"באי.די.בי לא ויתרו על אף משקיע אפשרי - מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"באי.די.בי לא ויתרו על אף משקיע אפשרי - מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש"

הפרקליטות הגישה את סיכומיה בתיק הרצת המניות של אי.די.בי ■ צוות התביעה טוען כי הראיות מוכיחות מעל לכל ספק סביר שדנקנר ושטרום פעלו מתוך כוונה להשפיע על שער המניה ■ לטענת התביעה, דנקנר ושטרום הציגו "גרסה מתפתלת ובלתי־מתקבלת על הדעת" ■ סנגוריו של דנקנר: "הסיכומים מתארים בצורה מעוותת ומגמתית את הראיות שהוצגו בביהמ"ש"

8תגובות

כשנה לאחר הגשת כתב האישום באחד התיקים הגדולים והמעניינים שנראו בתחום הכלכלי בישראל, הגישה אתמול פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את סיכומיה בתיק הרצת המניות של חברת אי.די.בי אחזקות. מדובר בתיק שבו הואשמו 
נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר באי.די.בי, ואיש שוק ההון איתי שטרום, בהרצת מניות אי.די.בי לקראת הנפקה של החברה בפברואר 2012.

בשנה האחרונה נוהל המשפט במהירות וביעילות באולמו של השופט חאלד כבוב. הפרקליטות זימנה לדוכן עדים רבים, ובהם מקורביו של דנקנר, בכירי שוק ההון ובכירים בבנק הבינלאומי.

עופר וקנין

במשפט העידו, בין השאר, שותפיו של דנקנר באותה העת לניהול אי.די.בי - המנכ"ל חיים גבריאלי, שעדיין מכהן בתפקיד, המשנה למנכ"ל ומנהל הכספים הראשי, אייל סולגניק, והשותף בגנדן, שאף השקיע בהנפקה באופן אישי, אבי פישר.

חקירת התיק על ידי מחלקת החקירות של הרשות לוותה במחקרי תקשורת מקיפים, שכללו קבלת נתוני טלפוניה מחברות התקשורת השונות, העתקת מכשירי הטלפון הניידים של החשודים ושל עדים מרכזיים, וקבלת הקלטות מהבנק הבינלאומי. כמו כן בוצעו האזנות סתר.

בסיכום, הנפרש על פני 153 עמודים, מנתח צוות התביעה - סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך, חנה קורין, והפרקליטים עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי - את הראיות ומתייחסים לאופן הביסוס שלהן במשפט. לפי צוות התביעה, הראיות שהובאו מוכיחות מעבר לכל ספק סביר כי דנקנר ושטרום פעלו מתוך כוונה להשפיע על השער של המניה.

בסיכום שהגיש מבקש צוות התביעה מהשופט כבוב להשקיף על התמונה שפרשו במבט כולל וגם בפרטי פרטים. לדבריהם, התזה שהם מציגים לאירועים היא קוהרנטית והגיונית, ומתארת נכוחה את השתלשלות האירועים ומשמעותם. לטענתם, דנקנר ושטרום נאלצו להציג "גרסה מתפתלת, מתפתחת ובלתי־מתקבלת על הדעת, וניסו לבודד כל מקטע ומקטע בפעולותיהם, ולהציגו באופן מיתמם ונעדר הקשר למכלול הדברים".

הפרקליטות מדגישה כי כדי לקבוע שהאישום לא הוכח, יהיה על בית המשפט לקבוע שפעילותם של דנקנר ושטרום נבעה ממניעים כלכלים לגיטימיים ותמימים בלבד, וכי כל קשר ביניהם היה אקראי וחברי, ותו לא. אך על פי עמדת התביעה, "אין זה מתקבל על הדעת ששטרום החליט ליצור פוזיציה חריגה ומסוכנת, בהחלטה מהבטן, ללא התייעצות, ופעל בהמשך במתווה של מכירות וקניות חוזרות, תוך יצירת הפסדים, וכל זאת אך ורק מתוך אמונה בנייר (במניה; י"ג וא"נ), ובלי רצון לסייע להנפקה".

לטענת הפרקליטות, לא מתקבל על הדעת שדנקנר הסיט את המשקיעים מההנפקה לשטרום מבלי שהיה לו עניין לסייע להנפקה: "הטלפון לבנק, ההלוואה והקשר האינטנסיבי במהלך ימי הפעילות היו חריגים, ננקטו לראשונה ולאחרונה באותם ימים, ואין לקבל כי לא היו קשורים ברצון להשפיע באופן פסול על ההנפקה", נטען בסיכומים שהוגשו.

להלן הנקודות העיקריות בסיכומים.

עופר וקנין

"ההנפקה לא כוונה לחברים בלבד"

לאורך המשפט טען דנקנר כי לא היה מדובר בהנפקה רגילה, אלא בהנפקת חברים, שלהם לא היה אכפת מהמחיר, ולכן לא היה לו אינטרס להריץ מניות. לדבריו, היה לו ביטחון רב בהצלחת ההנפקה והוא ידע בוודאות כי הוא עומד לגייס הרבה יותר מצורכי אי.די.בי.

הפרקליטות טוענת כי לנוכח מצוקת המזומנים של החברה, כל שקל היה חשוב, וכי הטענה של דנקנר בדבר הוודאות בהצלחת ההנפקה אינה נתמכת בראיות, שדווקא מצביעות על מאמץ עיקש ומתמשך של דנקנר, של אנשי אי.די.בי ושל המפיצים לגייס משקיעים — עד לדקה ה–90.

"הראיות מלמדות כי דנקנר והחברה לא כיוונו את ההנפקה לחברים בלבד. ההנפקה היתה ציבורית וכוונה לכלל המשקיעים. יש לציין כי לשם הנפקה אקסקלוסיבית ל'חברים בלבד', המהווים משקיעים מסווגים, אין כלל צורך בהנפקה ציבורית על פי תשקיף, וניתן היה לכאורה לבצע הקצאות פרטיות של ניירות ערך למשקיעים כאמור המעוניינים בכך. גיוס המשקיעים היה מאמץ של גורמים רבים בחברה, שלא ויתרו על פנייה לשום מגזר של משקיעים פוטנציאליים, מגולדמן סאקס ועד שווארמה שמש. כל העדים במשפט, למעט דנקנר, העידו שההנפקה כוונה לכלל השוק, וכי נעשו מאמצים רבים וניכרים לגייס את הציבור בכלל ואת השוק המוסדי בפרט", טוענים בפרקליטות.

בסיכומים מובאים בין השאר קטעים מעדותו של המפיץ הראשי צחי סולטן בבית המשפט, שאמר: "אני לא חושב שיש אבן אחת שלא הרמנו. ההנפקה היתה מאוד חשובה, בטיימינג חשוב לחברה". כמו כן נסמכת הפרקליטות גם על רישומי המחברת והיומן של דנקנר עצמו, שלפיהם מאמצי הגיוס נמשכו עד לרגע האחרון.

עוד טוענת הפרקליטות ביחס לחשיבות ההנפקה ומחירה כי "כל המפיצים, ללא יוצא מן הכלל, העידו על הקשר ההדוק בין מחיר המניה ונפח המסחר בבורסה לבין תוצאות ההנפקה, ועל כך שגם עבורם כמשקיעים בהנפקה למחיר ולמחזור היתה חשיבות בקבלת החלטת ההשקעה".

בצד זאת, הם ציינו אמנם גם שיקולים עסקיים של שמירת קשר טוב עם אי.די.בי. "לאף אחד מבין המפיצים לא נמסר על מעורבותו של דנקנר באמצעות שטרום במסחר במניה טרם ההנפקה. מדובר בעדויות בזמן אמת של מי שהונעו להשקיע במניה על ידי היעדר הגילוי ותמונת המסחר המעוותת שנוצרה על ידי הנאשמים(...) המפיצים העידו מפורשות כי אילו היו מודעים לכך שהמחזור שבחנו טרם קבלת ההחלטה נוצר למעשה מרכישות של גורם אחד, המקורב לבעל השליטה, ובעל השליטה עומד עמו בקשר הדוק באותם ימים, הדבר היה משפיע מהותית על החלטת ההשקעה שלהם".

"סכום השקעה 
חסר פרופורציה"

הפרקליטות מתייחסת לעדותו של שטרום, שלפיה ההשקעה באי.די.בי היתה ללא התייעצות, עדות שגם השופט כבוב התייחס אליה בספקנות כששאל אותו איך לא חשב שהסיכון גבוה וגדול מדי ואיך לא התייעץ ופעל מתוך תחושת בטן ואמונה בדנקנר וביכולתו.

וכך נטען בסיכומי הפרקליטות: "תמוה כיצד שטרום, שהגדיר את עצמו כזהיר ושומר חוק, החליט להשקיע בהנפקה זו בהחלטה מהבטן, ללא התייעצות, תוך סיכון הקבוצה וללא מחשבה מעמיקה. כך, למשל, העובדה כי לא טרח להתייעץ עם שותפו רועי טל, למרות שהעיד על הקשר ההדוק ביניהם ועל כך שטל הוא בעל מומחיות רבה במסחר ובתחום הפיננסי, בעוד המומחיות שלו היא בתחום השיווק והאסטרטגיה, מתיישבת אף היא עם תזת המאשימה. התנהגות ממודרת מאפיינת מהלכים פליליים".

טענה נוספת של הפרקליטות היא שההשקעה היתה חריגה ביחס לפעילות המסחר של חברת ISP של שטרום. "מעולם בשום שלב ומשום סיבה ISP לא ביצעה רכישות של מניה בודדת בהיקף כזה. קל וחומר, ביצוע קניות בבורסה ומכירות מחוץ לבורסה, בסד זמנים כה צפוף, ובהיקף כספי כה ניכר.

"עדי שלג העיד כי מתווה הפעילות לפיו ISP רכשה מניות ב–42 מיליון שקל בשלושה ימי פעילות בלבד, 'לא מאפיין שום פעילות דומה', 'לא דומה לכלום' וכי 'זה לא היה בדנ"א של החברה'. שלג מסר גרסה זו כבר בהודעותיו הראשונות, לפני שנחתם אתו הסכם עד מדינה. לשיטתו, הפעילות היתה חריגה כבר במובן זה שלא איפיינה פעילות נוסטרו רגילה להפקת רווח, אלא פעילות קנייה ומכירה לטובת צד ג' מחוץ לשוק. שלג הדגיש כבר בשלב הראשון של החקירה כי 'כל הפעילות של שלושת הימים האלה לא דומה לשום דבר שעשינו'".

הפרקליטות גם טוענת כי הסכום ששטרום השקיע חסר כל פרופורציה, הן ביחס ל–ISP והן ביחס למשקיעים אחרים. "לשם הדוגמה, שטראוס והמבורגר השקיעו 2 מיליון שקל כל אחד, מיכאל לוי 5 מיליון שקל, נתן חץ 8 מיליון שקל", נכתב.

עדותו של עד המדינה אינה הכרחית

לעדותו של עד המדינה, עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום, יש חלק חשוב בביסוס הטענה כי דנקנר היה חלק מאותה פעולת תרמית נטענת. שלג, שהיה זה שביצע בפועל את פעילות המסחר החשודה והעיד על "קריאתו לדגל" על ידי שטרום, הבין לדבריו מהתבטאויותיו של שטרום כי מאחורי פעילות זו עומד דנקנר - אך אין לו הוכחה ישירה לכך.

הפרקליטות, שמודעת גם לבעייתיות בעדותו של שלג, ציינה כי עדות זו הוסיפה ראיה ישירה לתוכנית ההשפעה, אך מדגישה כי אינה הכרחית. "גם אם בית המשפט יחליט שלא לקבוע על פיה, כולה או חלקה, ממצא לחובתם של הנאשמים, ניתן לטעמנו להרשיע את הנאשמים במיוחס להם גם בלעדיה".

אחד החורים השחורים בעדותו של שלג, שעליו התעקש על דוכן העדים גם לאחר שאלות חוזרות של כבוב, נוגע לפגישה שהיתה לדבריו עם שטרום במשרדו בהרצליה, כשמצד שני, איכון מכשיר הטלפון הסלולרי של שטרום שהציגה ההגנה הראה כי כלל לא היה שם באותה העת. בסיכומים מציינת הפרקליטות שההתעקשות הזאת של שלג, שהוא אדם אינטליגנטי, דווקא עומדת לזכותו — מכיוון שהיה יכול לנצל בקלות את ההזדמנות ולהגיד שההנחיה כיצד לפעול ניתנה לו בשיחת טלפון ולא במשרד.

בפרקליטות לא נתנו הסבר משלהם לתוצאות האיכון, אך הם מדגישים כי עדיין ניתן לקבוע כי שטרום נתן לשלג הנחיה להשפיע על שער המניה. לטענתם, גם אם בית המשפט יקבע כי לא ניתן לקבוע שהנחיה כזאת ניתנה באופן ששלג העיד, ניתן עדיין לקבוע מכוח הראיות האחרות שהנאשמים פעלו בצוותא בכוונה להשפיע על השער, לטענתם.

בפרקליטות מודעים לכך שההגנה צפויה לטעון כי אמינותו של שלג נפגעה כליל ואין להסתמך על גרסתו, אולם הם מדגישים כי לאחר ששמיעתו של התיק הושלמה, "ניתן לומר בביטחון כי עיקר גרסתו של עד המדינה, שנמסרה בצורה קוהרנטית וסדורה, אומתה בראיות עצמאיות ובלתי־תלויות, בין היתר בשאלת המפתח בדבר כוונתם של הנאשמים להשפיע על השער".

הפרקליטות גם הביאה דוגמאות מהפסיקה, שלפיהן גם אם בית המשפט סבור כי יש בעיית אמינות מסוימת עם עד המדינה, ביססו לא פעם הרשעות על עדות עדי מדינה "שאינם טלית שכולה תכלת, לעתים אף אנשים שנקבע לגביהם כי הם בעלי הרשעות קודמות, מניפולטיביים, רמאים ומונעים בעדותם על ידי אינטרסים אישיים".

"יש לדחות את ההיתממות של דנקנר"

על פי הפרקליטות, הראיות שהוצגו במהלך המשפט מוכיחות שלפנייתו של דנקנר לאילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי, היתה תרומה ממשית בהחלטה על מתן האשראי לשטרום, ובוודאי בהיקף החריג ביותר שניתן. מעבר לכך, בלי קשר למידת התרומה בפועל להחלטת בצרי - עצם השתדלותו של דנקנר ופנייתו החריגה, מעידות על מעורבותו בתוכנית משותפת להשפיע על השער, ועל תרומתו לנושא המימון.

ביום הפעילות הראשון של ISP, נחסם קו האשראי שלה על ידי הבנק. החסימה בוצעה לאחר שהחברה ביצעה רכישה מסיבית, בהיקף כספי כולל של 3.2 מיליון שקל, כבר בשעה הראשונה לפעילותה. שטרום פנה לבנק בבקשה לאשר לו מסגרת אשראי של 15 מיליון שקל, ללא ביטחונות מעבר להון העצמי והמניות שירכשו.

פנייתו הראשונה של שטרום היתה למנהלת מחלקת שוק ההון בסניף הראשי, ניצה זעפרני, שמסרה לו כי אין סיכוי שבקשתו תאושר, אך הפנתה אותו לראש החטיבה העסקית, אילן בצרי, השני בהיררכיה למנכ"לית הבנק, שהיה בעל סמכות אישור. בשיחה מקדימה עם בצרי כינתה את המימון המבוקש "הזוי".

אולם למרות זאת, בתוך פחות משעה ממועד הסירוב הראשון אושרה הבקשה במלואה. בצרי הורה לזעפרני לפתוח ל–ISP מסגרת של 15 מיליון שקל, מבלי ש–ISP התבקשה להוסיף בטוחה כלשהי. על פי הפרקליטות, האישור החריג ניתן בזכות שיחת טלפון שביצע דנקנר, לבקשתו של שטרום, עם בצרי, ו"הראיות מוכיחות טענה זו במלואה".

דנקנר טען מצדו כי לא ידע אם השיחה הזו אכן תביא תועלת, ואם היתה לשיחה חשיבות כלשהי. "יש לדחות מכל וכל היתממות זו מצדו של דנקנר", טוענת הפרקליטות "ברי כי שיחה יוצאת דופן זו לראש החטיבה העסקית בבינלאומי, כשהיא באה מאדם רם העומד בראש חברת האחזקות הגדולה במשק הישראלי, היא בעלת משקל ומשמעות. דנקנר היה מודע לכך, וזאת היתה מטרתה".

הפרקליטות מוסיפה בהקשר זה כי "דנקנר, שניסה בצורה מגוחכת לצמצם את משקל מעמדו הציבורי, לרבות לעניין מעמדו בקבוצת אי.די.בי, הודה בחקירתו הנגדית כי היה בעל קשרים במערכת הבנקאות. בכל הכבוד הראוי, הניסיון לתאר סיטואציה זו כאילו נעשתה 'על הדרך', וחסרת כל משמעות ממשית כביכול, חוטאת במפורש למציאות. כשאדם במעמדו של דנקנר באותה תקופה יוזם שיחת טלפון, ומעיד על שטרום כי הוא 'איש רציני' וכי 'האשראי ייפרע', זו אינה שיחה של מה בכך, כפי שמנסים שטרום ודנקנר לטעון".

בצרי הגיע לבית המשפט כשבוע לאחר שזעפרני מסרה את עדותה, ולפי הפרקליטות, לאחר שהנושא זכה להד ציבורי בלתי מחמיא. "ניכר שהיה נחוש למסור את גרסתו לאירועים ולהגן על שמו הטוב והמוניטין המקצועי שלו ושל הבנק". על פי הפרקליטות, בחקירה הראשית היה בצרי קצר רוח כלפי השאלות וביקש למסור את גרסתו בשטף. כשעשה זאת, סיפר בפרטי פרטים אודות השיחות שקיים עם דנקנר ושטרום, וגם הוסיף פרטים שלא אמר בעדויות שלו ברשות ניירות ערך.

"הסטת המשקיעים לשטרום - מכריעה"

אחד הנושאים המרכזיים מבחינת הפרקליטות הם חמישה משקיעים שהפנה דנקנר לרכישת מניות משטרום בעסקות מחוץ לבורסה - יוסף ויליגר, אילן בן דב, צביקה בארינבוים, שמעון וינטרוב וגלעד טיסונה.

על פי כתב האישום, שטרום ניצל ביום הפעילות הראשון את מסגרת האשראי שהעמיד לו הבנק, וכדי שיוכל להמשיך בביצוע תוכנית ההשקעה ביום למחרת, שבו התקיים המכרז המקדים, פנה דנקנר לכמה משקיעים שהביעו כוונה להשתתף בהנפקה, וביקש מהם כי במקום לרכוש מניות בהנפקה כפי שתיכננו, ירכשו מניות משטרום — ותיווך בינם לבין שטרום בעניין זה.

"עמדת המאשימה היא כי פעולת התיווך וההסטה היא אחת הראיות המכריעות ביותר להוכחת אשמתו של דנקנר. מדובר למעשה במימון פעילותו של שטרום תוך העדפתה על פני גיוס כסף לקופת החברה. העדפה זו מוכיחה מעל לכל ספק את האינטרס של דנקנר בהמשך פעילותו של שטרום, ואת כוונתו הפלילית להשפיע על השער באמצעות המשך הפעילות", טוענת הפרקליטות.

עוד מודגש כי כל כספי התמורה הושקעו ברכישה חוזרת של מניות ומדובר בהיקף משמעותי ביותר, שהצטבר לכדי 45% מכלל הרכישות של ISP. "בזכות המכירות והרכישה החוזרת, הנאשמים כמעט הכפילו את מחזור פעילותם. לאור העובדה שמכירת המניות ספקה לשטרום הון חוזר להמשך פעילותו, מתייחסת המאשימה לפעולת רכישת המניות על ידי המשקיעים כפעולת חילוץ".

דנקנר לא הכחיש שהפנה לשטרום את המחלצים. אך טען שהפנה רק כאלה שלא האמין כי ישקיעו בהנפקה, וכי את הפעולה כולה יש להבין על רקע הביטחון שלו שיעדי הגיוס כבר הושגו. דנקנר הוסיף שמה שאפיין את חמשת המחלצים הוא היותם אנשי שוק ההון, שבניגוד לחבריו נתנו משקל רב למחיר שישלמו עבור המניות, והמחיר שסיכמו עם שטרום היה עבורם אטרקטיבי יותר ממחיר ההנפקה.

אולם על פי הפרקליטות, מדובר במשקיעים שהתכוונו להיענות לפנייתו של דנקנר ולהשקיע בהנפקה, וחלקם כבר נקטו בצעדים מעשיים למימוש ההבטחה. לפי עמדת הפרקליטות, המשותף למחלצים הוא הנוחות של דנקנר לפנות אליהם בבקשה כה חריגה לקנות מניות בשוק, לאחר שעניין אותם וגייס אותם להשקעה בהנפקה.

"דנקנר, שהצליח לגייס משקיעים רבים, והמחלצים ביניהם, להשקעה בהנפקה בשעת השפל של החברה, בזכות אישיותו, מעמדו, עוצמתו וקשריו, ניצל כוחות אלה כדי להסיט את המחלצים מההנפקה לרכישות משטרום", נכתב.

בפרקליטות מדגישים כי המשקיעים בהנפקה היו אנשי שוק ההון, אנשים בכירים ורמי דרג מהמגזר העסקי המלווים ביועצים, וכן בנקי השקעות ומשקיעים זרים, והמשותף לחמישה הוא הנוחות שהרגיש דנקנר לפנות אליהם, במישרין או בעקיפין, בבקשה חריגה ובלתי שגרתית לרכוש מניות בעסקה מחוץ לבורסה לאחר שביקש מהם לרכוש בהנפקה, וידיעתו כי ייאותו לעשות כן מבלי לחקור בדבר.

"מרכיב של מסכת תרמיתית מתמשכת"

ב-28 בפברואר 2012 הועברו מניות אי.די.בי מחשבון ISP לחשבונו הפרטי של שטרום בבנק הפועלים. לצורך כך, הסתייע שטרום בשתי הלוואות שנטל. האחת - הלוואה פרטית בסך 5.5 מיליון שקל מבנק הפועלים, והשנייה, שעומדת במרכז כתב האישום - הלוואה בסך 8 מיליון שקל שקיבל מדנקנר. ההלוואה הזאת לא הוחזרה כלל במועד החקירה, ולא הוחזרה במלואה נכון למועד כתיבת שורות אלה.

על פי הפרקליטות, העמדת ההלוואה בכלל, ובתנאים המופלגים בפרט, לרבות ובעיקר אי־פירעונה, היא ראיה נוספת שקושרת את דנקנר ישירות לפעילות. "זהו מרכיב של מסכת תרמיתית מתמשכת שההלוואה חתמה, שהרי ההלוואה היתה העזרה השלישית שדנקנר הושיט לשטרום בנושא המימון, לאחר ההמלצה בבינלאומי והפניית המחלצים", נטען.

בנוסף, על פי הפרקליטות, גם אם ההלוואה היתה עומדת בפני עצמה, מדובר בהלוואה פרטית של בעל שליטה ויו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית, לאדם שהיה פעיל בצורה אגרסיבית במסחר במניות החברה לפני הנפקה ציבורית, כשהשניים יודעים כי פעילות זו מסייעת להנפקה ולהצלחתה, והיא ניתנה כגמול לסיוע זה - וכל זאת ללא מתן כל גילוי לציבור המשקיעים ולנושאי המשרה.

דנקנר ושטרום טענו כי מבחינתם אין פגם במתן ההלוואה. שטרום אמר שלכל היותר, נוצרה בעיית "נראות". שטרום הצביע על מועד ביצוע העסקה - 28 בפברואר, כעל אינדיקציה לכך שההלוואה לא סוכמה מראש, לא היתה מתוכננת, לא היתה עדיפות ראשונה שלו, ומכאן כי אין בכוחה לתמוך בטענת הפרקליטות. דנקנר טען כי ההלוואה לשטרום אינה שונה מהלוואות שנתן לחברים שונים.

אולם לפי הפרקליטות, בניגוד למצג של דנקנר, שלפיו העניק את ההלוואה לשטרום בתקופה שבה היה בעל אמצעים - בפועל, מצבו הפיננסי לא היה כה איתן. זאת ניתן ללמוד מכך שבינואר 2012 נטל מבנק איגוד הלוואה מגובָּה במשכנתא ששימשה לפירעון הלוואות אישיות לבנק, וביוני 2012 נטל הלוואה בסך 20 מיליון שקל מחבר. "השוואת סכומים אלה לסכום ההלוואה לשטרום מלמד כי האחרונה לא היתה עניין של מה בכך", נטען.

"דנקנר לא עבר עבירה כלשהי ופעל בתום לב"

עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, המייצגים את נוחי דנקנר, מסרו בתגובה: "סיכומי התביעה מתארים בצורה חד צדדית, מעוותת ומגמתית את הראיות שהוצגו בבית המשפט. מצער הדבר כי התביעה החליטה להיצמד לגרסתה הראשונית, חרף הראיות הרבות והמשמעותיות שהציגה ההגנה. היינו מצפים שהתביעה תתייחס בצורה יותר אובייקטיבית לראיות, אשר התמונה המלאה לגביהן תוצג בסיכומי ההגנה שיוגשו ב-25 באוקטובר, שעל פיהם יתברר היטב כי דנקנר לא עבר עבירה כלשהי, פעל בתום לב ובהתאם לחוק.

"ההנפקה היתה הנפקה מיוחדת, שכונתה 'הנפקת חברים', ואשר לא היתה מכוונת במהותה לציבור הרחב. כמעט כל המשתתפים בה היו נוחי עצמו, בני משפחתו, שותפיו העסקיים, חברים וידידים שנענו לפניית נוחי ואנשי אידיבי והשקיעו בהנפקה סכומים כספיים נומינליים ׳עגולים׳ מבלי שנתנו משקל ממשי לסוגיית מחיר המניה. נוחי לא יזם את פעילותו של איתי שטרום, לא היה שותף לה, לא ניהל אותה, לא ניווט אותה, לא הנחה את שטרום ולא היה אחראי לפעילותו ולתוצאותיה. לנוחי ולאיתי לא היתה שום תוכנית להשפעה על שערי המניות. נוחי כלל לא הכיר את עד המדינה עדי שלג, לא שוחח עמו מעולם ולא ידע כלל על פעילותו של שלג במסחר בבורסה. העובדות האוביקטיביות והחד־משמעיות שומטות את הקרקע מטענות התביעה ומוכיחות כי דינם של כל האישומים נגד דנקנר להידחות מכל וכל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#