למי שייכים פרטי הלקוחות ומספרי הטלפון 
בזיכרון הטלפון הנייד - לעובד או למעסיק?

רגע לפני סיום עבודתו שלח מנהל מכירות SMS מהמספר החדש שלו לרשימת התפוצה מהטלפון הישן ■ מקום עבודתו הקודם תבע אותו כי הפעולה נעשתה בחוסר תום לב ומניסיון להשתמש במידע של החברה ■ החברה זכתה בתביעה - ותפוצה ב–25 אלף שקל

יסמין גואטה
יסמין גואטה

מנהל מכירות בחברת תוויות איכות סיים את עבודתו בחברה לאחר שהסתכסך עם המעסיק - והקים עסק חדש. רגע לפני סיום עבודתו שלח המנהל SMS מהמספר החדש שלו לרשימת התפוצה שהעתיק מהטלפון הנייד - ששימש אותו כמנהל מכירות בתוויות איכות - שבו כתב לאנשי הקשר שלו: "זה הנייד החדש שלי תעדכנו, לירון תוויות איכות". הודעה זאת עלתה לעובד ביוקר, כשבאחרונה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הפעולה נעשתה בחוסר תום לב ותוך הפרת יחסי האמון בין העובד למעסיק, וכי העובד יפצה את המעסיק ב–25 אלף שקל.

"המסרון לא היה תמים. הוא יועד לגורמים מקצועיים הקשורים בחברה. דווקא משלוח ההודעה בתפוצה, למעט למנכ"ל עצמו, מלמדת כי תכלית המסרון לא היתה אך להודיע על פרטי התקשרות חדשים", קבע השופט אילן איטח, שכתב את פסק הדין ואליו הצטרפו נשיא אב בית הדין יגאל פליטמן והשופטת רונית רוזנפלד.

אנשים מדברים בסלולר

השופטים דנו בשאלה אם פרטי הלקוחות שייכים למעסיק והאם העתקתם מהווה הפרת חובת תום הלב. הם קבעו כי התשובה לשאלה זו תלויה בנסיבות העניין ושזורה בה גם שאלה של מידה. לדבריהם, במקרה הזה העתקת המספרים נעשתה מכיוון שהעובד רצה לשמור לעצמו את פרטיהם של הגורמים העסקיים בחברה שמולם עבד. "העובד ביקש לשמור לעצמו 'מאגר מידע' השייך במהותו לחברה", קבעו.

הקים עסק מתחרה במהלך העבודה

תוויות איכות היא חברה פרטית שעוסקת בייצור תוויות למוצרים. העובד הועסק בחברה במשך שמונה שנים, עד ל-2010, ובתפקידו האחרון הוא כיהן כמנהל מכירות.

בתביעה שהגישה נגדו החברה היא טענה, בין היתר, כי במהלך עבודתו אצלה הוא הקים עסק מתחרה שפעל במסווה. החברה עתרה לקבלת פיצוי כספי בגין הפרת חובת תום הלב וגזל סוד מסחרי. העובד הכחיש את הטענות והגיש תביעה נגדית, שבה טען כי הוא זכאי לתשלומים שונים.

בית הדין הארצי לעבודה
צילום: שירן גרנות

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה אמנם דחה את הטענה שהעובד עשה שימוש שלא כדין בסוד מסחרי. ואולם בכל הנוגע להעתקת הזיכרון של הטלפון הנייד ומשלוח ה-SMS, נקבע כי אלה מהווים הפרה של חובת תום הלב והפרת חובת האמונים כלפי החברה.

בית הדין האזורי קבע כי הרוב המכריע של מספרי הטלפון היו של אנשי הקשר וכי הזיכרון הועתק מכיוון שהעובד רצה לשמור לעצמו את פרטיהם של הגורמים העסקיים בחברה שמולם עבד.

חיזוק למסקנה זאת מצא בית הדין בשתי עובדות: האחת, העובד חתם את ה-SMS ששלח לצורך עדכון אנשי הקשר שבטלפון במספרו החדש בשם "לירון תוויות איכות". לפי בית הדין, "עצם העובדה שהעובד בחר להזדהות כעובד החברה, ולא בשמו המלא, מעידה על כך שההודעה יועדה לגורמים מקצועיים ולא לקרוביו ולחבריו".עובדה שנייה היא שהמסרון לא נשלח למנכ"ל. עם זאת, נקבע כי העובד לא עשה שימוש במידע שהועתק ולא הטעה את הלקוחות לחשוב כי הם מזמינים עבודה באמצעות החברה.

בית הדין האזורי קיבל חלק מתביעת החברה וקבע כי העובד הפר את חובת תום הלב והאמונים כלפיה. באותו פסק דין גם התקבלה בחלקה התביעה שכנגד שהגיש העובד, ונקבע כי הוא זכאי לפיצוי של כ-33 אלף שקל תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה לפברואר ומארס 2010, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרש מענק חג.

גם העובד וגם החברה הגישו ערעורים לבית הדין הארצי. החברה טענה, באמצעות עוה"ד דורון שמעוני ומשה שמעוני, כי פעולותיו של העובד מהווים גם מעשים העולים כדי הטעיית לקוחות החברה ושידולם, וכן מהווים גזל של סודות מסחריים.

העובד טען כי בית הדין שגה בקביעה שהפר את חובת תום הלב. לדבריו, העתקת מספרי הטלפון אינה הפרת חובת תום הלב, היות שכשאדם מחליף כרטיס SIM או מכשיר טלפון נייד, הוא נדרש להעביר את רשימת אנשי הקשר שלו - "ולכן הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא להעתיק את כלל המספרים, ולא חלק מהם".

השופט אילן איטח צילום: אתר בתי המשפט

העובד גם טען כי אין פגם בהודעה ששלח מאחר ולדבריו, כשאדם מחליף טלפון נייד, טבעי כי הוא ישגר למכריו הודעה בדבר שינוי מספר הטלפון הנייד שלו. ואולם בית הדין הארצי לעבודה החליט לאמץ את קביעות בית הדין האזורי בעניין זה. ובנוסף קבע כי על העובד לפצות את החברה ב–25 אלף שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker