משפט הרצת המניות באי.די.בי
 מגיע לישורת האחרונה:
 הספקות שההגנה תנסה לעורר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משפט הרצת המניות באי.די.בי
 מגיע לישורת האחרונה:
 הספקות שההגנה תנסה לעורר

הפרקליטות תגיש היום את סיכומיה במשפט "הנפקת החברים" של נוחי דנקנר באי.די.בי אחזקות ■ באוקטובר יוגשו סיכומי ההגנה ■ הנה הסוגיות שיכריעו את התיק

8תגובות

היום יוגשו לשופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב סיכומי הפרקליטות במשפטם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום בפרשת הרצת המניות של חברת אי.די.בי. באוקטובר, הסניגורים של שני הנאשמים אמורים להגיש את סיכומי ההגנה. הכרעת הדין בתיק לא צפויה לפני סוף השנה.

בתיקים של השפעה בתרמית על ניירות ערך אין בדרך כלל "אקדח מעשן". נדיר למצוא הקלטות או הודעות SMS של נאשמים שמהן עולות כוונה ברורה להשפיע על מחירי המניות ותוכנית פעולה מתואמת. אחרי כל העיסוק הציבורי בטייקונים ובקשרים ביניהם - מי עזר למי ולמה - בית המשפט נדרש להכריע אם הפרקליטות הצליחה להוכיח שדקנר ושטרום השפיעו בדרכי תרמית על מניית אי.די.בי ב–2012, בימים שבהם "הנפקת החברים" יצאה לדרך.

עופר וקנין

התביעה מסתמכת על עד המדינה עדי שלג, על פעילות המסחר שלא היה בה היגיון כלכלי וגם על שלל ראיות נסיבתיות, שמצביעות על טביעות אצבע של דנקנר וסיוע שלו במימון תוכנית הפעולה, בהלוואה ובמלה טובה לבנק שנותן לשטרום אשראי. ויש כמובן את החברים של נוחי, שהוא הפנה לשטרום כדי שיקנו ממנו מניות מחוץ לשוק - לטענת התביעה, גם זאת שיטה של דנקנר לחלץ את שטרום מחבילת המניות שהוא קנה בימי ההרצה לכאורה.

הפרקליטות שומרת מרחק ביטחון משלג

ההגנה מתמקדת בניסיון ליירט אבנים בודדות מהחומה שבנתה התביעה, מתוך הנחה שספק סביר יביא לזיכוי. האבן המרכזית מבחינת ההגנה היא עד המדינה שלג, שהיה איש הביצוע בפעילות המסחר של שטרום. השניים עבדו בעבר ביחד, ושטרום קרא לו לדגל לצורך פעילות המסחר במניית אי.די.בי.

מבחינת ההגנה, העובדה ששלג הודה כי פעילות המסחר שביצע עבור שטרום כללה גם פעולות מתואמות מול חברה בבעלות אשתו, ונטילת 180 אלף שקל לעצמו, פוגעת במהימנות שלו. גם העובדה ששלג ואשתו, ששיתפה עמו פעולה, קיבלו חסינות מהעמדה לדין בהסכם עד המדינה - משחקת, מבחינת ההגנה, לרעתו.

שלג טען על דוכן העדים כי הרווח אישי שהניבה לו הפעילות שביצע אינו משנה את העובדה שגם שטרום ודנקנר הרוויחו מפעילותו התרמיתית. "עשיתי לי 180 אלף שקל, לאיתי 8 מיליון שקל ולנוחי 320 מיליון שקל", אמר שלג.

הפרקליטות שומרת על מרחק ביטחון משלג. בחקירתו החוזרת בינואר האחרון, הדגישה התביעה שהסכם עד המדינה של שלג הוא יוזמה של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, לא של הפרקליטות.

התובעת במשפט, עו"ד חנה קורין, העירה בחקירה הזאת: "אני לא יודעת אם ידוע לך, אבל גם אם לא, אגיד לבית המשפט, אבל אני רוצה לקבל את זה ממך, המגעים להסדר עד המדינה, הרבה פעמים הזכירו פה שהם נוהלו מול הפרקליטות - אתה יודע מול מי הם נוהלו?".

שלג: "לא, אולי מול הרשות, אולי מול הפרקליטות".

התובעת: "אז כעובדה, אדוני, הם נוהלו מול הרשות ולא מול הפרקליטות, כמובן שבסוף זה מקבל את אישור הפרקליטות - אבל המשא ומתן נוהל מול הרשות".

למרות ההסתייגות המרומזת, התביעה עומדת על כך שעדותו של שלג והראיות הנסיבתיות משתלבות לסיפור של תוכנית השפעה בתרמית מתואמת בין דנקנר ושטרום, שלוותה וגובשה בשיחות עדכון שוטפות בין השניים, שתורגמו להנחיות לביצוע אצל שלג.

שלג מעולם לא היה בקשר עם דנקנר, ואין לו הוכחה ישירה שמדובר בהרצת מניות מתואמת. שטרום לא שיתף אותו בכך. החיבור לדנקנר הוא נסיבתי. השופט צריך להסיק שהתוכנית להשפעה תרמיתית היא ההסבר היחיד המתקבל על הדעת לרצף העובדות שהציגה התביעה. ההגנה ניסתה לספק הסבר לכל אחת מהראיות הנסיבתיות. מהשאלות הנוקבות של כבוב קשה לקבוע אם שוכנע מההסברי דנקנר ושטרום.

שטרום מציג סיפור של כוונה אמיתית להשקיע באי.די.בי. לדידו, הקשר עם דנקנר הוא חברי, קשר של הערכה. ההשקעה באי.די.בי היתה כלכלית, טוען שטרום. ההלוואה שקיבל מדנקנר מקבלת גם היא הסבר חברי, וכך גם העובדה שדנקנר הפנה חברים לקנות משטרום - קשרי ידידות ועידוד מהסוג שנותן כל בעל שליטה לקראת הנפקה.

תומר אפלבאום

העדות מסתנכרנת עם שיחות דנקנר-שטרום

אחת החולשות בכתב התביעה שעליה בונים בסניגוריה היא הסתירה בין עדותו של שלג לגבי פגישתו בהרצליה עם שטרום, שבה לכאורה קיבל הנחיות להפעיל את תוכנית הרצת המניות, לבין איכון מכשיר הסלולר של שטרום - המעיד שבאותה שעה השניים לא היו באותו תא שטח.

שלג העיד כי בבוקר של 21 בפברואר 2012 קיבל הודעת טקסט משטרום: "אני צריך אותך דחוף". שלג סיפר בבית המשפט כי הגיע במהירות למשרד בהרצליה, שם הנחה אותו שטרום לעשות כל שביכולתו כדי שמניית אי.די.בי לא תרד. שלג העיד כי שאל אם הוא פועל בשביל דנקנר, ושטרום השיב: "אל תשאל שאלות". לדברי שלג, "ביום השני, הבנתי שנוחי מעורב".

הסניגוריה טוענת כי שטרום לא הנחה את שלג להריץ את המניה. אחרת, כיצד ניתן להסביר, למשל, הודעת SMS ששלח שלג לשטרום ב–22 בפברואר, שבה כתב: "תיפטר מכמה שיותר סחורה היום!!! לדעתי מחר הנייר יירד ואתה מוכר ביחס למחיר בשוק, זה יגרום להפסד גדול, תן דיסקאונט או מה שהוא רוצה, רק תסגור עסקות היום, יש כ-6.5 מיליון שקל. הנייר צפוי לרדת, חד-משמעית, ייגרמו נזקים גדולים".

מי שמריץ מניה, לא אמור לחשוש מהפסדים. הפסדים הם סיכון מובנה בהרצת מניות. אם שלג מזהיר את שטרום מהפסדים, זה נראה כמו סתירה לתזת התרמית.

בחקירה הנגדית התברר כי לפחות לפי האיכונים של הטלפון הסלולרי, שטרום לא היה במשרד בשעה שבה שלג מיקם אותו שם, וגם לא בסמוך לכך. למרות זאת, שלג התעקש בעדותו שהשניים נפגשו. האיכונים משליכים לכאורה על אמינות עדותו של שלג. כרגיל במקרים כאלה, הפרקליטות מסתמכת רק על אותם חלקים מעדותו של שלג המגובים בראיות תומכות חיצוניות, והיא טוענת כי די בהן כדי להגיע למסקנות המרשיעות.

מוטי מילרוד

ואכן, עדותו של שלג בחקירה על פעולות הרצת המניות ועל השיחות עם שטרום, מגובה ברישומים על שיחות טלפון מקבילות בין שטרום לדנקנר. עדותו של שלג על פעולות מסחר, שהפרקליטות טוענת כי הן נועדו להשפיע על מחיר המניה, מסתנכרנות עם שיחות טלפון אינטנסיביות בין שני הנאשמים.

במלים אחרות, אם שלג הריץ את מניית אי.די.בי, ועבד - כפי שהוא מעיד - בשירות שטרום, הראיות הנסיבתיות יכולות להצביע על כך שדנקנר היה מודע לכך. ואכן, דנקנר אינו מכחיש שהיה מודע לפעילות המסחר של שטרום במניית אי.די.בי, אבל דוחה את הטענה בכתב האישום שלפיה ידע שמדובר בהשפעה תרמיתית, ואף תיכנן וסייע למימונה.

"איך לא התייעצת
 עם עורכי הדין?"

קו הגנה מרכזי של דנקנר ממוקד בנטרול המניע להרצת המניות. "הנתונים, העובדות והראיות בתיק הזה מוכיחים שלא היה לי עניין בהרצת המניה או בתוכנית השפעה על המחיר שלה", הוא העיד.

דנקנר תיאר הנפקה לא רגילה - הנפקת חברים: "ההנפקה הזאת לא כוונה בשום שלב למה שנקרא ציבור", חזר שוב ושוב בעדותו. "ידענו שהציבור וגברת כהן מחדרה לא ישתתפו בהנפקה הזאת אפילו בשקל אחד, וגם לא שום מוסדי".

הטיעון של דנקנר בעייתי. דיני ניירות ערך מבוססים על הרעיון של הנפקה לציבור בלתי־מזוהה - ומניחים ככלל שמנפיק אינו יכול לדעת מי ישתתף בהנפקה.

גם השופט כבוב התקשה לקבל את ההסבר של דנקנר. כבוב שאל אותו אם פנה לפני ההנפקה ליועציו המשפטיים, ותהה אם דנקנר לא התעלם מכל תמרורי האזהרה. ובכלל, בניגוד לטיעון של דנקנר על חברים שלא היה להם אכפת מהמחיר - היו עדויות הפוכות, למשל של אילן בן דב, שהדגיש שהכדאיות הכלכלית היתה חשובה לו.

דנקנר ושטרום לא מכחישים שדנקנר שלח לשטרום רוכשים, וגם לא שדנקנר העניק לשטרום הלוואה. דנקנר טען שהלוואות כאלה היו עניין שגרתי אצלו. דנקנר ושטרום לא הסבירו למה ההלוואה הזאת, שמועד הפירעון שלה נקבע על פי גרסתם לאוגוסט 2012, לא נפרעה במלואה עד היום.

והיתה גם שיחת הטלפון לבנק הבינלאומי, כדי לתת גיבוי לבקשת שטרום לקו אשראי בסכום שעליו הגיבה הפקידה בשיחה המוקלטת ב"ויי, ויי, ויי". דנקנר אמר שוב ושוב על דוכן העדים: "בקטע של הבנק הבינלאומי, זה טלפון על הדרך... הטלפון הזה הוא באמת כלום. תרדו מהשטות הזאת. הטלפון הזה לא עיניין אותי". שטרום הסביר בתורו: "זה נראה לי הכי טבעי, הוא יודע שאני קונה אי.די.בי, הוא מכיר אותי ואת החברה, והכי טבעי שהוא יזרוק מלה טובה".

על הפניית חברים לרכוש מניות ישירות משטרום, אמר דנקנר שכבר השיג היענות רבה של חברים להשתתף בהנפקה, והיה ברור לו שהביקושים צפויים להיות גבוהים. לדבריו, היו אלה משקיעים שאמנם נענו לפניותיו להשתתף בהנפקה - אבל היתה לו תחושה שהם עושים זאת "מהפה ולחוץ". דנקנר הסביר כי "למרות כל החישובים שלכם, המחיר בהנפקה היה פחות טוב. לשחקני שוק הון אין ספק שקניית מניות בשוק היתה חלופה נכונה יותר" - לכן, לטענתו, הפנה את איש העסקים יוסי ויליגר לשטרום.

גם במקרה הזה השופט גילה ספקנות. "בכל הקריירה שלי לא נתקלתי באדם מסודר כמוך - איך לא התייעצת עם עורכי דין אם מותר לך להפנות רוכשים לגורם שלישי?", תהה כבוב.

"אתה מקל על עצמך", אמר השופט לדנקנר. "תבוא התביעה ותגיד: 'אתה יזמת את המפגש בין ויליגר לשטרום בשעה חריגה, בימים של לחץ, ואתה עושה את המצ'ינג ביניהם, ואחרי זה מתחיל הטלפון לבצרי (אילן בצרי, ראש החטיבה העסקית בבנק הבינלאומי; ע"ב, י"ג) ואתה מסייע לו, גם אם אתה לא ערב לו. העניין שאתה עושה את המצ'ינג בשעה מאוחרת אצלך בבית, ואתה מרים את הטלפונים לבנק הבינלאומי, ואתה מליץ יושר על אותו גורם, ואתה יודע שהוא מעורב באי.די.בי - וזה טוב לך, ונוסיף גם את ההלוואה שנתת. איך אדם מסודר כמוך לא חשב שצריך להתייעץ עם עורכי דין, האם לא נפל בזה רבב?", סיכם כבוב את קו המחשבה הזה.

האפשרות שבית המשפט יקבע ששטרום הריץ את המניות ודנקנר לא ידע, קיימת מבחינה טכנית, אבל כדי שזה יקרה השופט כבוב יצטרך לצלוח כברת דרך. יהיה עליו להשתכנע ששטרום הריץ מניות ולא אמר דבר לדנקנר - למרות שיחות אינטנסיביות ביניהם תוך כדי הפעולה, הפניית החברים, העזרה בקבלת המימון להרצה מהבנק, וההלוואה האישית שלא הוחזרה.

אם השופט כבוב יקבע ששטרום הריץ מניות, דנקנר היה צריך להיות תמים מאוד כדי לא להבין מה קורה מתחת לאפו. מבחינה משפטית, די במודעות כדי שלדנקנר יהיה חלק בהשפעה.

האמין בהנפקה,
לא במניה

לכן, שטרום הוא בריח חשוב עבור התביעה. שטרום טוען שהשקיע במניית אי.די.בי כי האמין במניה. כיצד זה מסתדר עם מכירת המניה בהפסד ניכר מאוחר יותר? הקו של סניגוריו הוא ששטרום האמין בהנפקה - ולא במניה. מכאן ההסבר לכך שהחברה שבאמצעותה רכש את המניות נפטרה מהן זמן קצר לאחר ההנפקה.

השופט כבוב הביע ספקנות גם כלפי גרסת שטרום. "אתה הרי לא מומחה בשוק ההון, יש לך אנשי מקצוע סביבך, ובכל זאת לא התייעצת אתם - אלא פעלת מתוך תחושת בטן ואמונה בדנקנר. פעלת באופן חריג. זה סיכון עצום, היה ידוע היטב שמחיר ההנפקה יהיה נמוך ממחיר השוק - איך אתה נכנס להרפתקה כזאת בלי לקחת גיבוי להחזרת האשראי?", תהה השופט.

שטרום הודה שלא היתה לו תוכנית פעולה מסודרת: "לא ציפיתי שהרכבת הזאת תהיה כה מהירה, הלכתי לעסקה גדולה בלי להבין את משמעותה. אבל לא חשבתי לרגע שאגיע לסיטואציה שאני מסכן את הגוף שבניתי בעשר אצבעותי. כשראיתי את הירידה, אחרי שלושה ימים, הבנתי שזה לא מה שהכרתי ולא המניה שהיתה ב-2008".

כבוב הביע תמיהה: "התעלמת מבולמוס הרכישות באותו יום...אתה הרי לא איש שוק הון מובהק, אבל אתה בנקאי... אתה מזרים סכום עתק ולא בודק את זה?".

ההגנה עשויה לנצל את ההתפתלות הזאת של שטרום לטובתה. הרי אם שטרום לא נערך מראש לקו אשראי התומך ברכישת המניות, נראה כאילו התזה שלפיה דנקנר ושטרום יצאו לתוכנית הרצת מניות משותפת אינה הגיונית. כיצד זה יוצאים שני אנשי עסקים מתוחכמים, שהגו לכאורה תוכנית להרצת מניה, בלי לחשוב מראש על מנגנון המימון? יצאו לדרך ונתקעו בלי כסף להמשיך את הקניות? ואז עוד פעלו בצורה כל כך שקופה מול הבנקים להשיג את המימון?

לכאורה, זה לא סביר. מנגד, אפשר לטעון שתוכנית ההשפעה לא תואמה מראש - אלא נרקמה בלחץ ההנפקה, תוך כדי תנועה.

שטרום הותיר בעדותו עוד כמה סוגיות פתוחות. מצד אחד, הוא הוצג על ידי הסניגוריה כאיש שמגלגל מיליונים. מצד שני, אם כך, מדוע נזקק לשמו של דנקנר כדי לקבל קו אשראי? זאת ועוד, בחקירה ברשות ניירות ערך טען שטרום כי אינו זוכר את ויליגר - אבל השניים נפגשו אצל דנקנר, ושטרום מכר לויליגר מניות ב-5 מיליון שקל.

ויש גם את שיחת הטלפון המוקלטת בין שטרום לדנקנר - "שיחת המקלחת", שבה שטרום מתייעץ עם דנקנר לכאורה בנוגע ללקוח שלו, שמתלבט מה לעשות עם הנפקת זכויות שהיתה באי.די.בי באותו זמן. הפרקליטות טוענת שמדובר בשיחה המתנהלת בקודים, כשבפועל שטרום מבקש מדנקנר הנחיות מה לעשות במניות שרכש לכאורה עבור דנקנר בכספו של דנקנר.

על דוכן העדים התרעם שטרום: "אמרתי לחוקר שאני מדבר על עצמי, שם החיבה שלי בבית זה שושו. כך אני מתנהל - מקפיד על שימוש בשמות קוד, בעיקר בעידן הסייבר".

תחכום יוצא דופן, 
או שלא היה ולא נברא

הקושי המרכזי בהוכחת קיומה של תוכנית להשפעה על ניירות ערך במקרה זה היא שאין מדובר בתוכנית פשוטה, שבה חשוד מתכנן ומבצע תרמית - אלא בתוכנית המיוחסת לצמד דנקנר־שטרום, ומבוצעת בידי שלג. לפי כתב האישום, דנקנר לא הריץ את המניות של החברה שבשליטתו, אלא הפעיל לשם כך את שטרום, שלא ביצע בעצמו - אלא הפעיל את שלג.

שלוש חוליות בתוכנית אחת. שרשור שאין לו תקדים. תחכום יוצא דופן, או שפשוט לא היה ולא נברא.

למשל, ההגנה טוענת שלא ניתן להוכיח השפעה באמצעות הסתכלות על מחזורי המסחר. לפי ההגנה, הפעולות המתואמות במסחר שעשה שלג כוללות גם פעולות שבהן שלג פעל עבור עצמו בחשבונות שלו ושל החברה של אשתו, סיטי ברוקר.

אחת הראיות הנסיבתיות שעליהן עשויה הפרקליטות לבסס את טענותיה היא ששלג סחר בהפסד מול השוק. כלומר, ביצע פעולות שנראות בלתי־הגיוניות, וקשה להבין מדוע שטרום נתן להן את הסכמתו - אלמלא היתה זו תוכנית פעולה מכוונת להשפיע על מחיר המניה. שטרום, כאמור, טוען שפשוט לא הבין בזמן אמת מה מתרחש.

הפרקליטות מתבססת על חוות דעת כלכלית של ד"ר חיים קידר־לוי. הסניגורים מנסים לעורר ספק בגרסת התביעה באופן הבא: בחקירה נגדית של קידר־לוי טענה הסניגורית של שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג, שחוות הדעת אינה מתייחסת לכך שבפעולות המסחר שביצע שלג עבור שטרום הוא ביצע גם - על פי הודאתו - פעולות מסחר מתואמות מול החברה של אשתו, שבהן גרף 180 אלף שקל לכיסו. קידר־לוי אישר בחקירה הנגדית כי העובדה ששלג ביצע בפעולות המסחר גם פעילות לטובת עצמו לא היתה ידועה לו ולא נכללה בחוות הדעת שלו.

הסניגוריה חותרת לטיעון הבא: שטרום לא ידע ששלג מבצע פעולות גם לטובת עצמו ו"גונב" ממנו. אם כך, שטרום לא ידע שהוא מפסיד במסחר - הוא סבר שזאת פעילות מסחר בעלת היגיון כלכלי. גרסת ההגנה היא ששטרום הבין כי תוצאות המסחר מעוותות רק לאחר מעשה. הסניגוריה טוענת שכדי להוכיח שהמסחר של שטרום היה מניפוליטיבי יש לנטרל את הפעילות שביצע שלג לטובת עצמו.

קידר-לוי אמנם הודה בחקירה הנגדית שלא ביצע בחוות הדעת נטרול כזה, אבל הדגיש שלא נזקק לכך מפני ששאר הנתונים מראים אם יש כוונה והשפעה. "שני אלה נשארים תקפים גם אם מנטרלים את סיטי ברוקר", הסביר קידר-לוי. "כשאני מסתכל על מצבים שבהם סיטי ברוקר לא בפוזיציה, אני רואה ש–ISP (החברה של שטרום; ע"ב, י"ג) פועלת פי עשרה יותר מאשר בזמן שסיטי ברוקר בפוזיציה".

גם אם השופט יקבל את הטיעון שלפיו אין ראיה נטולת ספקות לכך שפעילות המסחר אינה הגיונית מבחינה כלכלית - השפעה בתרמית אינה חייבת להתבטא במחירי המניה. אין חובה שהשפעה על המחיר תהיה דווקא ההשפעה הרצויה בעיני מבצע התרמית. יוצא שכבוב עשוי להידרש בסופו של דבר לשאלה העיקרית: האם יש די ראיות לתוכנית של השפעה בתרמית ביחסים בין דנקנר ושטרום?

מטרות מעורבות

מצבו של שטרום מסובך משל דנקנר. הסיבה נעוצה בפסקי דין של השופט כבוב עצמו במקרים קודמים, שבהם קבע כי יכול להיות שאדם פעל בבורסה ממניעים כלכליים ופליליים יחדיו. "מטרות מעורבות", כינה זאת השופט. באחד הדיונים רמז כבוב: "לא צריך לבוא עם תוכנית. לעתים גם אם יש לך מטרה לגיטימית, שמצטרפת אליה מטרה לא לגיטימית, בית המשפט יכול לקבל את עמדת התביעה".

גישת המטרות המעורבות עשויה לאפשר לשופט לקבוע ששטרום אמנם השקיע במניית אי.די.בי ממניעים כלכליים, אבל בשלב מסוים נהפכה פעילותו גם לתרמיתית, תוך הסתייעות בשלג. במקרה כזה, כבוב יכול לנתק את הקשר בין דנקנר לשטרום, ולהרשיע רק את שטרום - שרצה אולי להרשים את דנקנר. הכרעה כזאת תהיה סטייה של השופט מהתזה של הפרקליטות בכתב האישום, שלפיה דנקנר ושטרום פעלו ביחד.

עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור- נהרי, המייצגים את נוחי דנקנר, מסרו בתגובה לסיכומים שהגישה היום התביעה כי סיכומי התביעה מתארים בצורה חד צדדית, מעוותת ומגמתית את הראיות שהוצגו בבית המשפט.

"מצער הדבר כי התביעה החליטה להיצמד לגרסתה הראשונית, חרף הראיות הרבות והמשמעותיות שהציגה ההגנה. היינו מצפים שהתביעה תתייחס בצורה יותר אובייקטיבית לראיות, אשר התמונה המלאה לגביהן תוצג בסיכומי ההגנה שיוגשו ב-25 באוקטובר, על פיהם יתברר היטב כי נוחי דנקנר לא עבר עבירה כלשהי, פעל בתום לב ובהתאם לחוק".

עורכי הדין הוסיפו כי "ההנפקה הייתה הנפקה מיוחדת, שכונתה 'הנפקת חברים', ואשר לא הייתה מכוונת במהותה לציבור הרחב. כמעט כל המשתתפים בה היו נוחי עצמו, בני משפחתו, שותפיו העסקיים, חברים וידידים שנענו לפניית נוחי ואנשי אידיבי והשקיעו בהנפקה סכומים כספיים נומינליים ׳עגולים׳ מבלי שנתנו משקל ממשי לסוגיית מחיר המניה.

"נוחי לא יזם את פעילותו של איתי שטרום, לא היה שותף לה, לא ניהל אותה, לא ניווט אותה, לא הינחה את שטרום ולא היה אחראי לפעילותו ולתוצאותיה. לנוחי ולאיתי לא הייתה שום תוכנית להשפעה על שערי המניות. נוחי כלל לא הכיר את עד המדינה עדי שלג, לא שוחח עמו מעולם ולא ידע כלל על פעילותו של שלג במסחר בבורסה.
העובדות האובייקטיביות והחד משמעיות שתציג ההגנה, שומטות את הקרקע מטענות התביעה ומוכיחות כי דינם של כל האישומים נגד נוחי דנקנר להידחות מכל וכל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#