון שקל שקיבל לכאורה צולר. פרשה שלישית נוגעת לתשלום בונוס של מיליוני שקלים לצולר. בתביעה נטען כי הבונוס הזה ניתן ללא קבלת האישורים הנדרשים בחוק ותוך הפרת חובות הנאמנות, האמון והזהירות על ידי הדירקטורים.

עו"ד בועז בן צור
עו"ד בועז בן צורצילום: מוטי קמחי

"אם הניהול היה כושל, כיצד הצליחה הקרן?"

התביעה נדחתה בפסק דין מפורט המשתרע על פני יותר מ–200 עמודים. השופט יהודה פרגו קבע כי לא מצא פגם בהתנהלות הדירקטורים ונושאי המשרה בקרן. "אם הכל היה בכי רע והניהול היה כושל, כיצד הצליחה הקרן להיות הקרן היחידה והמאוזנת אקטוארית מכלל הקרנות הדומות לה, ללא צורך בתמיכת האוצר, בניגוד לקרנות האחרות אשר היו בגירעונות גדולים, הולאמו ונזקקו לתמיכה בסכומי עתק של משרד האוצר?" תהה פרגו בפסק הדין.

השופט קבע כי החלטותיהם של נושאי המשרה התקבלו במסגרת סמכויותיהם, וכי התנהלותם היתה למען עמיתי הקרן ולטובתם. הוא גם מתח ביקורת על משרד האוצר וציין כי כל העובדות היו ידועות לו. "בישיבות הדירקטוריון השונות הועלו ונדונו בצורה מפורטת כל הנושאים הקשורים להתנהלות הקרן והשקעותיה, וגם הנושאים במחלוקת בתיק זה", הדגיש.

"כל שנעשה, לרבות ההשקעות שבוצעו, התקבלו לאחר דיון והחלטה בדירקטוריון ובוועדות הנוגעות בדבר. הקרן היתה בקשר ובפיקוח מתמיד של משרד האוצר ונדרשה להגיש דו"חות סדורים על פעילותה. קשה לי להאמין ולקבל שאם דבר מה היה בלתי־תקין בהתנהלות הקרן ונושאי המשרה בשנים הרלוונטיות — לא היה מעיר על כך משרד האוצר בזמן אמת, והיה מתעורר רק ב–2006", הוסיף.

השופט יהודה פרגוצילום: אתר בתי המשפט

"מתן הכשר 
למעשים פסולים"

בערעור שהגישה בסוף השבוע טוענת קרן הפנסיה כי "בית המשפט המחוזי דחה את התביעה תוך התעלמות מראיות בכתב מזמן אמת כפי שנערכו על ידי חלק מהדירקטורים בעצמם. בית המשפט אימץ תזה שבה החזיקו הדירקטורים, ולפיה היות הקרן מאוזנת אקטוארית, הגם שאיזון זה נבע ממחיקת כספי העמיתים, יחד עם העובדה שהקרן דיווחה למשרד האוצר, הגם שבמקרים רבים מדובר היה בדיווחים שקריים או מטעים — הן העדות (כביכול) לכך שלא דבק 
פגם בהתנהלות הדירקטורים, וכי מן הראוי לפטור אותם מכל אחריות או חבות".

על פי הקרן, תוצאת פסק הדין היא מתן פטור מאחריות לנושאי משרה ומנהלים בקרן הפנסיה, אף שלטענתה יש ראיות מוצקות ומבוססות שלא יכולות להיות במחלוקת בדבר "הפרת הוראות הדין בנוגע להגבלות אופן השקעת כספי העמיתים, בדבר עירוב של אינטרסים של צדדים שלישיים בפעילות קרן הפנסיה, בדבר הפרת הוראות דיני החברות בכל הנוגע לאישור עסקות בעלי עניין ושקילת אינטרסים זרים ומתן הכשר למעשים פסולים שנעשו".

עו"ד בועז בן צור, המייצג את נושאי המשרה המרכזיים בקרן יחד עם עוה"ד קרן שמש ואורי שנלר, מסר בתגובה: "מעטים המקרים שבהם הורו בתי המשפט על דחיית תביעת עתק, בסך של כ–200 מיליון שקל, כפי שנדחתה התביעה שהוגשה (גם אם בעקיפין) על ידי המדינה. בפסק דין רחב יריעה שניתן בתום הליך רב שנים, הורה השופט פרגו על דחייה מוחלטת של התביעה, תוך מתיחת ביקורת על המניעים שהביאו להגשתה ועל הטענות שעמדו בבסיסה. במקום להרכין ראש ולהרהר במחדלים שהביאו להגשת התביעה לבית המשפט המחוזי מלכתחילה, החליט מי שהחליט לערער לבית המשפט העליון על פסק הדין — החד והברור — שניתן. לאור הטעמים הרבים שהביאו לדחיית התביעה, בשלמותה, אנו מניחים כי גורלו של הערעור לא יהא שונה".

קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית מיוצגת על ידי עורכי הדין ארנון שגב, עופר יובל והילה אהרוני. שאר נושאי המשרה בקרן מיוצגים על ידי עורכי הדין נדב וייסמן ואדם שפירא ממשרד מיתר, ליקוורניק ושות'. אברהם הירשזון מיוצג על ידי עו"ד אלירם בקל ממשרד גזית־בקל־כהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker