טבע נגד גל הירש: כך הגיבה החברה לתביעת הענק שהגיש נגדה המפכ"ל המיועד

הירש תובע 19 מיליון שקל מטבע, בעקבות סירובה לשלם לחברה בשליטתו עמלת תיווך בעסקה שבה רכשה ענקית התרופות הישראלית את חברת ספלון ב–2011

יסמין גואטה
יסמין גואטה

בשנתיים האחרונות מנהל מפכ"ל המשטרה המיועד, תא"ל (מיל') גל הירש, תביעה בסכום של 19 מיליון שקל נגד חברת טבע ונגד החברה המוחזקת (20%) מיסובלאסט, שהיא חברת תרופות אוסטרלית.

עילת התביעה היא סירובן של טבע ומיסובלאסט לשלם לחברת דיפנסיב שילד, שהירש הוא בעל השליטה בה, עמלת תיווך בגין העסקה שבה רכשה טבע באוקטובר 2011 את חברת ספלון (שהחזיקה ב–20% ממיסובלאסט) תמורת 6.8 מיליארד דולר במזומן. הירש טען כי הוא זה שאחראי ליצירת הקשר בין טבע למיסובלאסט, על בסיס הקשר האישי בינו לבין שלמה ינאי - מנכ"ל טבע עד מאי 2012 - ברקע שירותם הצבאי.

גל הירשצילום: אלון רון

ואולם לטענת טבע, "לא היתה שום היכרות עמוקה וארוכת שנים בין הירש לינאי. ההיכרות היתה כללית ושטחית בלבד". בכתב ההגנה שהגישה טבע היא טוענת כי הירש וינאי לא שירתו באותם מקומות בצבא, קיים ביניהם פער גילאים משמעותי, ולא היה ביניהם קשר כלשהו בתקופת שירותם הצבאי, מלבד אולי כמה מפגשים אקראיים רבי משתתפים.

טבע טוענת כי נסיבות ההיכרות בין ינאי להירש הן כי "לאחר שיחרורו של הירש מהצבא, הוא פנה לינאי לקבל 'עצה לחיים', כפי שעשו עשרות קציני צבא אחרים עם פרישתם. ינאי אכן ניאות לפגוש את הירש - כפי שפגש עשרות קצינים אחרים כמותו, ונתן לו עצות כלליות להמשך הדרך".

בתביעה, שהוגשה בדצמבר 2013 ומתנהלת בימים אלה בבית המשפט המחוזי בלוד, טען הירש כי בסוף 2007 פגש את סילביו איטסקו, מנכ"ל ומייסד חברת מיסובלאסט, שמפתחת תרופות על בסיס תאי גזע. לדבריו, איטסקו ביקש ממנו לסייע לו ליצור קשרים בישראל עם גורמים שעשויים להיות להם עניין במיסובלאסט, כמו צה"ל וטבע. הירש לטענתו התקשר לינאי, שלא הכיר את מיסובלאסט, והציע כי יארגן פגישה בין החברות, שאכן התקיימה במאי 2008.

ואולם לטענתו, במאי 2011 נדהם הירש לגלות כי טבע מנהלת משא ומתן לרכישת ספלון. לפי הירש, דיפנסיב היא זו שקישרה בין מיסובלאסט לטבע, על פי בקשתן, וברור כי אלמלא מעורבותה לא היתה טבע רוכשת את ספלון, ומערכת היחסים הישירה בין טבע למיסובלאסט לא היתה באה לעולם.

סירובן של טבע ומיסובלאסט לשלם להירש עמלת תיווך ולהסדיר את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט הביא אותו לתבוע אותן. הוא טען כי עסקות תיווך הן בעלות ערך רב, ובדרך כלל נהוג לגבות עבורן עמלת תיווך של 3%–5%, אלא שמלכתחילה נמנע מלתבוע את עמלת התיווך בגין עסקת ספלון, אף שהעניין במיסובלאסט היה הסיבה לעסקת ספלון.

בכתב ההגנה טענה טבע כי הירש לא סיפק לה שירות כלשהו ומעולם לא נכרת הסכם כלשהו בינו לבין טבע, לא הושגה שום הסכמה בדבר תשלום תמורה כלשהי ואין להירש "יד ורגל" בעסקה שבמסגרתה טבע רכשה את ספאלון.

"מדובר בעסקה שלהירש לא היתה כל תרומה לה או לתנאיה (אפילו לא תרומה מזערית). עצם הקונספציה שלפיה הסיבה לרכישת ספלון נעוצה בכך שספלון החזיקה בכ–20% ממניותיה של מיסובלסט - מופרכת מיסודה, שכן אילו טבע היתה רוצה לרכוש את מיזובלסט היא היתה יכולה לעשות כן במישרין (ולא להשקיע בחברה אחרת שמחזיקה רק ב–20% ממניותיה. אחזקת ספלון במיסובלסט לא היתה בשום פנים ואופן השיקול שבגינו רכשה טבע את ספלון".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker