"כמו לירות בתותח על זבוב": יועצי המס על הכוונת של רשות המסים

לפי פרק המס בחוק ההסדרים, מגיש דו״ח לרשות המסים יהיה חייב לציין אם קיבל ייעוץ מעורך דין או מרואה חשבון ■ המטרה: לכוון 
את הזרקור לעבר תכנוני המס האגרסיביים

יסמין גואטה
יסמין גואטה

פרק המסים בחוק ההסדרים כולל חובת דיווח חדשה - על קבלת ייעוץ מס. על פי תזכיר החוק, שאושר בשבוע שעבר על ידי ועדת השרים, נישומים יחויבו לציין בדו"חות שהם מגישים לרשות המסים אם הם קיבלו ייעוץ מעורכי דין או רואי חשבון. המטרה היא לסייע לרשות המסים במאבק בתכנוני המס האגרסיביים.

הדיווח יכלול את עצם מתן הייעוץ, את הפעילות הכלכלית שלגביה הוא ניתן, ואת סיווג ההשלכות של הייעוץ על אופן המיסוי בדו"חות - למשל, ניכוי, פחת, סיווג הכנסה וסיווג הוצאה.

עו"ד טל עצמון צילום: ניר קידר

ברשות המסים מודים כי אין להם די כוח אדם לבדוק את כל תיקי המס שמוגשים להם. למעשה, רק 2.5% מתיקי מס הכנסה נבדקים מדי שנה. בעקבות כך, התפתחה בשנים האחרונות בקרב עורכי דין ורואי חשבון תעשייה של מתן חוות דעת הכוללות תכנוני מס אגרסיביים. ברשות המסים סבורים כי חלק מחוות הדעת הללו אינן הוגנות ואין להן סיכוי להתקבל על ידי פקיד השומה או על ידי בית המשפט.

ברשות המסים טוענים כי עורכי הדין ורואי החשבון, שיודעים שאין לה די מפקחים לבדיקת כל דו"חות המס, מגישים דיווח הכולל חוות דעת עם תכנון מס אגרסיבי. הם מקווים שרשות המסים לא תבדוק את הדו"ח בתוך שנים ספורות, הוא יתיישן - ופקיד השומה לא יוכל לערער עליו. במקרים קיצוניים, מדובר בחוות דעת שאין להן סיכוי להתקבל - מה שבא לידי ביטוי בכך שהצדדים קובעים ביניהם כי שכר הטרחה ישולם רק אם הן יתיישנו.

עורך דין יניב שקל צילום: עופר וקנין

על פי רשות המסים, מדובר במיליארדי שקלים שזולגים מקופת המדינה. מבחינת הרשות, התוצאה של תכנוני המס האגרסיביים זהה להעלמות מס ממש. ברשות מדגישים שהדרישה שלהם מהנישומים היא לא שלילה של חוות הדעת מראש, אלא "משחק הוגן": הם לא מבקשים לקבל את חוות הדעת עצמה - אלא מצפים מהנישום להודיע על עצם קיומה.

"הסמנכ"ל הזהיר נדחק למצב נוראי"

צבי פרידמן
צבי פרידמןצילום: ישראל הדרי

עורכי דין ורואי חשבון מותחים ביקורת נוקבת על החובה החדשה. "זה כמו לירות בתותח על זבוב", אומר עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים במשרד גולדפרב זליגמן ויו"ר (משותף) של פורום המסים בלשכת עורכי הדין. "רשות המסים מבקשת לכוון זרקור לעבר אותן חוות דעת שמנצלות פרצות בחוק ומוגשות בתקווה שלא יעלו עליהן - אבל חוות הדעת האגרסיביות הללו הן מיעוט שבמיעוט. כדי לאתר את חוות הדעת האלו, ברשות רוצים להשמיד את כל מנגנון ההתייעצות של סמנכ"לים עם עורכי דין ורואי חשבון".

עצמון סבור כי מדובר בפספוס אדיר של רשות המסים, שלא יועיל במאבק בהון השחור - אלא יביא בדיוק לתוצאה ההפוכה. "קחו, למשל, שני סמנכ"לי כספים בשתי חברות גדולות: אחד זהיר שמקפיד להתייעץ ולבקש חוות דעת בכתב מהיועצים שלו, ושני פזיז שחושב שהוא יודע הכל או מעדיף לא לדעת - הפזיז מתקשר ליועצים שלו מדי פעם, מתייעץ בעל פה ומחליט על צעדים אגרסיביים".

התוצאה, לפי עצמון, תהיה ברורה: הדו"ח שיגיש לרשות המסים הסמנכ"ל הפזיז יהיה נקי, בעוד הזהיר יצטרך לדווח על חוות הדעת שקיבל. "רשות המסים דוחקת את הסמנכ"ל הזהיר במצב נוראי. הדו"ח שיגיש יטיל זרקור על החברה שלו - ולכן הוא יעדיף לא לקבל חוות דעת כלל או לעבור לחוות דעת בשיחות בעל פה", מתריע עצמון.

רו"ח צבי פרידמן, שותף במחלקת המס בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, מסכים עם עצמון: "יש לבחון את העלות מול התועלת ואילו נזקים עלולים להיגרם אם הסעיף יעבור. "התוצאה תהיה שנישומים לא יפנו לאנשי מקצוע לקבל חוות דעת, וכל ההתנהלות המסחרית־עסקית תיפגע. זה עשוי לגרום לכך שאנשים יקבלו ייעוץ בעל פה - והדבר עלול לפגוע בהתנהלות המשפטית והמסחרית".

גם עו"ד יניב שקל ממשרד שקל ושות' מתנגד לחובה החדשה. לדבריו, הזכות של אדם להתייעץ עם עורכי דין או רואי חשבון היא לגיטימית והוכרה בפסיקה. שקל מוסיף כי החברות הגדולות לא ייפגעו כי בכל שנה בודקים אותן, והן נותנות בכל מקרה גילוי נאות. "בסופו של דבר, המשמעות היא שדווקא הנישומים הקטנים יותר ייפגעו - הם יעדיפו לקרוא באינטרנט במקום להתייעץ עם עורך דין".

משה אשר, יו"ר רשות המסיםצילום: מיכל פתאל

מפר חיסיון 
עורך דין-לקוח

זהו אינו הניסיון הראשון של רשות המסים להיאבק בדרך זו בתכנוני המס. גם בשנה שעברה נעשה ניסיון דומה, אבל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לא אישר זאת. השנה, לאחר בחינה של הדברים, התקבל אישורו להתקדם עם החקיקה.

הרקע להצעה מפורט בדברי ההסבר לתזכיר החוק: "בשנים האחרונות גובר בישראל, ובמקביל בעולם, השימוש בתכנוני מס אגרסיביים לשם הפחתת חבות המס באופן שאינו תואם את מטרת המחוקק. המטרה העיקרית, אם לא הבלעדית של תכנון המס, היא הפחתת מס בלתי נאותה או הימנעות מתשלום מס".

על פי דברי ההסבר, נישומים רבים מסתייעים בחוות דעת מקצועיות מעורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, שמאים ועוד, ופועלים לפיהן - כשבחלק מהמקרים מבנה תכנון המס נותר חשאי, משום רצון הנישום שלא ליידע את רשות המס בעובדה שנקט תכנון מס. "כפועל יוצא של הדברים, המצב מקשה על רשות המסים לזהות פרקטיקות הנהוגות בשוק, שאינן עולות בקנה עם אחד כוונת המחוקק; לבצע ביקורת יעילה ולגבות את המס בהתאם להוראות החוק", נכתב בדברי ההסבר.

לדברי מנהל רשות המסים, משה אשר, "יישום החוק יתרום לחיזוק היכולות של הרשות בהתמודדות עם ההון השחור ועם עברייני וסרבני מס, ובכך לחלוקה צודקת יותר של נטל תשלום המסים על הציבור".

לשכת עורכי הדין, שמתנגדת בתוקף לתיקון המוצע, הגישה באחרונה נייר עמדה שבו היא מזהירה מפני הסכנות הצפויות: "חובת הדיווח על חוות דעת, כפי שהיא מופיעה בתזכיר החוק, חורגת לדעתנו ממתחם הסבירות, ופוגעת באופן לא מידתי ולא שוויוני בקהל הנישומים", נכתב בנייר העמדה. לפי הלשכה, חובת הדיווח תחטיא את המטרה שלשמה היא נועדה - ותגרום דווקא להגדלת ההון השחור.

עוד טוענים בלשכת עורכי הדין שחובת הדיווח תיצור מצב של "צדיק ורע לו". במלים אחרות, דווקא הנישומים השמרנים, שיקפידו לקבל חוות דעת מקצועיות וייתנו חובת גילוי בדו"חותיהם, ייראו "אגרסיביים" יותר, או לא שמרנים - לעומת הנישומים האגרסיביים באמת, שיקפידו לא לקבל חוות דעת או לכל הפחות שיקבלו חוות דעת לא כתובות.

בלשכה מסבירים כי חובת הדיווח לא מבחינה בין חוות דעת שנועדה רק להסביר ולהנחות את הנישומים בדבר הדין החל, לבין חוות דעת שאוצרת בחובה תכנוני מס. "הנישומים יפחדו לתת בדו"חותיהם גילוי על עצם מתן חובת חוות הדעת (שכן היא מכתימה את הנישום כאגרסיבי) - אף שהם רק מבקשים להבין את הדין החל", כותבים בלשכה, וטוענים שחובת הדיווח תגרום דווקא לאפליה בין נישומים עתירי ממון, שיכולים להעסיק יועצי מס במשרה מלאה (ובכך נדרשים להסתמך פחות על חוות דעת), לבין נישומים שאינם בקיאים ברזי חוקי המס ונדרשים מעת לעת לייעוץ מסים. בלשכה מדגישים כי התיקון המוצע סותר את חובת החיסיון שבין עורך דין ללקוח.

הפתרון שמציעה 
לשכת עורכי הדין

כיום קיימת חובת דיווח על מספר מצומצם של פעולות, שנקבעו ב-2006 במסגרת תיקון 147 לפקודת המסים. סעיף131(א)(ד5) שנוסף אז קבע חובת דיווח בגין פעולה שהוגדרה כתכנון מס חייב בדיווח. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות, שקבעו רשימה של 13 תכנוני מס החייבים בדיווח.

תכנוני המס העיקריים המחויבים בדיווח הם: תשלום דמי ניהול בסך 2 מיליון שקל ויותר בין אדם לקרובו, מכירת נכס לקרוב תוך יצירת הפסד אצל המוכר, הסבת הפסד לקרוב, הסבת רווח לקרוב לשם קיזוז מול הפסד שקיים אצל מקבל הנכס, מחילת חוב על ידי חבר בני אדם לקרוב, פירעון חוב של בעל מניות מהותי בתום שנת המס ויצירתו מחדש, המחאת יתרת זכות שלא שולמה במלואה, רכישת חברה בהפסדים, פעילות באמצעות חבר בני אדם תושב מדינת אמנה, משיכת כספים מחברה משפחתית ללא חבות במס, ועסקה למתן שירותי בנייה תמורת רכישת זכות במקרקעין.

בלשכת עורכי הדין סבורים כי עדכון הרשימה הוא פתרון יעיל יותר מהטלת חובת דיווח גורפת. בלשכה גם מוכנים לשבת עם רשות המסים ולשטוח בפניהם את כל התכנונים האפשריים, באופן שיאפשר לרשות להחליט לעבר אילו תכנונים יש להפנות את הזרקור.

ואולם, על פי רשות המסים, רשימה סגורה של תכנוני מס - רחבה ככל שתהא - לוקה בחסר ולא משמשת כלי יעיל לסכל תכנוני מס אגרסיביים - "מכיוון שהרשימה אינה דינמית, אינה תואמת את המציאות המשתנה - ומהווה פתח מילוט כשישנו שינוי בדין או בנסיבות העסקה", נכתב בדברי ההסבר לתזכיר החוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker