"סטודנטים למשפטים מסתנוורים משולחן סנוקר במשרד פרטי - הפרקליטות נוצצת פחות"

התנועה לחופש המידע חושפת: מאילו אוניברסיטאות ומכללות מגיעים רוב המתמחים בפרקליטות

אפרת נוימן

ההתמחות בפרקליטות היא בין המבוקשות בקרב סטודנטים למשפטים בישראל, בזכות העניין הרב בתחומי העיסוק של הפרקליטות והחשיפה לתיקים. עם זאת, אנשי הפרקליטות הבינו בשנים האחרונות כי הם מתחרים על הסטודנטים המצטיינים מול המשרדים המסחריים הגדולים, שמציעים תנאים מפנקים יחסית, חשיפה לעסקות ולסכסוכים הגדולים במשק ואפשרויות נרחבות לקידום אחרי ההתמחות. לכן, הפרקליטות התחילה לחזר אחר מועמדים להתמחות.

הליך הקבלה להתמחות בפרקליטות מתחיל ברישום של סטודנטים למשפטים למאגר של קודקס, חברת השמה למשפטנים. הסטודנטים נדרשים לצרף גיליון ציונים, קורות חיים והמלצות, ולסמן את המחלקות המועדפות עליהם בפרקליטות. עורכי הדין בכל מחלקה רואים את נתוני הסטודנטים שביקשו להתקבל אליה, ומזמנים לראיונות את המועמדים הנראים להם מתאימים ביותר.

מועמדים אינם חסרים. כ-2,300 מועמדים הגישו ב-2015 בקשות להתמחות בפרקליטות, ומתוכם נבחרו 350. בסיום ההתמחות יישארו בכל שנה קרוב ל-50 מהם כעורכי דין בפרקליטות.

נציגות נאה למכללות

מנין מגיעים המתמחים לפרקליטות? משרד המשפטים מסר, לבקשת התנועה לחופש המידע, נתונים על פילוח המתמחים בפרקליטות לפי מוסדות לימוד. הפנייה אל משרד המשפטים לקבלת הנתונים נעשתה באמצעות הקליניקה לחופש המידע בבית הספר למשפטים במכללה למינהל. הנתונים מראים כי מגיעים יחסית מעט מתמחים אל הפרקליטות מאוניברסיטת תל אביב, למשל, שאחרי הסטודנטים שלה מחזרים גם המשרדים הגדולים בעיר.

הנתונים מתייחסים לכ-926 מתמחים ב-2013–2015. הם כוללים מתמחים בפרקליטות המדינה (אזרחי, פלילי, חוקתי ומינהלי, כלכלי, דיני עבודה, בינלאומי); מחוז תל אביב (אזרחי, פלילי, מיסוי וכלכלה); מחוז מרכז; מחוז ירושלים (אזרחי ופלילי); מחוז דרום (אזרחי ופלילי) ומחוז חיפה (אזרחי ופלילי). הנתונים מראים דומיננטיות לנשים, שמהוות כמעט 60% מהמתמחים (ראו תרשים). הרוב המוחלט של המתמחים בשנים שנבדקו הם יהודים. 77 הם ערבים, דרוזים או צ'רקסים.

צילום: מיכל פתאל

המכללות מצליחות להשתלב יפה ביצוא מתמחים לפרקליטות. מספר המתמחים הגבוה ביותר הוא אמנם מהאוניברסיטה העברית (146) ומבר־אילן (135), אך אחריהן מופיעים ברשימה המרכז הבינתחומי הרצליה (120), הקריה האקדמית אונו (104) והמכללה למינהל (89). אוניברסיטאות תל אביב וחיפה תרמו כל אחת "רק" 73 מתמחים במשך התקופה שנבדקה. מכיוון שאין מידע לגבי מספר הבקשות להתמחות מכל מוסד, 
אי־אפשר לדעת כמה סטודנטים ביק­שו להתמחות בפרקליטות - אך המספר הנמוך יחסית של מתמחים שהגיעו מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה יכול להעיד שחלק מבוגריהן מעדיפים מלכתחילה את המשרדים הגדולים, ולא את שירות המדינה.

"המטרה שלנו היא לתת לסטודנטים את הכלים הכי טובים במשפט המסחרי וגם הציבורי. אם מסתכלים על הצמרת של המגזר הציבורי, גם בעבר, יש שיעור גבוה של בוגרי אוניברסיטת תל אביב במחלקות היוקרתיות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה", אומר פרופ' רון חריס, דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה. "אנחנו לא ממליצים לסטודנטים לאן ללכת. אני לא יודע להגיד אם אפשרויות ההעסקה העתידיות הן סיבה לכך שסטודנטים שלנו בוחרים במגזר הפרטי, אבל אין ספק ששם מציעים אופק התפתחות מבטיח יותר. בעבר, לצד חיזור מצד המשרדים המסחריים אחרי הסטודנטים שלנו - גם לקרבה הפיזית יש משמעות - המגזר הציבורי היה איטי יותר בפעולתו. אבל בשנה האחרונה פרקליט המדינה, שי ניצן, הבין שבפרקליטות צריכים להגיב יותר למשרדים ולמגזר הפרטי, ולכן כבר רואים מגמה של שינוי".

הפרקליטות ערכה 
כנס מצטיינים ארצי

מנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב רגב, מסביר כי עם כניסתו של ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, בסוף 2013, התחילו בפרקליטות לשים דגש על ההון האנושי בכלל ועל המתמחים בפרט, שכן מרביתם של הפרקליטים החדשים יצאו לדרכם כמתמחים בפרקליטות. "הבנו שאנחנו סומכים על כך שיפנו אלינו בגלל המאפיינים הייחודיים של ההתמחות אצלנו, אבל קיימת כיום תחרות קשה", אומר רגב. "לפעמים הסטודנטים הצעירים מסתנוורים משולחן סנוקר במשרד פרטי, והפרקליטות נראית פחות נוצצת - אם כי אין בכלל מה להשוות מבחינת התוכן. הפרקליטות היא בית הספר מספר אחת בליטיגציה, מתוקף תפקידה כמייצגת את המדינה בערכאות השונות ובתיקים הקשים והמורכבים ביותר. מעבר לכך, בפרקליטות באים לשרת את האינטרס הציבורי, וזה אחד המאפיינים המרכזיים של ההתמחות אצלנו ומה שמנחה אותנו בכל אחד מימי העבודה".

רגב מספר שהשינויים שנעשו בפרקליטות מתמקדים בגיוס ומיון ברמה הארצית. "הבנו למשל שיש לנו בעיה עם שיעור נמוך יחסית של גיוס סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב להתמחות, ולכן עשינו פעולות להעמקת הקשר עמם", הוא אומר. "אנחנו הרבה יותר נוכחים מול הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב במפגשים שונים ובערבי החשיפה, לאחר שבעבר ההשתתפות שלנו באירועים האלה היתה על בסיס קשרים אישיים וברמה נמוכה יחסית. כמו כן, לראשונה ערכנו השנה כנס מצטיינים ארצי, שאליו הוזמנו כל הסטודנטים המצטיינים מכל האוניברסיטאות והמכללות. פרקליט המדינה הרצה, פרקליטי המחוזות נפגשו עם הסטודנטים, הפקנו חוברת שיווקית - וראינו את ההשפעה שהיתה לזה על הגיוס".

מה מחפשים בפרקליטות אצל המתמחים?

"אנחנו מחפשים את המצטיינים, גם מקצועית בלימודים וגם בפעילות ומעורבות חברתית, למשל כאלה שהשתתפו ביוזמות חברתיות התנדבותיות והראו מחויבות לשלטון החוק או ערכים חברתיים לאורך השנים. הם צריכים גם להיות מסוגלים לעבוד עצמאית, להבחין בין עיקר וטפל, ולהיות רחבי אופקים", אומר רגב ומוסיף כי בהתאם למדיניות משרד המשפטים ופרקליט המדינה, יש עדיפות בשלב הראיונות לקבוצות מיעוט.

קשרים בין מוסדות לימוד לשירות הציבורי

אוניברסיטת בר אילןצילום: תומר אפלבאום

חריס, מציין נקודה חשובה: הבוג­רים מהמוסד שלו הם רק 6% מהבוגרים של לימודי המשפטים המחפשים התמחות, ולכן ההשוואה האבסולוטית מטעה. ואכן, מספרם של מסיימי לימודי המשפטים גבוה יותר במכללות מבאוניברסיטאות. מצד שני, עובדה זו רק מעצימה את הדומיננטיות של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן בקרב המתמחים בפרקליטות.

כך, באוניברסיטת בר-אילן, מתוך 190 בוגרי משפטים בשנה, כ-160 פונים להתמחות (השאר הם עתודאים או כאלה שממשיכים ישירות לתארים מתקדמים) - כך שבמשך שלוש השנים שנבדקו, כ-28% מהבוגרים של בר-אילן שפנו להתמחות עשו זאת בפרקליטות. באוניברסיטה העברית מסיימים בממוצע בכל שנה 250 בוגרים, שמתוכם כ-230 פונים להתמחות - כך ש-21% מהבוגרים מתמחים בפרקליטות. בבינתחומי מסיימים בכל שנה כ-350 סטודנטים את לימודי המשפטים, ומתוכם כ-315 פונים להתמחות - כך ש-13% מהבוג­רים מתמחים בפרקליטות. בתל אביב, לעומת זאת, פונים בכל שנה להתמחות כ–230 סטודנטים מתוך 270 בוגרים, כך שכ–11% מהבוגרים 
מתמחים בפרקליטות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker