נוסעים באופניים ומתקלחים במשרד - כך מתמודדים עורכי הדין עם הרכבת הקלה

עבודות הרכבת הקלה פוגעות במשרדי עורכי הדין הרבים הממוקמים בסמוך לצומת מעריב ■ הם מתקשים להגיע למשרד ולדיונים או לקבוע פגישות עם לקוחות - ומפתחים פתרונות יצירתיים ■ "אני חושב לקבוע פגישות בבית כדי לחסוך ללקוחות את הכניסה לתוך העיר"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים9
יסמין גואטה
יסמין גואטה

משרדי עורכי הדין שממוקמים על ציר נאלצים להתמודד בימים האחרונים עם מציאות חדשה: חפירות, כבישים חסומים, פקקים מתארכים ורעש של העבודות.

מסביב לתוואי הרכבת יש אלפי מ"ר של שטחי משרדים, רבים מהם מאוכלסים על ידי משרדי עורכי דין. חסימת דרכי הגישה למשרדים פוגעת לא רק בשעות ההגעה והעזיבה של העובדים, אלא משפיעה גם על הלקוחות שמגיעים לפגישות עבודה ומקשה על עורכי הדין שעוסקים בליטיגציה להגיע בזמן לדיונים בבית המשפט.

מקלחת לעובדים במשרד גורניצקי ושות'צילום: מוטי מילרוד

בניגוד לחברות היי־טק, למשל, שלגביהן ההפרעה של העבודות ממוקדת בקושי של העובדים להגיע למקום העבודה - במקרה של משרדי עורכי דין הצרה גדולה יותר. העסק שלהם מבוסס על לקוחות שמגיעים למשרדים לפגישות והכנות לקראת דיונים. מעבר לפגיעה הקיימת בלקוחות קיימים, החשש הוא שהקשיים והחסימות באזור ירתיעו לקוחות פוטנציאליים.

בשישי צפויה השלמת הפיצוץ של גשר מעריב, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ובמשרד עורכי הדין ברם־סלוקי שממוקם ממש בסמוך לצומת הכל כבר ארוז. אחרי שמונה שנים בדרך מנחם בגין, מעתיק המשרד את כתובתו לרחוב דניאל פריש. ההחלטה על המעבר התקבלה כבר לפני כמה חודשים. "כששמענו על הפרסומים בתקשורת, היה די קל לראות את הנולד" מסביר עו"ד אסף ברם, שעומד בראש המשרד. "אנחנו משרד שמתעסק בליטיגציה, לנסוע לבית המשפט זו שגרת יומנו, זה בלתי־אפשרי לעשות את זה במצב הנוכחי", הוא מסביר. מרחוב דניאל פריש הם יוכלו ללכת ברגל לבית המשפט ברחוב ויצמן.

נסיעה שארכה שבע דקות הפכה לחצי שעה

עו"ד גל גורודיסקי, שהמשרד שלו ממוקם ברחוב יהודה הלוי, מודה כי גם הוא שוקל מעבר של המשרד, על אף שעוד לא עשה צעד אופרטיבי בעניין. גם גורודיסקי עוסק בליטיגציה ומופיע כשלוש פעמים בשבוע בבית הדין לעבודה שברחוב שוקן בתל אביב. לדבריו, בימים כתיקונם נסיעה לבית הדין לעבודה אורכת שבע דקות, אך מאז שהחלו העבודות היא אורכת חצי שעה. "וזה עוד באוגוסט כשהתנועה בכבישים היא חצי מהרגיל", הוא אומר. הוא מוסיף שבימים הראשונים של העבודות, עם סגירת רחוב יהודה הלוי, היו עשרות סדרנים שכיוונו את התנועה - אך כיום אין אף סדרן. "בשעות העומס זה בולט, כי מערכת הרמזורים עובדת בסדר אבל בגלל העומס המכוניות חוסמות את הצומת והתנועה נתקעת".

גם משרד עו"ד אפשטיין, קנולר, חומסקי, אסנת, גילת, טננבוים ושות' ממוקם בלב העבודות - בבניין רובינשטיין בדיוק על צומת הרחובות קרליבך ודרך מנחם בגין. ואולם, המשרד כבול בחוזה שכירות למשך חמש השנים הקרובות והוא לא מתכוון להפר אותו. "כמו רוב השוכרים בבניין אנחנו מנהלים שיחות עם בעל הבניין. אין פרופורציה בין דמי השכירות שאנחנו משלמים על המשרד לבין מה שיקרה בשנים הבאות, לכן אנחנו מצפים להורדה בדמי השכירות". מסביר עו"ד איתן אפשטיין, שעומד בראש המשרד. "למרות האי־נוחות מדובר בפרויקט חשוב, שאני רוצה להאמין שבסיומו החיים של כולנו יהיו הרבה יותר נוחים".

מצב העסקים 
המקומיים גרוע יותר

אפשטיין עקב בתשומת לב אחר ההליכים המשפטיים שניהלו בעלי העסקים שממוקמים על התוואי שהגיעו עד לבית המשפט העליון בניסיון לדחות את רוע הגזירה. לדבריו, הפגיעה במשרדי עורכי הדין היא קטנה ביחס לעשרות עסקים קטנים מסביב לבניין שייאלצו לסגור מכיוון שלא תהיה גישה לבית העסק שלהם. "שם המצב הרבה יותר חריף משלנו".

לפני כחודש, וימים ספורים לפני תחילת העבודות, פנו למעלה מ–20 בעלי עסקים שמרוכזים סביב התחנות בקרליבך ואלנבי לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקשו לעצור את תחילת העבודות. בעלי העסקים, בהם אוליב קרליבך, דבוש, הטאבון תל אביב, טבע קסטל ומפגש הסטייק טענו כי במהלך ביצוע העבודות ייגרמו להם נזקים כלכליים ודאיים וכי נת"ע והמדינה לא דאגו למצוא פתרונות שיסייעו לעסקיהם. כמו כן, הם טוענים שלא דאגו לייחד להם קרן פיצויים, כפי שהיה ראוי לעשות, במיוחד במסגרת פרויקט שתקציבו עומד על כ-15 מיליארד שקל.

גשר מעריב נשקף מחלון במשרד עורכי הדין אפשטיין, קנולר, חומסקי ושות'צילום: מוטי מילרוד

הם הגיעו עם הבקשה עד לבית המשפט העליון, אך היא נדחתה כשהשופטת אסתר חיות הפנתה מסר ברור לנת"ע: "ניתן לצפות שיוזמי הפרויקט יהיו מודעים וקשובים לנזקים הפוטנציאליים שעומדים להיגרם לבעלי העסקים. הצעת בית המשפט למתווה המיועד היא לנטר ולצמצם נזקים אלה ככל הניתן", כתבה.

בדבריה התכוונה חיות למתווה המוסכם שהציע שופט בית המשפט המחוזי, יונה אטדגי, במהלך הדיון - להקים גוף מוסכם שיהיה בקשר עם בעלי העסקים כדי לתת להם פתרונות ספציפיים. הוא סבר כי יש צורך במינוי מהנדס מוסכם שייתן פתרונות טכניים, וכן יועץ ארגוני או עסקי שייעץ לבעלי העסקים כיצד להתארגן בתקופת העבודות. בעלי העסקים הסכימו לכך, בתנאי שימונה גם רואה חשבון שיאמוד את הנזקים. ואולם נת"ע סירבה.

מחכים להחלטה 
בעניין הארנונה

בעלי העסקים גם לא צפויים לקבל הנחה בתשלומי הארנונה בתקופת העבודות, וקל וחומר משרדי ערוכי הדין שהפגיעה בהם פחותה. "אני בהחלט מצפה שעיריית תל אביב, בין אם ממשאביה ובין אם מתמיכה ממשלתית, תפחית את הארנונה לתקופת הפרויקט כפועל יוצא מהעובדה שהשירותים והתמורה שאנחנו אמורים לקבל מתשלום הארנונה - ייפגעו באופן משמעותי במהלך העבודות". אומר אפשטיין. "ההוצאה על הארנונה היא הוצאה ניכרת ואנחנו מחכים בכיליון נפש להחלטה בעניין הזה שהיא חשובה לא פחות מדמי השכירות", הוא מודה.

עם הנפגעים העיקריים מהעבודות נמנים כמובן העובדים במשרדי עורכי הדין, שזמן ההגעה שלהם למשרד מתארך באופן ניכר. "אין ספק שההשפעה הגדולה ביותר היא על האמהות - גם בצוות המקצועי וגם בצוות המינהלי - שצריכות לשים את הילדים בבית הספר או בגן בשמונה בבוקר ולאסוף אותם בארבע", מסביר אפשטיין. הוא מספר שהמשרד מעודד עבודה מהבית, במיוחד לאמהות. עם זאת, הוא מדגיש כי ככל שזמני הנסיעה למשרד וממנו מתארכים - הפגיעה באמהות עלולה להיות קשה. "אין ספק שכדאיות ההעסקה מבחינתנו תושפע מכך שזמן הנסיעה של אמא בבוקר יתארך ויהפוך לשעתיים, והיא גם תצטרך לצאת מוקדם כדי להספיק להוציא את הילדים", הוא מדגיש. "כשמדובר בעורכי דין שמסוגלים להשלים את העבודה מהבית - זה בסדר, אבל זה ודאי לא נכון כשמדובר בעובדי מינהלה". במשרד מועסקים יותר מ–50 עורכי דין, ובנוסף להם כעשרה מתמחים וגם עובדי מינהלה. באחרונה קיימו מנהלי המשרד כמה שיחות עם כלל העובדים והסבירו על ההשלכות של העבודות. הם גם הזמינו למשרד את נציגי נ.ת.ע, שהסבירו בליווי מפות על הכבישים שייחסמו וגם על נתיבי התחבורה הציבורית. בנוסף, נציגי נ.ת.ע ערכו במשרד מצגת וענו לשאלות העובדים.

למשרדי עורכי הדין, בשונה ממשרדים אחרים, הלקוחות מגיעים באופן תכוף לפגישות וישיבות. בעניין זה אומר אפשטיין: "עם מרבית הלקוחות העסקיים של המשרד אנחנו יכולים לתקשר ולעבוד מרחוק באמצעות מיילים ואמצעי תקשורת אחרים, ולכן אני מעריך שהעבודה עמם תיפגע פחות". עם זאת, הוא הוסיף: "אם נגלה שהגישה למשרד קשה ופוגעת בלקוחות ניאלץ לשכור חדר ישיבות מחוץ למשרד או בבתי מלון".

גם במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות', הממוקם בשדרות רוטשילד, נערכו מבעוד מועד, והודיעו ללקוחות על הבעייתיות הצפויה בדרכי הגישה למשרד. "למשרד שלנו יש סניף נוסף בהרצליה, ויכול להיות שאת הישיבות עם הלקוחות נקיים בסניף הזה. בסך הכל צפויה לנו תקופה לא פשוטה, אבל אם יהיה אור בקצה המנהרה והאור הזה יהיה אור של רכבת קלה, אולי בסופו של דבר זה יהיה טוב", אומר עו"ד מוריאל מטלון, השותף המנהל של המשרד. הוא הוסיף כי יש משרדי עורכי דין שהחליטו לפתוח סניפים נוספים, באזורים צפוניים יותר, שבהם יוכלו לקבוע פגישות עם לקוחות.

בגורניצקי עובדים נכון להיום כ–130 עורכי דין, ועוד עשרות מתמחים ועובדי מנהלה. ההשפעה של עבודות הרכבת מקשה עליהם את הגישה למשרד. ואף על פי כן, מטלון מדגיש כי המשרד לא שוקל פתרון כללי של עבודה מהבית - שנידון אצלם בעבר בהקשרים שונים, של אמהות למשל. "אנחנו מקבלים את הפתרון הזה, אבל לא כתופעה שיכולה להיות כללית, מכיוון שבסופו של דבר חלק חשוב מאוד בעבודה שלנו הוא ההיזון ההדדי והעבודה בצוות".

במשרד הוחלט על הקמת צוות היגוי מיוחד שינסה לספק פתרונות לעובדים. הם מנסים לחשוב על פתרונות יצירתיים שיקלו על דרכי הגישה של העובדים למשרד. כך למשל, המשרד החליט לעודד את העובדים לנסוע באופניים רגילים וחשמליים. כבר לפני שנה הוקמה במשרד מקלחת שמיועדת לאנשים שמגיעים ברגל או באופניים ומעוניינים להתרענן. "אני מניח שיהיה למקלחת יותר שימוש מבעבר", אומר מטלון. אפשרות נוספת שנשקלה היא חניית כלי הרכב הפרטיים מחוץ ללב העיר והגעה למשרד באמצעות שאטלים. למרות כל זאת, מדגיש מטלון כי למצב הנוכחי אין פתרון מוחלט. "אני מניח שעורכי דין צעירים יעברו לגור באזור. אנחנו נמצאים בשדרות רוטשילד, זה אזור שהוא מבוקש בפני עצמו ואולי תתפתח פה תופעה כמו במנהטן שאנשים צעירים עובדים במרכז העיר ומתגוררים במרחק הליכה ממקום העבודה".

עוד אפשרות שמעלה מטלון היא שבירת המודל של שעות העבודה המקובלות. "אני למשל מתכוון להגיע למשרד בחלק מהימים ב–6:30 ובחלק אחר ב–11:00, וכך לדלג על שעות העומס העיקריות. אני גם חושב לקבוע לעתים קרובות יותר פגישות אצלי בבית בצפון העיר כדי לחסוך ללקוחות את הכניסה לתוך העיר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker